תגלית ארכיאולוגית ליד הר הבית: התרגשות רבה אחזה היום (ה') בחוקרים כשלראשונה בתולדות המחקר הארכיאולוגי בירושלים נחשפו שרידי מבנים מתקופת בית ראשון. שרידי יישוב שמורים מהתקופה של סוף שלטון המלך חזקיהו נמצאו במרחק של כ-100 מטרים ממערב להר הבית.
במהלך החפירות, שהחלו לפני שנתיים כ"חפירות הצלה" במימון של הקרן למורשת הכותל המערבי, החלו אט אט להתגלות "פיסות היסטוריה" עד שהגיעו לממצאים מן המאות השישית עד השמינית לפני הספירה.
הממצאים נמצאו מתחת לאבני גיר גדולות וכבדות ששימשו את הרומאים לבניית רחוב עמודים מפואר במאה השניה לספירה. האבים קברו תחתיהן את שכבת היישוב מתקופת הבית הראשון, ובזכותן השתמרו הממצאים ולא נשדדו במהלך השנים.
לדברי וקסלר-בדולח, בשלב זה עדיין מוקדם לומר מה היה ייעודם של המבנים שנחשפו. "הדבר היחיד שאפשר ללמוד מהממצאים, בשלב זה, הוא שהבנייה היתה טובה מאד ואיכותית, ויש להניח שמי שגר במרחק של 100 מטרים מהר הבית היה במעמד חברתי כלכלי לא רע", אמרה", "המבנים הללו נהרסו בחורבן אלים , בפיצוץ שאירע בבת אחת. עוד לא ברור האם מדובר בחורבן הבית, או אולי רעידת אדמה. אני מקווה שנוכל לקבוע זאת בהמשך".
בין הממצאים נחשף גם חותם עברי קדום הנושא את השם נתניהו בן-יאוש. החותם עשוי אבן יקרה, והוא היה מחובר כנראה לטבעת. השמות נתניהו, שנזכר פעמים ספורות במקרא, ויאוש, שנזכר בחרסי לכיש, אמנם ידועים לחוקרים, אך צירוף השמות יחדיו אינו מוכר, וזהותו של בעל החותם לוטה בערפל ההיסטוריה.
לדברי וקסלר-בדולח, במקום נמצא שפע רב של כלי חרס, עליהן טביעות המכונות במחקר 'טביעות למלך'. באחד החרסים אף נשמרה כתובת בכתב עברי קדום, שקריאתה "למלך חברון". ברשות העתיקות מציינים כי ממצאים אלו אופייניים לממלכת יהודה בשלהי ימי בית ראשון, משלהי המאה השמינית לפני הספירה ועד לחורבן הבית בשנת 586 לפני הספירה.