לנויה, למשל, יש רפרטואר מיני שלא יבייש אפילו כוכבת פורנו כמו צ'יצ'ולינה. היא משוחררת לחלוטין, נטולת עכבות, ולא פעם מפתיעה את הגברברים שלא מנחשים אפילו לאן נפלו. היא לא מתרגשת מתוויות חברתיות, ובגיל 28 מאושרת לספר לכל מי שרק מוכן לשמוע שהיא שכבה עם 32 גברים ונשים, ביחד ולחוד, ואם יש צורך ונכונות לשמוע – היא מוכנה גם לפרט.
מצד שני, אותה הנויה היתה במערכת יחסים ארוכה עם בחור שרוט על כל הראש, שהאכיל אותה מרורים לכל אורך הדרך. הבחור היה קרציה בלתי-נסבלת, אבל נויה, שבויה בחץ שקופידון שיגר לה לישבן, נשכה את השפתיים וסחבה קדימה. היא, שמסובבת ראשים ברחוב (לאו דווקא בגלל המראה, בדרך כלל היא שורקת להם), התמוססה כמו מרגרינה על גג פח לוהט והיתה מוכנה לוותר על הרבה מאוד בשביל להיות עם הבחור הלא מוצלח הזה.
באותם שבועות של זוגיות פחות או יותר חד-סיטרית, הבנתי שגם נויה, שנשבעה שאף פעם לא תתחתן, היא באיזשהו מקום כלה לעתיד. שלמרות ההצהרות והאמירות על המין הגברי, החופש המיני והסקס הבלתי-מוגבל, גם בתוכה יש חלק קטן שרוצה ללבוש שמלה לבנה ולעמוד תחת חופה צחורה. סופסוף יש לי דוגמה טובה לכך שנותנת/מתחתנת זה לא צמד ניגודי.
גברים (גם סטרייטים) נמדדים לא פעם לפי הכיבושים המיניים שלהם. כך בא לעולם מושג ה"לרוץ לספר לחבר'ה", שזכה לפרשנות מחודשת בעידן הסמסים. אתם בטח מכירים את זה: שלוש דקות אחרי הסיגריה שאחרי, והבחור מספר לכל החברים שלו כמה היה לו טוב. נשים ששוכבות עם הרבה גברים הן "זונות", גברים ששוכבים עם הרבה נשים הם "גברים-גברים". אבל מה זה אומר על ההומואים?
אז אצל ההומואים, הסיפור מקבל תפנית מפתיעה. תחושת הבטן שלי אומרת שגברים הומואים עושים בממוצע יותר סקס, עם יותר פרטנרים, מגברים הטרוסקסואלים. הומו שחי במרכז צריך רק חיבור לאינטרנט ופלוס-מינוס חצי שעה של חיפושים. לפעמים זה אפילו הרבה יותר פשוט. אם חוקי החברה הסטרייטית היו חלים עלינו, ההומואים היו צריכים להיות שיא הביטוי לגבריות הישראלית. אם גבר שמזיין הרבה הוא מאצ'ו, ההומו המצוי צריך היה להיות הסופר-מאצ'ו-מן האולטימטיבי.
ובכל זאת, כשזה מגיע להומואים, פתאום סקס תכוף הופך לסממן שלילי. "אתם מחפשים רק סקס!", אומרים עלינו לא פעם. לי נראה שההומופובים פשוט מתעצבנים שאנחנו משיגים בקלות מה שלהם עולה בהרבה מאמץ, יזע וזמן. כשסטרייטים עושים סקס זה יופי, אבל כשהומואים עושים סקס, זה הופך לאוי אוי אוי. ככה גם לכל העולם ואשתו זה לא מזיז שהפרסומות בטלוויזיה עמוסות בסקס, דוגמניות ערומות וביטויים מיניים מפורשים. אבל מספיק שמיקי בוגנים יאנפף קצת על המסך, ומיד יזדעקו שומרי המוסר ויצעקו געוואלד! לשמיים.
המסקנה המתבקשת היא שסקס והיחס אליו הם פונקציה של המיקום החברתי שלך, הזהות שלך ומכלול המרכיבים שלך. אם את אשה, סקס יהווה עבורך סממן שלילי: את יכולה וצריכה להיות סקסית, אבל לא כדאי שתממשי הרבה את הפוטנציאל המיני שלך, כי אז תהפכי ל"זונה". גברים הטרוסקסואלים יתהדרו בסקס ויקבלו נקודות זכות על כל זיון שישיגו. לעומתם, גברים הומואים יקבלו נקודות שליליות על ריבוי פרטנרים מצד הציבור ההטרוסקסואלי, אבל לפעמים אפילו מתוך הקהילה ההומואית בעצמה.
ביטוי לכך ניתן למצוא במשפט שאותי מצליח להצחיק בכל פעם מחדש: "לא מסתובב". אותו ביטוי מוזר, שמעטר כל כך הרבה פרופילים באתרי היכרויות, מתכתב עם אחיו התאום "לא נראה", והולך יד ביד עם אחותם הקטנה "לא בקטע". שלושתם ביטויים ששוללים איזשהו סטריאוטיפ על ההומואים: "לא מסתובב" אומר בעצם "לא מעורב בקהילה" ולפעמים גם "אני בא להזדיין וללכת". "לא נראה" מציין שהבחור חושב שלא רואים עליו שהוא הומו. "לא בקטע" הוא בעצם "סטרייט בסטרייט", או גבר ששוכב עם גברים, אבל עדיין חושב שהוא הטרוסקסואל ומזדעזע מעצם המחשבה שיקראו לו הומו.
איך זה שהסקס, שהוא אולי אחד הגורמים החשובים במאבק ההומוסקסואלי, הפך למטבע שלילי? לדעתי, מדובר בהפנמה של הומופוביה שבמשך שנים מופנית כלפינו מהעולם החיצוני. אם כולם אומרים שסקס הומואי הוא שלילי, הם כנראה צודקים, חושבים אלו שמפנימים את הערכים השגויים האלו.
בעצם, הסקס כשהוא לעצמו הוא החיבור המופלא והאניגמטי שבין הקדשה לקדושה, בין הזונה לכלה, בין המיניות המשוחררת והבלתי-נשלטת לבין האהבה, המשפחתיות והביחד. סקס, ולא משנה בין מי למי, הוא אמצעי מופלא ונפלא לביטוי עצמי, גופני, ולפעמים אפילו נפשי, או רוחני. הוא יכול להיות נקודת מפגש להורמונים סוערים והרפיית חרמנות ומתחים, ובו בזמן גם אמצעי תקשורת בין שני אנשים שאוהבים. הוא זירה לדו-שיח מרגש, סוחף, ממכר, ולפעמים גם הדרך הטובה ביותר להביט על עצמך מן הצד וליהנות מהגוף הפיזי שנתנה לנו אלוהימה.