קרנות הגידור כבר פה - הסיכון גם

תעשיית קרנות הגידור בעולם הכפילה את עצמה פי חמישה בארבע השנים האחרונות. עכשיו גם המשקיעים המוסדיים מתחילים לגלות אותה. מהן קרנות גידור, באילו אסטרטגיות השקעה הן משתמשות, למי הן פונות וכמה מהן לא הגיעו לקו הסיום?

על פי נתונים שפרסמה סוכנות הידיעות בלומברג השבוע, ממחקר של חברת Hedge Fund Research עולה כי ברבעון הראשון של השנה הניבו קרנות גידור בעולם תשואה ממוצעת שלילית של 2.7% - התשואה הגרועה ביותר ברבעון הראשון זה כמעט 20 שנה.

 

קרן רנסנס של ג'יימס סימונס, המנהלת נכסים בהיקף של 18 מיליארד דולר, רשמה תשואה שלילית של 12% מאז מאי האחרון. קרן Lone Ceder של סטיבל מנדל, המנהל קבוצת קרנות בהיקף של 7.9 מיליארד דולר, רשמה תשואה שלילית של 10.6% מאז הגיעה לשיאה בדצמבר 2007.

 

גם המשקיע המיליארדר ג'ורג' סורוס, בעל קרן הגידור קוונטום אנדוומנט, אמר בשבוע האחרון כי השווקים הפיננסיים לא היו במצב גרוע כל כך מאז שנות השלושים. תשואת קרן הגידור שלו, המנהלת נכסים בהיקף של 17 מיליארד דולר, נעה בין 3%–3%- מאז תחילת 2008.

 

לדברי פרופ' שמואל האוזר, ראש המכון למחקר יישומי לשוק ההון בישראל שהרצה על הנושא בכנס שנערך בקריה האקדמית אונו, אחד המיתוסים הקשורים לקרנות גידור נוגע לתשואה הגבוהה והסיכון הנמוך בהשקעה בהן בהשוואה לאלטרנטיבות השקעה דומות כגון קרנות נאמנות. האוזר טוען כי הממצאים האמפיריים על קרנות גידור מראים שהתשואה השנתית שהן משיגות עולה על 10% בשנה, והסיכון נמוך, בדומה להשקעה באיגרות חוב. "לכאורה, זו השקעה אידיאלית שנותנת תשואה של מניות עם סיכון נמוך יחסית, אך במציאות, זה לא תמיד זה כך", הוא מסביר. "בעתות משבר חמור לא תמיד קרנות הגידור מסוגלות לגדר את עצמן מבחינת הסיכונים, ועלולות להיפגע בעוצמה לא פחותה מזו של קרנות הנאמנות. אז קרנות הגידור נפגעות במידה לא פחותה מזו של קרנות אחרות".

 

לדברי ד"ר עזריאל לוי, מנהל מחלקת תיקי השקעות של קרן הפנסיה של הבנק העולמי, "לא כל השקעה בקרן גידור כרוכה בסיכון גבוה במיוחד, והכל תלוי באסטרטגיה שבה בוחרת הקרן. זה נכון שיש אסטרטגיות מסוכנות, אך אם הקרן מנוהלת בצורה מקצועית, היא יודעת לגדר את הסיכונים ולנצל את ההזדמנויות בשוק".

 

תכונה נוספת שמציין לוי בהקשר לקרנות הגידור היא זריזותן ויכולתן לנצל מצבי חוסר יעילות בשוק ואת מגבלותיהן הרגולטוריות של קרנות הנאמנות. לאחר פרוץ משבר הסאב־פריים, למשל, היו קרנות גידור שידעו מראש להמר על הירידות בשוק המשכנתאות, כי זיהו את התמחור העודף של סקטור הנדל"ן מבעוד מועד, והימרו כי שוק זה ייכנס למצב חדלות פירעון (default).

 

לא כל אחד יכול להשקיע

המשבר שפקד לאחרונה את שוקי ההון, גרם למשקיעים רבים לחפש דרכים אחרות לייצור תשואה עודפת מול שוק המניות התנודתי. במצב השוק הנוכחי הזרקור מופנה להשקעות אלטרנטיביות בתקווה להשיג תשואות גבוהות למרות הכל.

