רעיון זה נדון מאז שנת 1985 פחות או יותר, אבל שום דבר לא קורה בשטח. באופן אישי, מעולם לא ראיתי שתי חברות שמתאימות זו לזו כמו שתי אלי. הן משלימות זו את זו, מה גם שמיזוג כזה יגאל את סאן מייסוריה. מתישהו בשנות ה-90' המאוחרות היתה סאן החברה החזקה יותר במו"מ אפשרי. כעת התהפכו היוצרות ואפל מחזיקה את רוב הקלפים.
מי שקרא טורים שלי בשנים האחרונות ודאי יודע שאני תומך בפיצולה של מיקרוסופט. אפשר לשאת ולתת לגבי השאלה אם היא צריכה להתפצל לשתיים, שלוש או ארבע ישויות שונות - לא אכפת לי. מה שאני יודע זה שבעלי המניות של החברה ירוויחו מתהליך כזה. רק האגו של המנהלים הבכירים מפריע.
יותר מכל, צריכה התעשיה גרסת לינוקס מאוחדת, עם ספק אחד שיוכל למנוע את הבלבול שגורמות כל ההפצות השונות. כיום ההפצה הפופולרית היא אובונטו. בעוד שנה או שנתיים זו תהיה הפצה אחרת. בעבר היתה הצדקה לקרב בין ההפצות - מעין הישרדות שבטית - אולם תוקפה פג מזמן. לינוס טורוולדס יכול לגרום לזה לקרות בן לילה.
למה צריך כל כך הרבה ואריאציות על נושא לוחות האם? כמה לוחות x86 שונים צריך העולם הזה? אפשר לנסות לעשות רציונליזציה לעניין - הרי כל שבב חדש משפר קצת את פני הדברים. אבל בינינו - בעולם לוחות האם הבלבול גדול אפילו יותר מאשר בעולם הפצות הלינוקס.
מדהים כמה קוד תוכנה משובח וכמה המצאות ומוצרים מדליקים מונחים על המדף - ומוצאים שם את מותם. לעיתים חברות קונות את המתחרות ומחליטות להפסיק לשווק את מוצריהן משיקולי רווחיות. התועלת למשתמש אינה נלקחת בחשבון. צריך להיות סייג בדיני הקניין הרוחני, לגבי הזכויות על פטנטים שמעלים אבק. הם צריכים להיות נחלת הכלל. אני טוען זאת כבר שנים.
נמאס לי לראות את שתי החברות האלה מתקוטטות. אמרתי די.
נראה לכם הגיוני שלחברת מדפסות בודדת יהיה צי של 30 מדפסות, שמשתמשות ב-20 מחסניות דיו שונות? אפשר לדבר שעות על המחירים הגבוהים מדי של הדיו, אבל בחזרה לנושא - מה הטעם בכל כך הרבה סוגים של מחסניות? כל חברה בעולם מתלוננת על אורך רשימת הפריטים בקטלוג, אבל יצרניות המדפסות ממשיכות להנדס מחסניות חדשות. אנחנו לא מדברים על מנגנונים מכאניים ייחודיים - אלה בסך הכל מחסניות דיו.
מצלמות דיגיטליות צריכות להיות מצוידות בתאי סוללות תקניים, כדי שתהיה אפשרות להשתמש בסוללות רגילות כשאין אפשרות לטעון את סוללת המצלמה. שינוי כזה יגרום ליצרני המצלמות לחזור להתמקד במצלמות, במקום בפיתוח סוללות קנייניות מוזרות במחיר מופקע. הם פשוט צריכים להחליט אם הם מתמקדים בצילום או בפתרונות אנרגיה.
נושא זה ירד קצת מהכותרות לאחרונה, אבל למעשה המצב רק מחמיר. אינטל משקיעה 2.5 מיליארד דולר במפעל שבבים בסין. כסף זורם להודו באופן דומה - במיליארדים. אולי תשאירו משהו במערב? שמעתי כבר את כל הטיעונים המזויפים בעד מיקור חוץ.
כסף רב יורד לטמיון בניסיון לאכוף ניהול זכויות דיגיטליות, מאשר כתוצאה מהורדות פיראטיות. אני לא משוכנע שמניעת פיראטיות היא בכלל רעיון טוב. מצטברות ראיות שמצביעות על כך שפתיחות לגבי שיתוף קבצים מתורגמת לעליה במכירות, רק שבהוליווד מתייחסים לתופעה זו כאל צירוף מקרים לא רלוונטי.
אם לומר את האמת, אני יכול לייצר רשימת תלונות כזו אחת לשבוע. זהו לעכשיו. יש לכם הצעות נוספות לשיפור? שתפו אותנו בתגובות.