"הסינים עושים הכל כדי למחוק את התרבות שלי"

לרגל יום השנה החמישים להתקוממות הטיבטית נגד הכיבוש הסיני שחל היום, ערכנו ראיון עם פליט טיבטי החי בישראל. צ', החרד לפרטיותו, מספר על החשש מהעין הסינית המפקחת, הדאגה למשפחה בבית, המשימה המנחה - לפעול למען טיבט וההערצה לדאלי למה

תמר דרסלר פורסם: 10.03.09, 12:38

האולימפיאדה כבר הרחק מאחורינו והזרקור התקשורתי הוסט מסין ופעולותיה. דיווחים המגיעים מטיבט מספרים על הקשחת המדיניות הסינית, על פתיחת מנזרים לתיירים ועיתונות כחלק מפרופגנדה סינית, על דיכוי והשתקה מתמשכים ונסיון לאכלס את טיבט במתיישבים סינים כדי להכחיד כליל את התרבות הטיבטית. לפני כשבוע הצית נזיר צעיר בטיבט את עצמו במחאה על הכיבוש המתמשך, מחאה שזכתה לאזכור בן שתי שורות בעמודי החדשות. לציון יום השנה החמישים להתקוממות הטיבטית נגד הכיבוש הסיני, קיימנו ראיון עם צ', צעיר טיבטי החי בישראל אך ליבו בטיבט.

 

קביעת הראיון עם צ' הייתה מאתגרת. רק לאחר הבטחות חוזרות ונשנות שלא אציין בכתבה שום פרט מזהה, שעשוי לסכן את משפחתו שנותרה מאחור, הגיע הטלפון המיוחל ואני שמתי פעמי לביתו. לא אוכל לגלות אם יש לצ' משפחה בישראל, או במה הוא עוסק ורק אסתפק בלספר שמדובר בגבר צנום וחייכן בשנות השלושים לחייו, פליט מטיבט.

 

את הראיון מלווה דמות מרכזית בחייו של צ' מהצד, מקשיבה לשאלות ולתשובות ומוודאת ששום פרט אינפורמציה שעשוי לסכן אותו לא יכנס בטעות לכתבה, החששות מהשלטון הסיני יודע הכול, מסרבים לעזוב את הטיבטים גם כאן בישראל. עינו הפקוחה של השלטון הסיני מנטרת כל דבר: החל במשלוחי דואר ותכתובות אינטרנט ועד לצילום של המשתתפים בהפגנות מול שגרירויות סין ברחבי העולם.

 

לפני 13 שנים החליט צ', אז נער צעיר, להימלט מטיבט לדראמסלה שבהודו כדי לראות את מנהיגם הרוחני הגולה של הטיבטים, הדלאי למה. מאחוריו השאיר הורים ותשעה אחים ואחיות המתגוררים עד היום, באזור ממנו נמלט הדלאי למה עצמו לפני 50 שנה. השלטונות הסיניים טוענים שהשפעתו של הדלאי למה על הטיבטים הולכת ופוחתת ככל שחולפות השנים, אבל האהבה העצומה למנהיג ניכרת בצ' כשהוא מדבר על ההחלטה ששינתה את חייו.

בהפגנה מול שגרירות סין. צילום: תמר דרסלר

 

"אם אחיה, אפעל למען בני עמי בטיבט, אם אמות - אמות"

צ' עבר מסע מפרך דרך מעברי הרים מושלגים בתנאי מזג האוויר הקשים מנשוא של ההימלאיה, מסע דומה עורכים עד היום אלפי טיבטים שבורחים להודו ונפאל. הם מסכנים את חייהם בתקווה שיוכלו לשוב ולחיות בקרבת מנהיגם הרוחני.

 

המסע מטיבט לדרמאסלה מפרך ומסוכן, רבים אינם שורדים אותו, לא חששת לחייך?

"ידעתי שיש בפני שתי ברירות, לחיות או למות, לא הייתי בטוח שאצליח במסע. בדרך לדראמסלה ראיתי חמש גופות של טיבטים שניסו לחצות לפני, וכוחות הצבא הסינים המוצבים בהרים ירו בהם. החלטתי לא לוותר, אם אחיה, אפעל למען בני עמי בטיבט, אם אמות - אמות. זו הקארמה שלי, והצלחתי לחצות את ההרים ולהגיע למחוז חפצי, לראות את הדלאי למה.

