החיים הם לא דבש - יש גם טריאקי

רפי אהרונוביץ' מנסה לשפר את התדמית שלו, מסביר למה החיים שלו הם לא רק דבש, מגיש פירוט של הקשיים שעוברים עליו במהלך שבוע שגרתי ומקנח במתכון פשוט וטעים לפילה סלמון ברוטב טריאקי חריף

אני בטוח שרובכם חושבים שהחיים שלי הם דבש ("לא, לא רק דבש", הוסיפה הקטנה, "גם שמן זית, יין משובח, בשר מעולה, טיפולים, בתי מלון טובים, כאלה שילדים לא יכולים להיכנס אליהם, ושמונה עד עשר ארוחות ביום". בנקודה הזאת סגרתי את דלת חדרה). על מנת לשפר את תדמיתי בעיניכם, החלטתי לוותר על סטייליסט ויועץ תקשורת ולשתף אתכם שוב במה עובר על עבדכם בשבוע שגרתי, ואם מישהו מוכן להתחלף איתי, שיקום.

 

יום שישי, צהריים

אבו אל-עבד, יפת 92, יפו. מזרחית משודרגת. טעים. חוץ מהחומוס פול השגרתי יש גם תבשילים מצויינים וממולאים טובים. רשמתי לפני לחזור לפה יותר רעב באחת השבתות.

 

יום שבת, צהריים 

מוזמנים לחמין. מרוב שאני כבד וסחרחר מהיין, איני יכול לרשום חוויות.

 

יום א', צהריים

יוליה, עסקית צהריים עם נחום וטומי, נוף לים. 65 שקלים (למרות הירידה, ביורו זה כלום) יעניקו לכם שניצל פריך נהדר עם צ'יפס דקים כמו גפרורים או פרגיות על פוקצ'ה. העיקריות טעימות וכמובן הסלט קצוץ דק דק עם טחינה, הזכור לטובה שלהם. לראשונה חציל קלוי שלם, אפשר גם פסטה. אפשר למשוך את הזמן עם 2-3 כוסיות ערק).

 

יום ב', ערב

קישקע שנשאר מהחמין נכנס למיקרו (אוי לשומעים, אבל מיהרתי, פשוט הייתי צריך להכין עוד ארוחה במקום אחר) עם שתי נקניקיות עגל מעולות שעשינו בהן חריצים וטיגנו במחבת במעט שמן זית, כל זה הצטרף לכרוב כבוש מעולה (עוד שניה נגמר החורף, תתחילו לכבוש כבר) ובירה. טעים ומוצלח, והשירות, אם יורשה לי להוסיף, היה מעולה. כתובת: בית אהרונוביץ'. הזמנות והנחות, לא רק בטלות, אלא לא קיימות.

 

יום ג', ערב

מסיבת הפתעה לעדי. נתמקד רק במנות הראשונות: טונה אדומה צרובה מוגשת קר, חתוכה לקוביות עם אצות (אצות, יש דבר כזה, בחיי), בצל ירוק, מלפפון חי פרוס לאורך, חומץ אורז, מספר טיפות שמן זית ומספר טיפות שמן שומשום. וגם סלט ביצים בשמאלץ אווז, אם כבר יפן, אז הפולנים יראו להם מה זה: 6 ביצים קשות מגורדות במגרדת דקה, מלח ופלפל שחור, 2 כפות שמאלץ מוכן מחומם מעט, שפע של בצל ירוק. אין כמוהו על חלה טריה שיוצאת חמה מהתנור. וכמובן וודקה קפואה. השירות, אם יורשה לי להוסיף, טוב כרגיל. המקום: בית אהרונוביץ. הזמנות והנחות כנ"ל.

אם מתעקשים, אפשר להגיש עם חסה. סנדביץ' רוסטביף (צילום: מור סגל)

 

יום ד', צהריים

מצ'עמם. סנדביץ' מלחם דגנים של לה פנריה, מיונז תוצרת בית, חרדל קולמנ'ס ו- 8 פרוסות דקות של רוסטביף קר (פשוט מאוד, מכינים ביום שישי קילו וחצי ויש נשנושים לכם לשבוע, לנו ליומיים). כן, אפשר להגיש עם עלי חסה.

