כך זה נראה מהצד של "הכוניפות החכמות"

אנדי וורהול, שדיבר על 15 דקות התהילה המגיעות לכל אחד ואחת, שכח לציין שיחד עם הפרגון, בסוף תמיד יגיע מישהו שיחליט לפרגן בהסתייגות. תגובה לטור של מספר אי-זוגי

"בננה-רמה", צעקה לי מישהי מהדשא, ואני הסתובבתי ושאלתי "מה, זיהית אותי?" הרי השיער שלי כבר עבר שינויים מרחיקי לכת מאז צולמה התוכנית לפני כחמישה חודשים. "השיער השתנה - אבל הפנים לא", אמרה הבחורה והוסיפה "הייתן גדולות".

 

לא רק הבחורה בדשא פרגנה לי, גם מוכר הפלאפל בבאר שבע פרגן והוסיף "וואו, יצאתן ממש חכמות. חבל שלא זכיתן. חוץ מזה, ירדת במשקל - לא?" חייכתי וקניתי דיאט קולה כתוספת למנה שקניתי.

 

האמת היא שלא ירדתי במשקל. מאז שעידו רוזנבלום קרא לי "מלכה" והתייחס אליי בסופרלטיבים מעולם הכדורגל, הספקתי כבר לשכוח את ה"כמעט" של חיי. אני מכירה את ה"בנגלס" טוב טוב - הייתי צריכה לדעת. במציאות עברו כבר חמישה חודשים, בעולם שלכם, עברו רק כמה ימים, והנה אני וחברותיי זוכות באותן 15 דקות של תהילה שאנדי וורהול אמר שמגיעות לכולנו.

 

רק מה? וורהול יקירי שכח לציין שיחד עם הפרגון, בסוף תמיד יגיע מישהו שיחליט לפרגן בהסתייגות. כך קרה שגיליתי שמספר אי-זוגי החליט (תהיי לא יפה ותדברי בחוכמה - את בסדר) שאני וחברותיי למונית היינו כוניפות חכמות.

 

קודם כל, הרשה לי לציין לטובה את הפרגון שלך לאשה בחייך. אבל האם באמת יש צורך לתת ביקורת על המראה שלי ושל חברותיי למונית?! אמנם מונית הכסף שייכת לנישת הריאלטי, אבל אף אחת מאיתנו לא התערטלה עם חצי תחתון על תחת קטנטן. אני תוהה אם שאלת היופי בכלל רלוונטית במקרה זה. אחרי הכל, "מונית הכסף" איננה תוכנית שידוכים. חוץ מזה, הרי אתה כבר תפוס ואפילו לא ראיתי אותך, כך שקשה לי לומר בכלל אם אני מעוניינת.

 

גברים מכוערים שמספקים סחורה אינטלקטואלית

אני בוחרת שלא להיכנס לוויכוח קטנוני על עד כמה אני מכוערת ולהתנצח על השאלה של "האם היית נוגע בי במטאטא או לא", למרות שהרשה לי להבטיח לך שהיית נוגע, ורבים כבר נגעו - לאו דווקא מתוך הערכה לאינטליגנציה הגואה שלי או מטעמי רחמים גרידא. מה שכן ברצוני להעלות כאן היא השאלה מדוע בחרת להתייחס דווקא למראה. הרי ברור שאם גבר היה נוסע במונית ומראהו לא היה מטריף אותך עד כדי עילפון לא היית בוחר לומר שהנה, כנראה בגלל שהוא מכוער הוא חכם. ברור שלא, הרי הטלוויזיה מסכימה להציג גברים מכוערים שמספקים סחורה אינטלקטואלית. אבל אשה? חבל... לא!

 

הטלוויזיה מנסה ומשתדלת לשים את הנציגות המוכשרות, היפות והחכמות ביותר של בנות המין היפה על המסך, ומי שמצליחה להבליח לרגע למסך והיא איננה מלכת יופי חייבת להיות מאוד קרובה לאלוהות בתחומים אחרים.

 

לא הגיע הזמן שזה ישתנה? ודאי שכן, אבל נראה שזה לא בר ביצוע. לצערי, גם הדבר הראשון שאני עושה בבוקר הוא להוציא לשון מול המראה ולתהות מדוע אינני יכולה להיראות יותר כמו קייט מוס או חברותיה. אבל בכל זאת, למחרת יום האשה הבינלאומי הרגשתי צורך עד לבקש להפסיק לרגע עם שיפוט המראה בתוכניות ריאליטי, בראיונות עבודה ובחנויות הבגדים. שווה לעשות סיבוב במוזיאון הילדים בחולון וללכת שעה בחשכה ולהבין, שכמו שמספר אי-זוגי הבין, היופי הוא בר חלוף והאינטליגנציה - לא.