 

שנה תמימה לא יצרתי קשר עם משפחתי, הם לא ידעו היכן אני ומה עלה בגורלי, לפני שיצאתי סיפרתי להם שאני נוסע לעיר הבירה לאסה כדי לחפש עבודה. אבי נחקר ארבע פעמים במשטרה הסינית על נסיבות היעלמותי, אך חזר וטען שבנו אדם בוגר ואין לו שום ידיעות ממני עד שלבסוף, למזלו, הניחו לו השלטונות הסינים.

 

לאחר שנה הצלחתי להעביר מכתב למשפחתי עם מטייל בריטי שפגשתי בדארמסלה, זו דרך מקובלת על גולים טיבטים לעקוף את הצנזורה הסינית ולתקשר עם בני משפחותיהם. לפני עידן האינטרנט והסלולארי, מכתבים שהגיעו לטיבט מהודו היו מוחרמים על ידי הצנזורה. בעזרת אותו מטייל זכו בני משפחתי לדעת שלא נעלמתי ושאני שלם ובריא בדראמסלה".

 

שבע שנים התגורר צ' בקרב קהילת הפליטים הטיבטים בהודו לפני שהגיע לישראל. במהלך השנים הצליח לחזור ולבקר בטיבט למרות הסכנה העצומה שנשקפה לחייו בביקור. אמו נפטרה במהלך השנים אך הוא הצליח לפגוש אחים וקרובי משפחה אחרים. הוא מספר על טיבט מוחלשת, מבוזרת, שונה, תחת מתקפת תרבות ושליטה סינית.

בהפגנה מול שגרירות סין. צילום: תמר דרסלר

 

"הדברים בטיבט השתנו מאד. רבים מהטיבטים שחיו בעבר חיים כפריים עברו כיום לחיים עירוניים בערים, הקרקע חולקה באופן בלתי שווה בין הטיבטים על ידי הממשלה הסינית כדי ליצור מתח בין הטיבטים. משפחות רבות החליטו לוותר על האדמה ועל החקלאות, בעקבות החלוקה שיצרה ויכוחים פנימיים על אדמה. רבים מהשכנים של משפחתי שאינם מחזיקים אפילו בעז או ביאק אחד עברו לעבוד כשכירים. העיור פוגע בתרבות שלנו".

 

"ניסיון להפוך את הדור הצעיר לסינים לכל דבר"

למרות שצ' אינו מזלזל בהשכלה ובקדמה הוא מצר מאד על ההשפעה שיש לחינוך הסיני בטיבט, על הדור הצעיר שאינו דובר עוד את שפתו המקורית. "הטיבטים מבינים היום את חשיבותה של ההשכלה" מסביר

צ'. "בילדותי לדוגמא לא הלכתי לבית ספר, אך כיום ילדי הטיבטים הולכים לבתי ספר סיניים. תוכנית הלימודים ושפת הדיבור בבתי הספר האלו הן סינית, והתרבות והשפה הטיבטית אינם זוכים כלל לאזכור. זו אחת הדרכים של השלטון הסיני לשטוף מוחות, להרוס ולהעלים לאט לאט את התרבות והשפה שלנו, להפוך את הדור הצעיר לסינים לכל דבר".  

 

"השלטונות בסין מעניקים סיוע כלכלי לטיבטים נזקקים", הוא מוסיף. "אין לי ספק שהמהלך הזה נועד ליצור יחסי תלות בין הנזקקים לשלטונות ולמנוע מהם להביע מחאה נגד הכיבוש הסיני, ואכן טיבטים רבים מוותרים על המחאה מחשש להפסקת התמיכה. גם הרכבת החדשה מביאה ללאסה אלפי סינים המתיישבים בקרב האוכלוסייה הטיבטית, במטרה לשנות את המרקם התרבותי של האזור. הכל כחלק ממערכה מורכבת לדלל את ההתנגדות הטיבטית לכיבוש ולהעלים את תרבותנו הייחודית".

 

ב -49 השנים האחרונות נקטתם בקו של התנגדות פסיבית ושקטה, והנה דווקא השנה, לקראת האולימפיאדה, הפכו ההפגנות לאלימות, אתה מרגיש שינוי בקרב הטיבטים לכיוון התנגדות אקטיבית יותר?

