חברת דרך ארץ בבוץ משפטי

אזרח שהחליט לא לוותר לחברת דרך ארץ - מפעילת כביש 6 - וערער על קנסות שקיבל, זוכה על-ידי ועדת הערר של חברת כביש חוצה ישראל. במסגרת הדיון בערעור, התגלתה תמונת מצב מדאיגה של כוחנות

חברת דרך ארץ, מפעילת כביש 6, בבוץ משפטי עמוק. ועדת הערר של הממונה עליה, חברת כביש חוצה ישראל הממשלתית, חייבה אותה בימים אלה להחזיר קנס - כ-8,000 שקל - שגבתה עבור שתי חשבוניות בסך 153 שקל, של אגרות נסיעה שלא שולמו בזמן. בנוסף נקבע כי תשלם החזר הוצאות בסך 5,000 שקל למערער, יהודה דרורי תושבי שערי תקווה.

 

אם אתם נמנים עם 12 אלף הנהגים שנקלעו שלא ברצונם להליכים הכוחניים בהם נוקטת החברה כלפי מאחרי תשלומי האגרה, כדאי שתקראו את פסיקת ועדת הערר החריפה. נראה כי יש בה בסיס לתביעה חזרה של כספים שנגבו מכם שלא כדין, הודות לתקדים שיצר דרורי בנחישותו.

כביש 6. המדינה העניקה לחברה המפעילה היתר גביית קנסות לא מוצדק

 

ההחזר הכולל עלול להסתכם ב-12 מיליון שקל, על-פי נתון שנמסר לא מכבר לוועדת הכלכלה של הכנסת, והוגדר כ"עודפי גביה". הוועדה תדון בקרוב בלקחי הערר התקדימי ובמתחייב מהם - תיקון החוק והתקנות. לא בכדי השקיעה דרך ארץ מאות אלפי שקלים במאמציה לדחות את הערר, והיא כבר מתעתדת להגיש לבית המשפט המחוזי בת"א ערר על הערר, כדי לנסות ולמנוע הפסדי מיליונים.

 

הנהג לא פראייר

כדאי להבהיר: דרורי, האזרח שעשוי לסלול את הדרך להחזרי הכספים האדירים, אינו סרבן תשלום. החשבוניות הגיעו אליו באיחור. הוא סירב לשלם רק את הקנס שהוטל עליו, בריבית חסרת תקדים שמגיעה עד 97%, ולכן פתח במאבק. אחרי דין ודברים, הסכימה החברה לוותר על מחצית הסכום. אלא שדרורי לא ויתר, כי בינתיים הוכפל הקנס. תיק החוב נמסר להוצאה לפועל. חשבון הבנק שלו עוקל והחוב נגבה.

 

דרורי הזועם החליט לחקור את התנהלות החברה, וחשף מה שנראה כשרשרת כשלים מנהליים ומשפטיים. ממצאיו הולידו את הערר שהוגש לפני כשנתיים, בו תבע את ביטול תיקי ההוצאה לפועל נגדו והחזר הכסף שנלקח ממנו. אבל מה שגילה בחקירותיו היה כאין וכאפס לעומת מסקנות יו"ר ועדת הערר, עו"ד ירמיהו גור.

 

"לא העכבר גנב, אלא החור שאפשר לו", סיכם גור בציטוט כלל תלמודי, ומשמעותו לענייננו: "פגמים קשים וחמורים נמצאו בהליכי האכיפה של דרך ארץ. האחריות, לפחות לגבי חלקם, יותר משהיא רובצת על החברה, היא רובצת על הנהלת בתי המשפט שאפשרה במו ידיה לחברה לפעול בניגוד לדין".

 

מי התחיל בשערוריה?

החטא הקדמון רובץ, בעיני גור, לפתחה של הכנסת. זו שקבעה בחוק להפעיל את כביש 6 בלי תחנות לגביית אגרה, כנהוג בעולם, אלא בשיטת "סע עכשיו, שלם אחר-כך". השיטה סיבכה את דרך ארץ בהליכי גבייה ואכיפה, שלא זכו לפיקוח נדרש של החברה הממשלתית, למעט תקרה שנקבעה מאוחר יותר לקנסות, עד 7,000 שקל. גם זאת, רק "לאחר שעלתה שוועת בני ישראל השמיימה", כדברי גור.

 

הוא קבע כי לדרך ארץ לא ניתן הכוח להטיל את הקנסות, בגלל ששלחה את החשבונות הראשוניים בדואר רגיל, ואין בכוחה להוכיח שנמסרו לחייבים. מאחר שנמצאו פגמים רבים גם במשלוח החשבונות הבאים (הפעם בדואר רשום), הכוללים את הקנסות התופחים, "אזי סדרת החשבונות כולה התמוטטה כחוליות דומינו".

