עולה כי משרד הבריאות לא מקדם פעולות שיכולות לשפר את השירותים שניתנים לתושבי הדרום ולהבטיח שירותים באיכות זהה לכל אזרחי ישראל. "לא ננקטים צעדים ממשיים לצמצום אי-שוויון זה", נכתב בדו"ח. "ניתן לשנות את היקף שירותי הבריאות במחוז דרום, ולהתאימם לגודלה של אוכלוסיית המחוז ולצרכיה, אולם נכון להיום, משרד הבריאות לא קבע תשתית מינימום לשירותי בריאות ולכוח-אדם בפריפריה; אין תוכנית פורמלית להוספת מיטות אשפוז כללי בישראל בכלל ובפריפריה בפרט; הקמתו של בית-החולים באשדוד, שנקבעה בחוק בשנת 2002, טרם החלה", כותבת המחברת.
מהדו"ח עולה כי תוחלת החיים הממוצעת של תושבי הדרום נמוכה בכמעט שנתיים מתוחלת החיים הממוצעת בישראל שהיא כמעט 79 שנים. שיעור פטירת התינוקות במחוז הדרום מהווה כרבע מהמקרים בארץ. בדרום נפטרים כ-7 תינוקות לכל אלף לידות, לעומת השיעור הארצי שהוא 4.3 מקרי פטירה.
לצד הנתונים, גם תחושותיהם של תושבי הדרום קשות. תושבי הדרום שרואיינו לצורך כתיבת הדו"ח אמרו כי הם מרגישים "אזרחים סוג ב'". בסקר שערכו משרד הבריאות והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני ארבע שנים עולה כי במחוז דרום, שיעור הנשאלים המגדירים את מצב בריאותם הגופני והנפשי כטוב מאוד או כמצוין הוא הנמוך ביותר בין המחוזות בישראל.
הדו"ח מצביע גם על מחסור במיטות אשפוז. אוכלוסיית מחוז הדרום היא הרביעית בגודלה מכל המחוזות, אך התושבים "מסתפקים" ב-1.5 מיטות אשפוז לאלף נפש. אולם בעוד תושבי הדרום מהווים 14 אחוז מתושבי המדינה, מיטות האשפוז במחוז מהוות פחות מעשרה אחוז ממיטות האשפוז בישראל.
מצוקת המיטות באה לידי ביטוי לא רק באשפוז הכללי, אלא גם בטיפול נמרץ, במחלקות הפנימיות, בבריאות הנפש, באשפוז יום, באשפוז למחלות ממושכות ובעמדות לידה. בכל אלו מחוז הדרום נמצא בתחתית מבין כל המחוזות בישראל. לצד מחסור במיטות במחלקה לרפואה דחופה (מיון) ובעמדות של יולדות מצויין בדו"ח כי מספר הלידות הגבוה ביותר בארץ ומספר הפניות הרב ביותר לחדר המיון התקבלו בבית החולים "סורוקה". עוד עולה כי בבאר-שבע אין כלל מוסדות לאשפוז שיקומי ואין הוספיס לחולים סופניים.
מירי כהן, עוזרת בכירה למשנה למנכ"ל משרד הבריאות אישרה כי "במחוז דרום חסרות כמה מאות של מיטות אשפוז כללי ומיטות טיפול נמרץ". בתוכנית "אשפוז 2015", שהוכנה כבר לפני שלוש שנים במשרד הבריאות נכתב כי יש צורך בתוספת של אלף מיטות אשפוז באזור הדרום בתוך עשור, אך התוכנית לא אושרה בממשלה ולא קודמה מאז.
מהדו"ח עולה גם כי לא כדאי לסבול ממחלת כליות באזור הנגב או באזור לכיש: רק שש עמדות דיאליזה נמצאות באזור הדרום. עשרים חולי כליות על כל עמדה, לעומת כעשרה חולים לכל עמדה במחוז תל-אביב ופחות מזה במחוזות אחרים.
שיעור הרופאים המקצועיים בדרום הוא אחד הנמוכים בארץ: חמישה רופאים ל-100 אלף נפש. קופות החולים ומשרד הבריאות ציינו כי יש קושי לגייס רופאים לאזורי הפריפרייה, גם כאשר מציעים לרופאים תוספות שכר. במחוז דרום יש מחסור חמור ברופאים בתחום התפתחות הילד, אנדוקרינולוגיה ילדים ונוירולוגיה ילדים. בתחום רפואת המבוגרים חסרים רופאים בתחומי ההרדמה (מחסור שגורם להארכה של תורים לניתוחים ופעולות נוספות) האנדוקרינולוגיה, ראומטולוגיה, גריאטריה, ריאות, אימונולוגיה, אלרגולוגיה, נפרולוגיה, רדיולוגיה, גנטיקה, אורתופדיה ואורתופדיה של כף הרגל. נוסף על כך, מורגש מחסור בתחום הסיעוד.
במחקר שערך מכון ברוקדייל בקרב מנהלים ומקבלי החלטות בתחום הבריאות עולה כי אי שוויון בבריאות עלול לעלות בחייהם ובריאותם של פרטים ובני משפחותיהם. "בתחום הבריאות האי-שוויון בשירותים הוא אקוטי, שכן לתחום זה השפעה מכרעת על איכות חיי התושבים ועלולות להיות לו גם תוצאות הקשורות לחיים ולמוות".
במשרד הבריאות מסרו למחברת הדו"ח כי המשרד פועל תוך מחסור במשאבים אך למרות זאת "מחפש דרכים לצמצם פערים אלה. יש לציין כי שר הבריאות מינה לפני מספר ימים ועדה לבחינת שירותי הבריאות בפריפריה, בשיתוף נציגי משרד הבריאות, קופות-החולים, בתי-החולים".
ח"כ יצחק גלנטי, יו"ר ועדת הבריאות של הכנסת אמר בתגוובה לדו"ח: "אנו עדים לכך שלרשות תושבי מחוז הדרום עומדת מערכת הבריאות המצומצמת ביותר בישראל. בעיניי זה אינו מתיישב עם חוק ביטוח בריאות ממלכתי בו נקבע במפורש כי שירותי הבריאות לפי חוק זה יינתנו על בסיס עקרונות הצדק, השוויון והעזרה ההדדית". בדיון מחר הוא יבקש הסברים לנתונים הקשים מראשי משרד הבריאות.