אני מעריך שהשנה הרגשות חזקים יותר. ייתכן שאחרי 49 שנים של ניסיונות הידברות עם השלטונות הסיניים, הגיעו חלק מהטיבטים לנקודת רתיחה, עם זאת אני חייב לציין שהיו גם הפגנות שקטות של סטודנטים שכללו הליכה ותפילה בלבד.

האולימפיאדה בסין היתה שעת כושר לעולם לנסות ולהשפיע עליה בנושא הכיבוש בטיבט, היחס למיעוטים וזכויות אדם. אנשים רבים ניסו למקד את הפוקוס במתרחש בסין, זו אינה משימה קלה שכן מבחינת חופש מידע - כלום לא השתנה ב-50 השנים האחרונות. אני מקווה שאותם אנשים יצליחו לגלות לעולם מתישהו את פרצופה האמיתי של סין".

 

בהפגנה מול שגרירות סין. צילום: תמר דרסלר

 

בישראל נערכו טרום האולימפיאדה הפגנות הזדהות עם הטיבטים כמו בערים רבות ברחבי העולם. האם לדעתך ממשלת ישראל צריכה להעלות את הנושא הטיבטי במגעים הדיפלומטיים עם סין?

קשה לומר, ישראל עושה המון עסקים עם סין, כמו כמעט כל מדינה אחרת היום. כמעט כל דבר שאפשר להעלות על הדעת מיוצר היום בסין, ועדיין אני חושב שהעובדה שחייהם של מיליונים השתנו בעקבות הכיבוש והמשטר הסיני, צריכה לעלות לתודעה הבינלאומית.

 

"לחיות בטיבט תחת כיבוש סיני? לעולם לא"

ובכל זאת הצלחת לחזור ולבקר בטיבט, איך עולה המדיניות הסינית בקנה אחד עם הביקור הזה?

"הצלחתי בדרך לא דרך, ובלי להזדהות כמובן כבן לעם הטיבטי. ובכל זאת נעצרתי בדרכי חזרה בנמל התעופה למשך שעות ארוכות. השוטרים הסיניים לא הצליחו להחליט אם אני אכן פליט טיבטי או אזרח מדינה

זרה, שוחררתי במזל.

 

טיבטים אחרים שניסו לחזור מהודו לטיבט בעבר, נעלמו ואיש אינו יודע מה עלה בגורלם. מתנגדי משטר נלקחים מביתם באישון ליל, והשלטונות הסיניים מכחישים מעורבות בדבר. אנשים נעלמים, שוטרים סמויים מופעלים בקרב קהילת הטיבטים, אין חופש דיבור, אין חופש דת. אחזקת תמונה קטנה של הדלאי למה, או דגל טיבט עשויים להוביל למאסר ממושך, כך גם כל ספר, וידאו או הקלטה. מדובר בכיבוש, לא נוכל להסכים לחיים תחת כיבוש, הסינים חייבים לצאת מטיבט".

 

המחשבה על חזרה לחיים בטיבט עולה מדי פעם?

צ' נעצר לשנייה, ההתרגשות והגעגועים ניכרים על פניו אבל אחרי דקה בדיוק הוא מתעשת. "תחת כיבוש סיני? לעולם לא. הבטחתי לעצמי שאם אגיע לדרמאסלה בחיים, אעשה כל מה שביכולתי כדי לסייע לבני עמי נגד הכיבוש, ויש עדיין כל כך הרבה שצריך לעשות".

 

המדיניות הישראלית לגבי טיבט באה לידי ביטוי בביקורו של הדלאי למה בישראל בפברואר 2006. משרד החוץ הישראלי, בעקבות לחצים דיפלומטיים כבדים מצד סין, סירב לבקשות להיפגש עמו באופן רשמי, והגדיר את הביקור 'ביקור פרטי'. למרות מעמדו של הדלאי למה בעולם, נאלצה עמותה פרטית בישראל, לשכור את אולם האח"מים של נתב"ג בכדי לאפשר לדלאי למה קבלת פנים ראויה. התמיכה הישראלית בטיבט מורכבת בעיקר מעמותות פרטיות, ארגוני זכויות אדם, והטיבטים השוהים בישראל.