פיוז'ן אפריקאי ומים מטוהרים: מגמות אוכל בניו-יורק

הטרנד החדש והעסיסי ביותר במסעדות ניו-יורק מגיע היישר ממטבחי אפריקה. ואם תרצו גם לשתות משהו, תקבלו מים מטוהרים מהברז במקום מינרליים מהבקבוק. אפריל במנהטן

יניב חלילי, ניו-יורק פורסם: 07.04.08, 09:55

האביב הוא זמנן של המסעדות בניו־יורק. אמנם האביב אמור להיות שעתם הגדולה של מכוני הכושר, המסייעים בהיפטרות מהשומן שנאגר במהלך החורף, אבל דווקא בגלל שלאורך שישה חודשים בשנה תושבי העיר מסתגרים בבתיהם ונוהגים להתענג על ההיצע הקולינרי של הסינית השכונתית, האביב מסמן כי הגיע הקץ לרעב בעולם, או לפחות לרעב למזון שווה במנהטן. חודש אפריל הוא יריית הפתיחה להשקת לא מעט מסעדות חדשות ולהפצעת טרנדים רבים, שכן לאלה ולאלה ניתנים כמה שבועות של חסד בטרם מגיע הקיץ ועימו עדר התיירים ומבול הנהנתנות.

 

הטרנד החדש והעסיסי ביותר במסעדות ניו־יורק מביא את הבשורה האפריקאית לשולחנות. אמנם בדרפור אין לאנשים מה לאכול, אבל זה לא צריך לעצור את תושבי מנהטן מלהתענג על מאכלי היבשת השחורה. שורה ארוכה של מסעדות אפריקאיות אחראיות על המנה החדשה והחמה ביותר במנהטן ב-15 הדקות הקרובות. האמריקאים גילו, למשל, את נפלאות הטאג'ין, תבשיל קדירת הבשר והפירות היבשים מתוצרת מרוקו, שמוגש במסעדה "אליסה דידו" בשכונת הלואר איסט סייד האופנתית. התור למסעדה, שנפתחה לפני כמה שבועות, מתארך בערבים, שכן מגוון הטאג'ינים המקומי רחב (בקר, עוף, פירות ים‭,(‬ והתבשיל, המוגש על מצע של קוסקוס ריחני, נתפס כארוחה שלמה, משביעה ואפילו בריאה.

 

מסעדת "שאי שאי‭,"‬ שנפתחה בעורק המסעדות הראשי של מנהטן, בשכונת הל'ז קיטצ'ן, מתיימרת לדחוס לקיבה את הבשורה הדרום אפריקאית. את ההיסטוריה הפוליטית של המדינה אפשר לראות בתבשילים: מנת הדגל, נזיד המוגש בתוך כיכר לחם, כוללת מרכיבים מהולנד, מגרמניה ומבריטניה מצד אחד וממלזיה והודו מצד אחר. המנה כבר זכתה לסיקור במגזיני אוכל נבחרים בעיר, שכן המלית שבלחם עשויה מבשר כבש קצוץ ברוטב קארי ומתבלינים ייחודיים ליבשת השחורה. ואין כמו משהו ייחודי, אקזוטי ואחר כדי להלהיב את תושבי מנהטן צמאי החידושים.

 

עידן רייכל ישמח לדעת כי בביקורו הבא בניו־יורק הוא יוכל להתבלבל לנוכח שורה של מסעדות אתיופיות חדשות, שנפתחו בעיר בעקבות הטרנד. לפני חודשים אחדים נפתחה בהארלם מסעדת "זומה‭,"‬ שכבר הפכה לאתר ניקוז לחובבי האוכל האפריקאי‭".‬זומה" מתאימה את החוויה האתיופית לחיך האמריקאי, שכן מדובר במסעדה מעוצבת ונעימה, המתמחה בהכנת מנות נזיד, אותן גורפים מהצלחת באמצעות לחם האינג'רה הספוגי. גם בגריניץ' וילג‭,'‬ הנחשבת למקום של מסעדות יוקרה, נפתחה לאחרונה "מרקטו ‭,"55‬ מסעדה אתיופית שלא הסתפקה במטבח על טהרת המדינה, אלא מתמחה בהגשת מאכלי פיוז'ן אתיופיים-סנגליים-טוניסאיים. אם המטבח האפריקאי הוא הדבר הבא במנהטן, אזי הפיוז'ן הבין-אפריקאי הוא הדבר הבא-הבא.