 

אני שמחה שתוך כדי הצפייה שלך ב"מונית הכסף" באותו הלילה העיניים כבר כאבו פחות לנוכח כיעורי. באמת באמת שאותי אישית לא מעניין איך שאתה נראה. אני לא טוענת שאני נמשכת לכל גבר (למרות שבוודאי שתחשוב שאני נאלצת להוריד סטנדרטים בשל הכיעור שלי). גם אני פוסלת גברים על מראה. אבל עדיין, כשאני צופה ב"מונית הכסף", אני נוטה להעריך שחקנים טובים ולא לערוך שפיטה נוספת על סמך המראה שלהם. לשמחתי, גם עידו רוזנבלום הצליח לפרגן לנו באותו הלילה במונית, למרות שאנחנו לא מלכות יופי.

 

כנראה בגלל שנולדתי אשה אאלץ תמיד לספוג ביקורת על המראה שלי, בתוספת ההערה – "אבל לפחות היא אינטליגנטית". אולי כמו שאנחנו עלינו במקרה על מונית הכסף יצליחו עוד פשוטות מראה להגיע בזכות גם לתוכניות כמו "הישרדות".

 

תגובת מספר אי-זוגי:

 

את לא! את לא! את לא מכוערת! זה בדיוק העניין!

 

אפתח בהתנצלותי הכנה - לא היתה לי כל כוונה לפגוע בכן, וצר לי אם פגעתי.

 

המסר שקיוויתי שיעבור הוא בדיוק כמה עצוב הוא העולם בו אנחנו חיים וכמה מכעיסה העובדה שלאנשים יפים יש יתרון יחסי, לא מוצדק, על פני אילו שלא נולדו דוגמנים. אנשים שאינם יפים (ואילו היו עורכים משאל סביר להניח שרוב הנשים היו מקטלגות אותי כאחד שלא היו נוגעות בו אפילו עם מגרפה) לרוב לא מקבלים אפילו את הצ'אנס לפתוח את הפה ולהוכיח את יכולותיהם. התכונה הזו של האדם לגבש רושם על זולתו על פי המראה בלבד נבדקה ונחקרה בידי מומחי התנהגות והוכחה כמשהו הטבוע בגנים שלנו. אבל אין לי ספק שתעשיית ה"חלומות" הריקנית, ובכלל זה כל כלי התקשורת, משרדי הפרסום, עולם האופנה ובכלל, מוסיפים חטא על פשע ומחנכים אותנו מגיל אפס להעריץ את היופי ותו לא.

  

הרצון העז והכן שלי להעביר מסר הוליך אותי במשעול הכתיבה למקום בו נאלצתי להקצין את אמירותיי כדי לעורר את הקוראים. השאלה אם את או חברותייך מוצאות או לא מוצאות חן בעיניי אינה רלוונטית, זה לא העניין, שהרי טורים הנכתבים בידי אדם אחד מן הסתם מבטאים את דעתו הסובייקטיבית ממילא, ואני לא איזה "מוביל דעה" שרבבות גרופים נוהים אחריו. יתרה מזו, אני מניח שיש רבים שאפילו רואים בי את ה"רע" בסיפור הזה, ולא מן הנמנע ששמעת פה ושם יחד עם הפרגון לו אתן זוכות (בזכות!) אמירות כמו "איזה אידיוט האי-זוגי הזה, מה הוא מבין בכלל".

 

אחרי כל האמור, הרשי לי בכל זאת לומר עוד משהו שיבהיר עוד יותר את הנקודה שלי ויראה לך עד כמה אנחנו כולנו קורבנות של החינוך הלקוי שקיבלנו. אשתמש דווקא במשהו שכתבת בעצמך: "למרות שהרשה לי להבטיח לך שהיית נוגע, ורבים כבר נגעו - ולאו דווקא מתוך הערכה לאינטליגנציה הגואה שלי או מטעמי רחמים גרידא". הביטי, גם את במידה מסוימת נכנעת לצורך הזה להוכיח. מדוע הרגשת צורך כאילו להצטדק ועוד בפני? את לא! את לא! את לא מכוערת! זה בדיוק העניין! אהבתי את המשל שלך על "דיאלוג בחשכה". אילו היינו יכולים לשפוט אחד את השני באמת רק על סמך מה שיוצא לכל אחד מהפה, העולם היה הרבה יותר טוב, רחום ונעים לחיות בו.

 

מאחל לך כל טוב, את אדם מדהים.

 

מא"ז