בכירים בסיעות הגדולות יוזמים: בחירות אזוריות

חברי כנסת בכירים בשלוש הסיעות הגדולות הגישו הצעת חוק על פיה ייבחרו 60 מחברי הכנסת לפי אזורים. ההצעה - המקודמת בידי פינס וכבל מהעבודה, סער מהליכוד ובן ששון מקדימה - אמורה לחזק את המפלגות הגדולות, כיוון שההצבעה תבוצע עדיין באמצעות פתק אחד, עם שם המפלגה והמועמד האזורי. רן כהן ממרצ: "אי אפשר להפוך הבחירות למשחק"

אמנון מרנדה פורסם: 10.03.08, 08:59

האם מדינת ישראל הולכת לשיטת בחירות חדשה? יוזמה חדשה בכנסת מציעה לשנות את שיטת הבחירות הנהוגה כיום ולבחור כמחצית מחברי הכנסת באמצעות בחירות אזוריות. את הצעת החוק יזם יו"ר ועדת הפנים, ח"כ אופיר פינס (עבודה). בעבר כבר הוגשו הצעות חוק שביקשו לשנות את שיטת הבחירות, אולם הפעם נראה שההצעה זוכה לתמיכה משמעותית של גורמים בכירים בשלוש המפלגות הגדולות.

 

ליוזמת החקיקה שכבר הוגשה הצטרפו יו"ר ועדת החוקה, ח"כ מנחם בן ששון (קדימה), יו"ר סיעת הליכוד, ח"כ גדעון סער, ויו"ר סיעת העבודה, ח"כ איתן כבל. משמעותה של הצעת החוק המהפכנית - באם תתקבל - הינה כי כוחן של המפלגות הגדולות יגבר משמעותית, בעוד הקטנות יוותרו מאחור.

 

אז מה בעצם מציע החוק החדש? הצעת החוק קובעת כי 60 מבין 120 חברי הכנסת ייבחרו על פי השיטה הנהוגה כיום, ברשימות ארציות. במקביל, המדינה תחולק ל-60 אזורי בחירה שייקבעו על ידי ועדת הבחירות המרכזית, ומכל אחד מהם ייבחר חבר כנסת נוסף - נציג אחת המפלגות שמתמודדות בבחירות הארציות.

בקרוב גם שם המועמד האזורי על הפתק? (צילום: AFP)  

 

ב-60 האזורים תוכל כל מפלגה להציג מועמד אחד בלבד לבחירה. הצבעה תבוצע עדיין באמצעות פתק אחד - רק שפרט לשם המפלגה, יהיה רשום בו גם שמו של מועמד המפלגה באזור, אם יש כזה. במילים אחרות, לא יהיה ניתן להצביע למועמד אזורי של מפלגה אחת, ולמפלגה אחרת ברשימה הארצית.

 

אחוז החסימה שמציע החוק עומד על שני אחוזים מסך הקולות הארציים. בנוסף, רק רשימה אשר תזכה במנדט אחד לפחות באזור בחירה תזכה להיכנס לכנסת. על פי הצעת החוק, מועמד יוכל להתמודד הן ברשימה הארצית והן באזור הבחירה שבו הוא מתגורר. במידה שהמועמד ייבחר לכנסת הן ברשימה הארצית והן ברשימה האזורית, זו האזורית תהיה הקובעת, ומקומו ברשימה הארצית יפונה לבא אחריו.

 

"כיום, ח"כים נבחרים על-ידי ראשי רשימות ואדמו"רים"

בדברי ההסבר להצעת החוק כותבים פינס, סער, בן ששון וכבל כי "מדינת ישראל חווה משבר אמון חסר תקדים בין ציבור הבוחרים בישראל לבין נבחריו". לדבריהם, השיטה המוצעת כעת תביא לכך ש"חברי הכנסת יהיו חשופים יותר לשיפוט ובקרה של הציבור הרחב, טרם ובמהלך כהונתם".

 

בשיחה עם ynet אמר ח"כ פינס: "הבעיה האסטרטגית של מדינת ישראל כיום היא משבר המנהיגות. הדרך לשפר את ההנהגה בישראל עוברת דרך שינוי שיטת הבחירות, אין מנוס מכך. כיום, רוב חברי הכנסת נבחרים על ידי ראשי רשימות ואדמו"רים, דתיים וחילוניים. השיטה החדשה יכולה להביא לפוליטיקה אנשים שהיום בורחים ממנה, בין היתר משום שהיא תחייב את המפלגות להביא לפוליטיקה את המועמדים הכי טובים שיש". 

 

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ בן ששון, מדגיש כי השיטה המוצעת תקטין את סכנת אדישות הציבור: "המגמה היא לחזק את הממשק בין הבוחרים לנבחרים ולהגביר את מושג האחריות של חברי הכנסת כלפי שולחיהם. השיטה תטפל בתחושה הקשה של נתק בין העם לנציגיו".

 

גם ח"כ סער, יו"ר סיעת הליכוד, מציין את בלימת התהליך המסוכן של הגדלת הניכור כלפי המערכת הפוליטית, ומוסיף: "החידוש בהצעת החוק הוא בחבירה של חברי כנסת משלוש המפלגות הגדולות,

 ובהסכמה שנוצרה כאן גם על הבעיה המרכזית שיש היום במערכת הפוליטית הישראלית, וגם על הדרך להביא לפתרונה".

 

מנגד, במפלגות הקטנות לא ממש מרוצים מהרעיון החדש, שיישומו אמור להקטין משמעותית את כוחן. לדברי ח"כ רן כהן (מרצ), "אי אפשר להפוך את הבחירות בישראל למשחק. מדינת ישראל כל כולה היא בקושי חצי מדינה בארצות הברית, ומנסים לעשות לנו בחירות כאילו היינו פעמיים ארצות הברית. בעיניי זה מגוחך. אין שום סיבה בעולם לבצע את החלוקה המוצעת".