דן ללוז: "נהיה מספר אחת וננהל 100 מיליארד שקל"

לדן ללוז, יו"ר מגדל שוקי הון, גדל התיאבון לרכישות בחו"ל, בראיון בלעדי ל"כלכליסט" הוא מפרגן לכלל פיננסים, סבור שמגדל שוקי הון מתנהלת כמו "בית מרקחת", מרחם על פריזמה וחושב כי "השקעה במניית הפועלים היא בוננזה"

שנתיים אחרי שחזר לקבוצת מגדל, כיו"ר מגדל שוקי הון, במטרה לבסס את בית ההשקעות של אחת מקבוצות הפיננסים הגדולות בישראל, דן ללוז עדיין לא מרוצה. בית ההשקעות שבראשו הוא עומד נמצא במקום הרביעי מבחינת היקף הנכסים שהוא מנהל, 30 מיליארד שקל, אחרי שביצע רכישות של גופים המנהלים נכסים בהיקף כולל של 17 מיליארד שקל. ללוז גאה מאוד בילד שיצר ושהפך לנער מתבגר בתוך פרק זמן קצר יחסית, ומסתכל בעיקר אל העתיד.

 

"אנחנו אחד הגופים הבודדים שעשו שלוש רכישות משמעותיות - דקלה (4.5 מיליארד שקל), אפיקים (2.2 מיליארד) וקה"ל (10 מיליארד). כל אחת מהן מורכבת כשלעצמה. אני גאה מאוד בתוצר הסופי. הקליטה היתה מוצלחת. בסוף כולנו אנשים, יש הרבה אגו, וצריך לתת להם מה שרוצים ולקבל חזרה. אנחנו יורקים דם, אבל התוצאות מצוינות", אומר ללוז ונאנח.

 

ומה קרה עם קה"ל?

 

"בקה"ל הסיפור קצת שונה. רוב המנהלים התאדו תוך תהליך ההטמעה. קיבלנו אותם ברמה לא הכי גבוהה. רוב העובדים חזרו לבנק ומגדל שוקי הון לקחה פיקוד על קהל עצמה".

 

הרכישות שביצעה מגדל שוקי הון לאורך השנים האחרונות לא ממש מספקות את ללוז. גם אם איננו מוכן לנקוב בשמות, ברור כי ללוז מכוון גבוה בכל הנוגע למיזוגים ולרכישות.

 

"רמות המחירים בהחלט סבירות בהשוואה למה שהיה קודם. לדעתנו, זה זמן טוב לעשות את הרכישות האלה היום. יש לנו כיסים עמוקים של מגדל, אבל גם למגדל שוקי הון עצמה יש הון עצמי של חצי מיליארד שקל. יש לנו גב כלכלי של חברת ביטוח מאחורינו וזה יתרון עצום. בעתיד יהיו שניים־שלושה גופים גדולים מאוד והשאר בוטיקים, שיפתחו נישות כמו קרנות גידור, קופסאות שחורות, השקעות ירוקות וכו'. מגדל היא גוף שכל עוד לא יוביל את השוק, הוא לא יהיה רגוע. אנחנו מדברים עם כל מי שחושב שהוא מוכן ונראה לנו מעניין".

 

מה עם רכישות בחו"ל? דוגמת הרכישה של כלל פיננסים?

 

"זה מהלך נכון וחכם ואני מפרגן להם. אנחנו בהחלט בודקים, אבל לאו דווקא בארצות הברית.

 

איפה אתה רואה את מגדל שוקי הון בעוד חמש שנים?

 

"מספר אחת בשוק ומנהלת 100 מיליארד שקל. כדי להגיע לפסגה, צמיחה גנרית איננה מספיקה. יש לנו תיאבון ואנחנו בהחלט נבצע עוד רכישות".

 

מספר אחת בשורת הרווח או בהיקף נכסים מנוהל?

 

"מגדל שוקי הון נשלטת על ידי בר סטרנס האמריקאי ומגדל הישראלית. האמריקאים רוצים שורת רווח גדולה, ואילו את הישראלים מעניין לנהל את ההיקף הגדול ביותר. יש דרך ארוכה לסגור את הפער מהמובילות, אבל גם אם זה ייקח עשר שנים - יש לנו זמן".

 

אבל כולם מחפשים לרכוש...

 

"אני מסתכל לטווח ארוך ולא כולם כאלה. מגדל הוא הגוף מספר אחת בארץ בחיסכון לטווח ארוך, עם מיליון לקוחות, וזה התחום שהם רוצים להיות דומיננטיים בו".

 

מה עשיתם אחרי שקראתם את דו"ח הבדיקה המזעזע בפריזמה?

 

"למה אתם שואלים מה עשינו עכשיו? עשינו כבר קודם. כמות ההשקעה הפנימית במערכות IT ובביקורת שהשקענו ב־2006 - מדובר במיליונים. בחברה יש קרוב ל־6,000 שעות ביקורת בשנה. ותאמינו לי, אני יו"ר ועדת ביקורת בחברות אחרות ושם זה מקסימום 1,100 שעות בשנה. הכל כדי שלא יהיו אירועים כאלה. ללא ספק, מדובר באירוע מאוד קשה לעסק.