כובש את ניו-יורק. אוכל אתיופי

 

מתקפת המסוננים

ובפינתנו "דברים שיכולים להיות רק בניו־ יורק" , מתארח הפעם עוד טרנד שמאיים להציף את העולם במים, כשהפעם אין מדו־ בר בהמסת הקרחונים, אלא בצעד למניעת התופעה. אחרי שהפסקנו לשתות מיצים עתירי סוכר והמרנו אותם בבקבוקי מים מינרליים, הגיעה משטרת איכות הסביבה וטענה כי כדור הארץ מוצף בבקבוקי פלסטיק וכי מדובר בנזק נורא לסביבה. או אז הגיעה שעתו של הצו החדש, המעודד את תושבי כל העולם ללגום מים מהברז ולחסוך בבקבוקים. מסעדנים בכירים בניו־יורק נעתרו לצו ולמרות מתח הרווחים העצום הטמון במכירת בקבוקים, הם אסרו על הגשת מים מינרליים במסעדותיהם. אממה, כשמדובר במסעדות יוקרה אין מצב שיוגשו לשולחן מים פושטיים מהברז. כך פרץ לו טרנד חדש ממעמקי האדמה, במסגרתו מסעדות מנהטן המובחרות מגישות מים מטוהרים מהברז ואף גובות על כך תשלום מופקע.

 

דוגמאות? בבקשה. מסעדת "ג'מה" הנחשבת והנחשקת מגישה לשולחן בקבוק של ליטר מים, שטוהרו וסוננו במערכת מיוחדת עד שאחרון החיידקים בהם הומת. הבקבוקים מוגשים גם בגרסה התוססת, ומחיר כל אחד מהם עומד על חמישה דולרים. במסעדה האיטלקית "בובו" התקינו מערכת לסי־ נון מים, שמגובה גם בקרני אולטרה-סגול קטלניות, שבמבט אחד על המים קוטלות את כל החיידקים. מחיר כוס מים: דולר אחד. אבל הגדילה לעשות המסעדה היוקרתית "דל פוסטו‭,"‬ המגישה מי מעיינות מניו-ג'רזי שעברו תהליך סינון כפול, הועשרו במינרלים שונים ואף עברו מבחני טעימה, עד שאותר המתכון המנצח לטעם המושלם. המים המיוחדים הללו, שתכף יהיו מסוגלים גם לקרוא ולכתוב, נמכרים תמורת שישה דולרים לבקבוק או שני דולרים לכוס. ואם גובים מחיר כזה עבור כוס מים, רצוי שבקרקעית הכוס ינוחו שבבי זהב.

 

שופינג ודרינקינג

גם חנויות העיר רוצות לקחת חלק באביב הקולינרי, והן מוכיחות כי פיוז'ן הוא מושג שלא רק נתחם למסעדות העיר. חנויות בגדים שונות כבר לא מסתפקות בלהיות אכסניה לקולבים עמוסי בדים, ועתה רבות מהן הפכו לחנויות פיוז'ן - בגדים ומטעמים. הבוטיק "דה דרסינג רום" בחואר איסט סייד, המתמחה במכירת פריטים נחשקים, מחביא בחלקו האחורי באר יפהפה, העשוי מעץ ועמוס בבקבוקים של הנוזל הנכון (והפעם לא מדובר במים מהברז שעולים כסף‭.(‬ הבאר אמור לבצע שתי משימות: להוות מקום מפלט לגברים שמתלווים לחברותיהם למסע הקניות המשעמם ולעודד את הבנות לרכוש עוד ועוד. איך? פשוט מאוד. אחרי שהן שותות שניים-שלושה ואף ארבעה דרינקים, הופכות הלקוחות הצעירות לקלות דעת בכל הקשור לשליפת הארנק. דרינק נוסף, ואפילו השמלה שעולה 600 דולר כבר לא תישאר על הקולב.

 

גם חנות התכשיטים "סייגון בהאן מי" שבפאתי צ'יינה טאון מציעה אוצרות של ממש, בצורת תכשיטים יפים וזולים. אבל זִרקוּ את השרשראות והשליכו את העגילים - האוצר האמיתי נמצא באחורי החנות, בדוכן שמכין כריכים וייטנאמיים, עם בגט, בשר וירקות. כי ככה זה: שופינג הוא פעילות מרעיבה.