זה התחיל מתסריט על מחבל מתאבד שמישהי מתחילה איתו באוטובוס בשעה שהשב"כ שועט בעקבותיו, תסריט שנכתב בתקופת הפיגועים של 2004. יוצר הסרט, עטר אופק, פנה לפרשן הצבאי, רוני דניאל, וביקש ממנו מה שהוא מכנה "טיפים של אלופים" על שיטות איסוף המודיעין של השב"כ. דניאל, נאמן לאג'נדה העיתונאית שלו סרב לשתף פעולה, ואז אופק המציא עלילה סביב עורך הסרטים של הג'יהאד האיסלאמי. בהמשך השאהיד הפך לשאהידית, שהפכה ל"מחבלת כוסית", ושם הסרט – "פצצה מתקתקת" - הפך לדו משמעי.
"פצצה מתקתקת" הוא מה שאופק מכנה "קומדיית השאהידים הראשונה", סרט קצר (25 דקות) המספר את סיפורה של שאהידית שלא הצליחה להתעורר בבוקר לפיגוע ואיחרה את האוטובוס.

גדוד 13 שולת בבית של השאהידית הקומית הראשונה (צילום: צ'רלי ג'ונס)
בזמן הקצר שמקצה לו המסך הסרט מספיק לדרוך וללגלג על אינספור קלישאות פוליטיות וצבאיות בלי הבדלי צד של המפה הפוליטית או של גדר ההפרדה. התסריט הזה הביא לאופק את הנצחון המתוק בתחרות הפיצ'ינג בפסטיבל ראש פינה, 2004, ולסרט פיגורות כמו יובל שגב ויוני להב ("נייס גיא") בתפקיד מפקד השב"כ.
לאחר עיכובים ארוכים שכללו בין היתר דחייה של ההפקה עקב ירי קטיושות של החזבאללה על הלוקיישנים ופרידה כואבת משי אביבי ודובי גל שהסכימו להשתתף בסרט, אבל הדמויות שלהם קוצצו מבעיות תקציב, יוצא הסרט לאור בסינמטק ירושלים ות"א.

"גלי" פחימה. הסרטים אינם על חשבון נפגעי הטרור (צילום: צ'רלי ג'ונס)
אופק (28), היוצר, בוגר "מכללת כנרת", מתפקד גם כקריקטוריסט פוליטי, ומאמין שסרטים יכולים להעביר גם מסר, ולא רק זמן. חשוב לו להדגיש ש"הבדיחות בסרט אינם על חשבון נפגעי טרור אלא על חשבון השמאל, הימין, המחבלים והצבא. לצערי אגב, סצנה שעסקה במתנחלים הוסרה משיקולים אמנותיים, אז עם המתנחלים, הסליחה". אופק, לידיעת הנוגעים בדבר, מעוניין בעבודה בתחום.