את הצעת החוק יזם ח"כ צבי הנדל (האיחוד הלאומי-מפד"ל). עם זאת, דחתה הכנסת הסתייגות שהגישו ח"כ הנדל יחד עם חבר סיעתו ח"כ יצחק לוי, לפיה החוק יחול גם על עבירות שכבר התיישנו שקשורות לרצח ראש הממשלה יצחק רבין. המשמעות למעשה היא כי הצעת החוק תחול בעיקרה על מקרה בו - חלילה - יירצח שוב ראש ממשלה בישראל.
עד כה, חוק סדר הדין הפלילי משנת 1982 קבע תקופות התיישנות שונות לעבירות, בהתאם לחומרתן.
כך לדוגמה תקופת ההתיישות של חטא (עבירה שעונש המאסר המירבי למבצעה הוא שלושה חודשים) היא שנה ותקופת ההתיישנות של עוון (עד שלוש שנות מאסר) היא חמש שנים.
תקופת ההתיישנות המירבית היא על פשעים שדינם מיתה או מאסר עולם, והיא עומדת על 20 שנה. יוצאי הדופן היחידים עד כה הם עבירות של השמדת עם, שעליהן לא חלה התיישנות.
יו"ר ועדת חוקה, ח"כ מנחם בן-ששון, אמר בעקבות אישור הצעת חוק: "אין מדובר ברצח רגיל, אלא בעבירה שמאחוריה כוונה לקעקע את יסודות המשטר הדמוקרטי. משום שזו עבירה חריגה, גם ההתייחסות אליה צריכה להיות חריגה".
בחודש דצמבר אישרה הכנסת בקריאה טרומית את הצעת החוק המכונה "חוק יגאל עמיר". על פי ההצעה, נשיא המדינה לא יוכל להעניק חנינה או לקצוב את עונשו של מי "שרצח ראש ממשלה ממניעים פוליטיים-אידיאולוגיים".