 

בתוך סקטור זה בולטת תעשיית קרנות הגידור - אפיק השקעה הצומח במהירות (10%-15% לשנה), ועל פי ההערכות, היקפה בעולם עומד כיום על כ־1.6 טריליון דולר. ברמה המערכתית, קרנות גידור הן "עושות שוק" יעילות ביותר: יותר מ־50% מנפחי המסחר בבורסות של ארצות הברית מקורם בקרנות גידור.

 

אלא שלא כל אחד יכול להשקיע בקרנות גידור, הפונות רק למשקיעים מקצועיים ומתוחכמים בעלי הון עצמי גבוה - בעיקר משקיעים מוסדיים. על פי הערכות, ההשקעה המינימלית שנדרשה בעבר להשקעה בקרן גידור בחו"ל עמדה על כמיליון דולר. מאז, הסכום הלך וירד וכיום הוא עומד בדרך כלל על השקעה של כ־100 אלף דולר.

 

קרנות גידור אף מגבילות את הכניסה והיציאה מהשקעה בהן, כאשר חלקן קובע תקופת נעילה - lock up period - שבה המשקיע אינו יכול לשחרר את כספו גם אם ירצה בכך. לפי "ביזנסוויק", מאז נובמבר האחרון לפחות 24 קרנות גידור אמריקאיות מנעו מהמשקיעים בהן להוציא את כספם כאשר ביקשו לעשות כן. זאת במטרה למנוע את הירידה בהיקף הביטחונות של הקרן, תמורתם הלווה הבנק לקרן כספים.

 

גם התגמול למנהלי קרנות הגידור נחשב לגבוה יחסית, כאשר מעבר לגביית דמי ניהול בהיקף של כ־1%-2% מנכסי הקרן, לעתים מתוגמל המנהל בהיקפים גבוהים המחושבים לפי אחוזים מהרווח שהשיגה הקרן. אחוזים אלה נעים בין 10%-30%, ומכונים בשפה המקצועית "דמי הצלחה" (performance fees).

 

"קניית גידור היא בעצם כמו קניית ביטוח", אומר ארי ברגמן, מנהל השקעות ראשי של קבוצת פנסו, המנהלת קרן של קרנות גידור בהיקף של מאות מיליוני דולרים, המיוצגת בארץ על ידי קבוצת פריוריטי.

 

"גידור אפשר לרכוש עבור אג"ח, מט"ח, ריבית ושוק הסחורות. התהליך צריך להיות כזה שממפה את כל הסיכונים, ואז בודקים האם מקבלים עליהם תמורה הולמת". ברגמן טוען שהתנודתיות שהשוק חווה מלאה בהזדמנויות, וקרנות הגידור משתמשות באסטרטגיות שונות להרוויח מהמשבר. "צריך למצוא את הפערים ואי השוויון הקיימים בשוק, ובכך אנחנו מתמקדים", הוא אומר.

 

אלא שכיום, לא בטוח שמשקיעים בקרן גידור אכן מוגנים מפני סיכונים. "הרבה מקרנות הגידור כלל אינן מגדרות כיום את השקעתן, ולפיכך יש להיזהר מלהיתפס להגדרה זו באופן מילולי", אומרת ד"ר שלומית זוטא מהאקדמית תל אביב־יפו והמרכז ללימודים אקדמיים. "מאחר שאין אחידות באסטרטגיות ההשקעה שנוקטות קרנות הגידור השונות בהשקעתן, לא תמיד מצליחות הקרנות לגדר את הסיכון", היא מסבירה.

 

קרנות הגידור בישראל

קרן הגידור הראשונה שהוקמה בארץ היתה "לבלוב הסיגלון", שנוסדה על ידי אדם רויטר, מנכ"ל ובעלים של קבוצת "חיסונים פיננסיים". הקרן, שעסקה באסטרטגיית השקעה של השקל מול הדולר ושבשיאה ניהלה כ־100 מיליון שקל, נסגרה במאי 2007. גם הקרן השנייה שהוקמה בארץ, "הנץ האדמונית" שמשקיעה באג"ח וריבית, הוקמה על ידי רויטר, וכיום מנהלת כ־20 מיליון דולר, עם שיעור תשואה שנתי משוער של כ־14%.

 

לדברי גורמים בענף, תחום קרנות הגידור בארץ מנהל נכסים בהיקף של כמה מאות מיליוני דולרים בלבד, והיקפו ושיעור התשואות בו נתונות להערכה בלבד, מכיוון שעל קרנות גידור לא חלה חובת הדיווח של התשואות שהן משיגות.