 

למה זה פונקציה של שעות ביקורת? סביר להניח שגם בפריזמה יש ביקורת, אבל המערכות האנושיות כשלו.

 

"זה נכון. הרוח, האווירה, המנהלים והתרבות, הם אלה שצריכים לומר - דיר בלאק. אסור לתת לדבר כזה לקרות. אבל אי אפשר למנוע מקרים כאלה הרמטית וגם בעולם ראינו מה קרה עם סוסייטה ג'נרל, או יו.בי.אס. זה מאוד עניין של תרבות ואנשים, בכל הרמות. "מגדל מובילה של תרבות בקרה מאוד כבדה וזהירה, וכך גם המנהלים במערכת, זה מחלחל מלמעלה כלפי מטה. יש אפס סובלנות למעברי גבול קטנים, וזה הרי קורה כל הזמן, חובה לסמן קו גבול, לשים שוטרים. אצלנו זה בית מרקחת".

 

לובש ופריזמה נהגו נכון כשהעניקו פיצוי?

 

"אני לא הייתי נוהג כמוהם. בן גביזון עבד אצלי בדש. בחור מאד מוכשר. לא יודע איך זה קרה. גם עזרא עטר הוא מהממותות של השוק. גם בתור מתחרה זה מאוד לא נעים לראות מה שקרה להם".

 

יש תחושה שהשוק בארץ מורם קצת מהעולם, איך אתה רואה את מצב השווקים?

 

"אהיה חד. המשבר הוא תקלה פיננסית. גדולה, אבל פיננסית. רובה של התקלה קרתה הפעם בחצר של הפיננסיירים, ובגלל זה הם מבוהלים כי בדרך כלל זה קורה אצל אחרים. זה קרה אצל הפיננסיירים האמריקאים, כל מיני כאלה שהתרגלו לבומבה של בונוסים ומוצאים עצמם מפוטרים, וזה חלחל לריטייל בעסקאות נדל"ן שלא היו צריכים לממן. אני לא חושב שנגיע למיתון בארץ, זה יישאר בארה"ב. באירופה הרבה חברות נסחרות במכפילים של 12, וזה זול היסטורית. בארה"ב יש מציאות ולא רק בסקטור הבנקים. גם בשוק הישראלי רמות המחירים סבירות. אני מכיר רק שיטה אחת להשקעה – רמת מחירים ולא רגש, וכשאני מסתכל על המחירים - שוק האקוויטי זול בהרבה מאשר לפני שנתיים. ולפני שנתיים קנינו כמו משוגעים. אז עכשיו לא נקנה"?

 

אתם קונים ניירות בחו"ל?

 

"אנחנו מפנים הרבה לחו"ל. 9% לערך והמטרה להכפיל את זה. התיק של גברת כהן צריך להיות מפוזר גלובלית ולא תקוע רק בישראל. הלוואי והיה לי יותר כסף להשקיע עכשיו במגזר הפיננסים בארה"ב, העסקאות הטובות הן כשיורד דם. זה בדיוק הזמן לקנות נכס עם טרק רקורד ומוניטין. גם בארץ, בנק הפועלים כבר נסחר מתחת להון העצמי, המניה היא בוננזה.

 

"יש עסקאות שאנחנו עושים שלא קשורות לשום מדד. למשל עסקת ההנפקה של טאואר ויז'ן בהודו. הרי את אדון כהן מחדרה לא מעניין בכלל אם אני קרוב למדד היחס או רחוק ממנו. רוב הלקוחות לא מחפשים להכות את המעו"ף, אלא רוצים תשואה שנתית של 6% עד 10% בלי לדאוג, לחסוך לפנסיה ועוד קצת מעבר.

 

"לעומת זאת, אופק ההשקעה של לקוח בארץ הוא כל כך קצר שזה מחריד. בשנה שעברה התגלגלו 30 מיליארד שקל בתוך תעשיית הקרנות. כלומר, יש אנשים שנמצאים בקרן הרבה פחות מחצי שנה, וזו התנהלות של קזינו. צריך להיות בקרן 10–15 שנה".

 

מה אתה חושב על הקרנות הכספיות? לא גייסתם יותר מדי מהן.

 

"אני לא אוהב את התופעה של עבודה בהתנדבות, זה לא הגיוני. מבחינתי, זה כמו מבצע העופות של רמי לוי, אתה מפסיד הרבה על מוצר אחד כדי שיקנו מוצרים אחרים. זה בלי דמי ניהול, בהתנדבות. קרן בלי דמי ניהול זה כמו שתחלקו את העיתון בחינם ובלי פרסומות. זה לא הגיוני ונובע מהרבה אגו של הרבה מנהלים בכירים בתעשייה. אני חושב שאלו יהיו קרנות ענק שיחליפו את הפק"מ היומי. אבל אני לא מבין למה ראשי תעשיית קרנות הנאמנות הורגים לעצמם בשיטתיות את הביזנס. נוצרה תחרות על גודל ולא על רווחיות. מתחרים על המספרים הלא נכונים".

 

מה ההון העצמי של בית השקעות?

 

"500 מיליון שקל, לא הכל נזיל, חלקו יועד לרכישות שהן מכונות שמייצרות כסף".