שיפוצים בי-ם: "חיי הסטודנטים בלתי נסבלים"

באזור כיכר הדווידקה בירושלים נערכים שיפוצים נרחבים, המתמקדים בשעות הלילה. יותר ממאה סטודנטים במעונות מאסו בלילות ללא שינה ויצאו למחות, לפני שפונו ע"י שוטרים. "אנחנו בקושי מתפקדים", הם אומרים, וזועמים על כך שלא פונו כמו תושבים אחרים. האחראי על הפרויקט: פינינו את מי שסובל יותר - המבוגרים

שיפוצים לשעת לילה מאוחרת. למעלה מ-100 סטודנטים המתגוררים במעונות במרכז ירושלים, עורגים כבר חמישה חודשים ללילה אחד של שינה שקטה - בלי קידוחים וקולות חפירות הטרקטורים. שיפוץ נרחב שמנהלת העירייה סמוך למעונות, לא מאפשר זאת. לפנות בוקר (יום ג') הם יצאו למחות: "אנחנו לא ישנים בלילה, ומשלימים שעות שינה בשיעורים. ככה אי אפשר לחיות".

 

בחודש דצמבר קיבלו המתגוררים בסמוך לכיכר הדווידקה המפורסמת בירושלים, ביניהם סטודנטים ממכללת "הדסה" הגרים במעונות, הודעה על תחילת העבודות והתנצלות על הרעש הנלווה לכך. מרבית העבודות רוכזו לשעות הקטנות של הלילה, כדי שלא לשבש את סדר היום במרכז העיר. אך מה עם סדר הלילה?

"רעש שלא ייאמן, לכלוך ואבק" (צילום: יואב הלפרין)

 

"הם חופרים כאן ארבעה לילות בשבוע", מספרת הילה צפוני, סטודנטית בת 22. "משפצים את כל הכיכר, הרימו את התותח וחופרים בכל פינה. המכונות עושות כאן רעש שלא ייאמן והמון לכלוך ואבק. החיים הפכו לבלתי נסבלים".

 

על המגורים בצל השיפוצים היא מספרת: "הם עובדים עד 5 בבוקר, ורק אז אני מצליחה להירדם. ללימודים לא תמיד הולכים כי עייפים, ואם כן הולכים, אז נרדמים בשיעורים. בתקופת המבחנים אף אחד פה לא הצליח ללמוד כמו שצריך. אני הספקתי ללמוד למבחנים רק בזמן שהייתי בעבודה. חבל על הכסף שאני משלמת כי אני בקושי מצליחה לתפקד".

 

"זה משאיר טעם רע על כל השהות שלי בירושלים"

אמיתי בן-נון, סטודנט בן 24 המתגורר אף הוא במעונות, הגיע לירושלים מאילת. כעת, הוא נאלץ לרדת חזרה להורים, להימלט מן האספלט אל הלגונות השקטות. "רק שם אפשר ללמוד. בימים אחרים אני הולך לבית סבתי, המתגוררת באזור. אי אפשר לחיות פה, בטוח שלא ללמוד. זה רעש בלתי נסבל ומשאיר טעם רע על כל השהות שלי בירושלים, בתקופת האוניברסיטה".

 

לטענת הסטודנטים, הם פנו פעמים רבות אל עיריית ירושלים, אך נאמר להם כי לא ניתן למצוא עבורם פתרון מגורים חלופי. "משפחות שגרות בבניין ממול פונו למלון דירות לתקופה של כמה חודשים, כדי שיוכלו לנהל חיי שגרה אבל אותנו משאירים פה", אומרת צפוני. "היו פה פיצוצים של צינורות מים וביוב והפסקות חשמל תכופות, אבל אף אחד לא מסייע לנו".

 

בלילה שעבר לסטודנטים נמאס, והם יצאו למחאה. חלקם התיישבו במרכז האתר ומנעו את העבודות, עד שהגיעו כוחות משטרה שפינו אותם. "אנחנו לא סטודנטים למדעי החברה אלא ילדי מחשבים טובים", אומרת צפוני בציניות.

 "אנחנו לא יודעים להיאבק ולעשות בלאגן, אבל רוצים להמשיך לחיות וללמוד בצורה נורמאלית".

 

מעיריית ירושלים נמסר כי את ההחלטה על פינוי חלק מהאוכלוסייה המתגוררת בסמוך לאתר קיבל המנהל הקהילתי "לב העיר" ולא העירייה עצמה.

 

אורי עמדי, העומד בראש המנהל הקהילתי "לב העיר" הסביר כי בתקציב שהוגדר לסיוע, הוחלט לפנות למגורים חלופיים אוכלוסייה מבוגרת הסובלת מאד מהרעש. "למרבה הצער, לא ניתן לעשות פינוי המוני של כל מי שגר מסביב לדווידקה והוחלט לסייע למי שהכי סובל. יש מחירים שצריך לשלם בעקבות העבודות והעובדה כי ירושלים היא עיר בפיתוח. בנוסף לצעירים, גם המבוגרים נפגעים ולא פחות מהם - הסוחרים באזור".