 

קרן הגידור הגדולה ביותר הפועלת בארץ היא קרן הגידור ספרה, מקבוצת שרם־פודים, המנהלת נכסים בהיקף משוער של 250 מיליון דולר, עם היקף תשואה שנתי משוער של כ־20%. שתי קרנות גידור נוספות, טופז וספיר, השייכות לבית ההשקעות דש איפקס, מנהלות כ־50 מיליון דולר, עם שיעור תשואה שנתי משוער של כ־15%. שיעור התשואה של קרן הגידור פלטינום, השייכת לקבוצת פריוריטי, עומד על כ־11%.

 

בארץ פועלות גם נציגויות זרות של קרנות גידור. Fairfield Greenwich Group, למשל, המיוצגת בארץ על ידי טנדם קפיטל, נמצאת תחת פיקוח רגולטורי של ה־SEC האמריקאי וה־FSA הבריטית, ומנהלת כ־16 מיליארד דולר בכ־40 קרנות גידור באסטרטגיות השקעה שונות. קרן הדגל של החברה פועלת כבר 18 שנה, ומאז הקמתה השיגה תשואה שנתית ממוצעת של 11% וסטיית תקן של 2.5% בלבד.

 

בישראל קרנות הגידור אינן מפוקחות ופועלות בחוסר שקיפות ובצורה מעורפלת. מכיוון שמדובר בהשקעות פרטיות, הרגולציה על קרנות הגידור עדיין לא מסודרת לחלוטין, ויש יותר רגולציה על נכסי הקרן מאשר על מנהליה. נוסף על כך, קיים קושי למדוד את התשואות בפועל, וחלק מהקרנות אף מסוגלות להסוות ביצועים כושלים.

 

לדברי ע"וד שוני אלבק, היועץ המשפטי של רשות ניירות ערך, נושא החוק והתקנות בענף עדיין נמצא בחיתוליו, אך מגמתו של המחוקק בארץ היא לאפשר לציבור להגדיל חשיפה לאפיק השקעה זה. מבחינה משפטית, קרן גידור נחשבת בארץ כשותפות מוגבלת. מנהל הקרן מתפקד כשותף כללי, לצד השותפים המוגבלים בקרן, שמספרם אינו יכול לעלות על 19.

 

לדברי ד"ר אורי גייגר, שותף ומייסד בקרן הגידור הישראלית Dragon Variation, גופים מוסדיים ומשקיעים מתוחכמים בארצות הברית משקיעים כיום כ־10% מהכסף המנוהל באמצעותם בקרנות גידור לעומת כ־1% בלבד בישראל. גייגר מוסיף כי קיימות קרנות גידור בודדות בארץ, אך הן נמצאות בפיגור ביחס לקרנות בעולם הן במגוון אסטרטגיות ההשקעה שלהן והן מבחינת היקף הכספים המנוהלים בהן.

 

מה ההבדל בין קרן גידור לקרן נאמנות?

בישראל קרנות הנאמנות כפופות לחוק ניירות ערך ולפיקוח של רשות ניירות ערך. לכן, לקרן נאמנות - בניגוד לקרן גידור - אסור בין השאר למכור בחסר (שורט) ולהשקיע בחוזים עתידיים. לקרן נאמנות אסור להשקיע במינוף גבוה, בנדל"ן ועוד. קרן גידור, לעומת קרן נאמנות, אינה מחויבת להוציא תשקיף, ואינה מוגבלת באופן ההשקעה שלה, שיכול להתבטא במכירה בחסר, חוזים עתידיים, ארביטראז', אופציות או השקעות ממונפות. קרנות הגידור אף נוטות להירשם במדינות המהוות מקלטי מס, שם הסביבה ומשטר המס מקלים עוד יותר על תפקודן.

 

המוסדיים וקרנות הגידור

ממחקר שערך אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר בנושא השקעות הגופים המוסדיים בקרנות גידור וקרנות השקעה (קרנות גידור, הון סיכון, נדל"ן, תשתיות, אשראי, וכל קרן המשקיעה רק בהשקעות אלו), עולה כי בשנת 2002 השקיעו הגופים המוסדיים (קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח) בארץ 478 מיליון שקל בקרנות השקעה. בשנת 2007 קפצה ההשקעה להיקף של 13.8 מיליארד שקל, כשמתוכם 7.51 מיליארד שקל (54%) הושקעו בקרנות גידור. עם זאת, רק 2% מסך תיק ההשקעות של הגופים המוסדיים בשנת 2007 הושקע בקרנות השקעה.