 

זה לא הפריע לחברה להעביר את חשבונות הקנסות שלא נפרעו להוצאה לפועל, ולדרוש הטלת עיקולים על החייבים. כל זה בניגוד לחוק המחייב להעביר לטיפולה רק חובות חלוטים. מכאן מסקנת יו"ר ועדת הערר, שגם מעשה זה, אשר נעשה בחוסר סמכות, בטל ומבוטל. "החלטתי זו פתחה תיבת פנדורה", מגלה גור.

 

נותנים לחתול לשמור

בירורי הוועדה העלו כי "הנהלת בתי המשפט הפקירה את הגדרת החוב החלוט בידי דרך ארץ, וסמכה עליה שתציג את המסמכים לחייבים או לראש ההוצאה לפועל. אלא שהם לא היו בידיה בפתיחת התיק נגד דרורי, בדיוק כמו ב-12 אלף התיקים האחרים. המסמכים נגד דרורי הוכנו במיוחד רק לכבוד ערר זה".

 

לדעת גור, פתיחת תיק הוצאה לפועל בנסיבות אלה הוא "מעשה שמתאים רק למדינה חשוכה, והדבר מהווה פגיעה בלתי חוקתית ובלתי מידתית בכבודו ובקניינו של החייב, בדיוק כפי שלא ניתן לפתוח תיק ללא פסק דין, שטר או שטר משכון... האש פרצה בכישלון דרך ארץ בהוכחה של המצאת החשבון ללקוח, שבלעדיה אין בסנקציה רוח חיים, והמחדל הנוסף של פתיחת התיקים בניגוד לתקנות - היה בגדר הוספת שמן למדורה".

 

גור תוקף את הנהלת בתי המשפט שהתירה לדרך ארץ לפתוח את התיקים בלי אישורים על המצאת החשבונות לחייבים, בניגוד לתקנות. ראש ההוצל"פ אריה כהן, טען בעדותו שלא שיתפו אותם בחקיקה, ולכן לא נערכו כהלכה אלא פעלו במגבלות המערכת אבל בייעוץ משפטי. "אין שום דרך אחרת, מאשר לכנות את הדברים כשערורייה רבתי", קבע גור.

 

בית המשפט לעזרת דרך ארץ

גור אמר עוד כי "בדיוק כפי שישנן פקודות בלתי חוקיות בעליל שדגל שחור מתנוסס מעליהן ואסור לציית להן, כך גם כאן... הכוח לבטל תקנה לא נמסר עד כה ליועץ משפטי כלשהו, או להנהלת בתי המשפט". והוא לא יכול לסיים את עיסוקו בשערוריות, כדבריו, מבלי להזכיר "שערורייה זוטא" שנחשפה במהלך הדיון מפי כהן הנ"ל, "בהנמכת קול, כמי שממתיק סוד לקשירת הקשר".

 

"גם אני הייתי מתבייש לומר את הדברים בקול רם", אומר גור, ומתייחס לעילה הנוספת שגילה כהן לפסילת התיקים שנפתחו בהוצאה לפועל. מסתבר כי נשיא בית משפט השלום בחיפה, השופט קיטאי, פטר את דרך ארץ מתשלום אגרת ההוצאה לפועל, בניגוד לתקנות, למרות שמדובר באחת החברות הגדולות במשק.

 

כהן טען שעסקה זו היתה "פרי יוזמה מנהלית מקומית". כאשר גילה אותה, הורה לדרך ארץ להשיב את דמי האגרות על כל התיקים שפתחה בחינם, בסך 600 אלף שקל. "מי היוזם? ומדוע הוא התעורר? כבר לא עמד בי כוחי לשאול. גרוני ממילא היה חנוק לנוכח דבריו המדהימים של כהן", מתוודה יו"ר ועדת הערר.

 

התוצאה כאמור, ביטול התיקים והשבת הכסף לדרורי. גור גם ביטל את דרישת עו"ד רווה לדחות את הערר בטענה של חריגה מסמכות בקביעת אי חוקיות תיקי ההוצאה לפועל, ובגלל שדרורי הגיש את הערר באחור. פסיקתו התקבלה ברוב דעות, בתמיכת חבר הוועדה עו"ד שרון גלילי. הצלע השלישית בהרכב, עו"ד אורלי סלקטר, קבלה את טיעוני רווה.

 

עו"ד רווה מסתמך על דעת המיעוט שלה בערעור על פסיקת ועדת הערר. דרורי מציין בתשובתו לערעור, כי עו"ד סלקטר היא נציגת חברת כביש חוצה ישראל שאמורה לפקח על דרכי הגביה של חברת דרך ארץ. לכן היה עליה לפסול את עצמה כשהתברר לה עד כמה כשלו שולחיה בתפקידם.