היא חיכתה על הספסל לנשיקה שלא הגיעה

אז היא תפסה יוזמה ונישקה אותו, לתדהמתו. למרות זאת, לה היו בהתחלה היסוסים, ודווקא הוא היה זה שהתאהב מהרגע הראשון. אצלה הפרפרים בבטן הגיעו באיחור, אבל נשארו

שרית פרקול פורסם: 13.04.08, 10:29

ביולי 2003 בירנית היתה במצב רוח ירוד, אחרי פרידה קשה מבן זוג שהיתה איתו שנים רבות. היא גרה בבת-ים ועבדה בתל-אביב בחברת ייבוא של מכשירי ספורט. עמנואל, מבוגר ממנה בשנה, במקור ממושב מצליח, היה חודשים ספורים לאחר השחרור מהצבא ועזר לחבר שלו, שהיה בעלים של בית קפה באזור, שם נהגה בירנית לקנות לה את ארוחת הצהריים.

 

"למען האמת, תמיד שמתי עליו עין ולא ידעתי שגם הוא בעניין", אומרת בירנית, היום בת 26. "עד שיום אחד שהגעתי לקנות צהריים, והחבר שלו, בעל בית הקפה, אמר לי לחכות, כי יש מישהו שתמיד שואל עלי". זה היה עמנואל.

 

הם החליפו ביניהם טלפונים, וכבר באותו ערב דיברו כמה שעות רצופות, וככה עוד כמה ימים, עד שהחליטו להיפגש. "לפגישה הראשונה, לא יודעת למה, החלטתי לקחת חברה ונסענו לאיזה פארק", נזכרת בירנית. "השארתי את חברה שלי ברכב, ועמנואל ואני הסתובבנו ודיברנו, ולא שמנו לב שהזמן עובר. לפני שחזרנו לרכב התיישבנו על ספסל, ואני כמובן חיכיתי לנשיקה - שלא הגיעה. אז החלטתי לקחת יוזמה, והוא היה בהלם".

 

"כל הסופ"ש ישבתי ובכיתי"

עד היום היא לא בדיוק יודעת למה, אבל כמה ימים לאחר הפגישה הראשונה, בירנית התקשרה לעמנואל ואמרה לו שהיא לא רוצה להמשיך. "אמנם היינו רק שבועיים בקשר, אבל זה הרגיש כל כך אמיתי והמון זמן. לא אשכח שכל הסופ"ש ישבתי ובכיתי, ועוד חברה שלי שאלה אם היא יכולה לנסות איתו ואמרתי לה 'למה לא', למרות שהרגשתי פיספוס ענקי".

 

אבל אחרי אותו סופ"ש דומע, היא התקשרה אליו. "דיברנו, נפגשנו והחלטנו שאנחנו לנצח", היא אומרת. "מאותו יום, כל טלפון שלו כל מפגש איתו היה עושה לי דפיקות לב ופרפרים לא נורמליים בבטן, פשוט לא ראיתי את עצמי בלעדיו. השיחות שלנו והמפגשים, נראה לנו כאילו אנחנו מכירים שנים. הוא שפך את הלב ואמר שכבר כשראה אותי בפעם הראשונה הבין שאני זו האחת שלו".

 

הם היו נפגשים שלוש פעמים בשבוע ומבלים את סופי השבוע לסירוגין זה אצל זה, עד שאחרי שנה החליטו שהם רוצים להיות יחד כל הזמן. ביולי 2004 עברו לגור יחד במושב מצליח.

 

היא ארגנה את הטיסה, הוא הפתיע והציע נישואים

בירנית ועמנואל

 

 

בערך אחרי שנה של מגורים יחד, ביום ההולדת ה-24 של עמנואל, בירנית ארגנה להם טיסה בשמי הארץ וארוחה במסעדה. באותו יום, 26.6.2005, הוא גם הציע לה נישואים. "הייתי המומה, יש לנו תיעוד של ההצעה שצולמה בווידאו על ידי הטייס - עד היום אנחנו צוחקים מהפרצוף שעשיתי", היא אומרת. הם התחתנו ב-29.3.2006 ב"חצרהמלכה" בצומת כנות. ההפתעה היתה זוג חברים טובים שהיו בחו"ל כמה חודשים והגיעו לחתונה במיוחד.

 

בשנה שעברה עברו עמנואל ובירנית לדירה שרכשו ברמלה. היא עובדת בסוכנות ביטוח בתל-אביב, והוא עובד כסוכן מכירות. ביולי 2007 נולד בנם, אוראל, "שילוב של שנינו, הנסיך של הבית", הם אומרים.

 

"אני מודה לאלוהים כל יום על שעבדתי במקום ההוא, כי מצאתי שם את אהבת חיי, את החצי השני שלי", אומרת בירנית. "עמנואל מבין אותי כמו שאף אחד אחר לא, תומך בי בכל ומפרגן. בחודש שעבר חגגנו שנתיים לנישואים, ואנחנו מקווים לעוד הרבה שנים יפות כאלה".