טוב, יכול להיות שסתם חיפשתי תירוץ לדחוף את אחד השירים הכי יפים של 2007 לפסקול הזה. ובכל זאת, זו תופעה שכדאי לתת עליה את הדעת, "איברי פאנטום" - תופעה בה מטופל ממשיך להרגיש כאבים ותחושות אחרות באיבר שכבר אינו חלק מגופו. רגל כרותה, למשל, עניין שגם הופיע בחדשות לאחרונה.

דה שיינס. שיר קטן ומושלם
השיר הזה וחזיונות מוזיקליים של איברים שנודדים ממקום למקום עלו השבוע בדמיוני כשקראתי שאושרה להצבעה הצעת חוק לפיה תורמי איברים בעודם בחיים (למשל כליה) יזכו לתמורה והטבות כספיות, סוציאליות ואפילו לכניסה חינם לשמורות טבע (הא?!). הדעות עדיין חלוקות, האם הצעת החוק הזו מועילה לזקוקים להשתלות או מעודדת סחר באיברים? אבל לגבי השיר הנפלא של השינז אין חילוקי דעות: מדובר בשיר קטן ומושלם.
אומרים שאנשים שנמצאים בדיכאון צריכים להביט בצבעים בהירים ועליזים. לכן אנחנו בעצם צריכים להודות למאמי הלאומית נינט טייב, אליה נשואות עיני העם בכל רגע, על שהחליטה לצבוע את שערה לסגול עז כחלק ממרד הנעורים המאוחר שכנראה עובר עליה.

"גוגול בורדלו". בעד הסגול (צילום: אור אלתרמן)
אני שם 50 שקל שתוך חודשיים היא גם עושה נזם ונוסעת לפסטיבל ערד. ילדים יקרים, עזרו לנו למצוא את שיקול הדעת של סלבריטאי ישראל. צבעו אותם בצבעים עליזים, ורק את הנעלם השאירו בלבן. ובכל מקרה, גוגול בורדלו אמרו את זה קודם.
בין כל הכאוס והיצירה שמתרגשים עלינו בשבוע ישראלי ממוצע, לפעמים הדברים
החשובים באמת הופכים מובנים מאליהם ונבלעים אי שם ברחש הרקע. אי שם מאחורי ההתבטאויות בכנסת, הכותרות על ריאליטי גרוע והמשחקים של אברם בצ'לסי, יום האישה שחל מחר (שבת) יעבור לו בדממה. לו חיינו היו שוויוניים והוגנים, מלאים כבוד הדדי לשני המינים ונטולי דעות קדומות, הייתי שמח על כך שיום האישה נגוז לו ומתאייד. אבל לא כך המצב.
לאלה מהקוראים (ואלו מהקוראות!) שירצו לפצות את הבנות שבחייהם, הלהקה הנפלאה Over The Rhine מציעה לכם מתכון מושלם: "בוא נישאר היום במיטה, כן, זה מה שאמרתי, נשכב ונסגור את התריסים, נשכח מהתכניות, ניתן לעצמותינו מנוחה ונישאר בבית. נכבה את הטלפון, נסעד על הסדינים, נזרוק לכלבים קצת אוכל ונעסה זה לזו את הרגליים. אנחנו לא מתביישים בקצת אהבה עצלה, ועד שנסיים, אני מתכוונת לבלות את היום הזה במיטה, איתך". ממתק.