 

יום ד', ערב

כריך הרוסטביף לא עשה לנו את זה להרבה זמן. זופה. אבן גבירול, קרוב לז'בוטינסקי. מרק סרטנים מוקרם עם לחם זעתר אפוי במקום. 35 שקלים ששווים כל גרוש. הם דווקא לא סופ נאצי, הם נחמדים. מרקיה משודרגת.

 

יום ה', ערב

ערב הוליסטי: בריאות, ניקוי והתחדשות בביתנו. סלט ענק, לחם קל ויוגורט כבשים. נסבל בקושי. השירות, אם יורשה לי להגיד, הולך ומשתפר.

 

יום ו', ערב

בר מצווה בפוד ארט. לא כשר. חטיפים קטנים ומצויינים מסתובבים בין האורחים. יין רקנאטי טוב ובר רציני באמת, 3 ג'ין אנד טוניק, 2 כוסות יין ועבדכם מפזז על הרחבה כמו הרקדן האוטומטי. מזונונים מושקעים. הכי טוב - ריזוטו פירות ים עם שרימפס וקלמרי. הכי גרוע - המבורגר. יבש. באמצע - טוסטים של טורטיה עם סלמון וגבינה, טעימות של מרקים, דג מוסר מצוין, פרוסות דקות על פולנטה דלילה, טוב מאוד, וקינוחי ביס טובים. בשקט בשקט אגלה לכם שהקריספי בייקון והצ'יפס היו פגז. הבעיה היחידה היתה להזיז משם את הילדים, שכן מישהו החליט שזהו אוכל לילדים.

אויסטרים על קרח (צילום: ירון ברנר)

 

יום שבת, צהריים

מאנטה ריי. 4 זוגות חברים. מטיילים ליפו וחוזרים רעבים. יושבים בפנים, בחוץ אין מקום לשמונה. חבל. כרגיל, טעים. (את רואה, אמרתי לגברת, לפעמים יש יתרון בלא להיות ספונטניים). המזטים, הלחם, היין מריוחה. ותמיד יש חידושים. אויסטרים מוגשים חיים על קרח, עם לחם, חמאת פירות ים ורוטב, מנה מצויינת. הברקה של בורקס פירות ים בתרד, אפוי בבצק, עם ביצה עליו. קצת רועש כאן, אבל המנות מושקעות וחלקן יובאו מפסטביל פירות הים בפריז. הכסף, נושא כאוב. אבל אני יכול להעיד, חברים, אכלתי במקור. לא יותר זול, לא יותר טוב. רק המלצרים כאן לא אנטיפתיים. כבוד. אחרי שבוע כזה שגרתי, כוחותינו שבו בשלום. מי שמחליט בכל זאת לבשל, אז הנה:

 

פילה סלמון פריך ברוטב טריאקי חריף

המרכיבים (ל-4 מנות):

4 מנות פילה סלמון, רצוי טרי, אבל עובד לא רע גם קפוא (בערך 180 גרם למנה). אם השתמשתם בקפוא, חשוב להפשיר לגמרי ולהספיג קלות את הדג במגבת על מנת לייבשו

2 כפות שמן זית

1/3 כוס רוטב טריאקי

1 כף בלסמי

2 שיני שום כתושות

1 פלפל קטן חריף קצוץ

מלח ים ופלפל שחור טחון טרי

 

אופן ההכנה:

1. מברישים את הסלמון בשמן זית, מפלפלים וממליחים ומניחים בצד למספר דקות. בינתיים מערבבים בקערה קטנה את שאר החומרים.
2. במחבת לוהטת משומנת בעדינות, מטגנים את הסלמון כשהצד עם העור כלפי מטה למספר דקות עד שהעור הופך פריך. הופכים לצד השני ל- 2 דקות בדיוק, מוציאים ומניחים בכלי מכוסה (דגים לא מייבשים).
3. מנמיכים את החום במחבת , שופכים את חומרי הרוטב פנימה ומצמצמים כדקה.
4. מחזירים את הסלמון עם הצד ללא העור למטה, מבשלים כדקה והופכים. מגישים על אורז לבן עם שפע של ירק טרי קצוץ, למשל רשאד.

 

אם רוצים להשקיע, מסדרים את האורז ברינג במרכז הצלחת, עליו מניחים את הסלמון, מטפטפים מעל מעט טיפות רוטב, ומקשטים בצד בירק טרי. אפשר גם לפזר בוטנים גרוסים לתוספת פריכות. כמו שאתם רואים, החיים זה לא דבש. יש גם טריאקי.