איגרת לפועלי מצרים

None

שיר: אסף מידני; צילום: גוני ריסקין פורסם: 11.04.08, 11:58

 

ז'קלין, משקפי שמש (מתוך סדרת העבודות "קו בת-ים"*),  גוני ריסקין, 2008

 

ז'קלין עובדת כשכירה בחברה למטפלות בקשישים, לפני כן עבדה 20 שנה בדואר. היום היא התעוררה בחמש וחצי בבוקר, כדי להספיק להגיע בשעה שבע למשמרת הראשונה שלה ולגלות שככל הנראה אין איש בבית. "לפני כמה ימים הקשישה השתחררה מבית החולים. מוזר שאף אחד לא הודיע לי כלום". ומה עכשיו? "אני נוסעת לעבודה השנייה שלי, קשישה שמתגוררת בבת-ים".

 

* הסדרה היא חלק מהתערוכה "בית העם" המוצגת במוזיאון בת-ים

 

 

 

אלכסנדריה / אסף מידני

 

 

הִיא תָּמִיד פּוֹרֶצֶת כְּמִתּוֹךְ הַר גַּעַשׁ

 

בְּלִי אִיתוּת וַהֲכָנָה

 

מְאַיֶּמֶת לְאַבֵּד וְלִמְחֹק

 

אֶת הַשַּׁלְוָה הַיַּצִּיבָה

 

שֶׁאַךְ זֶה חָדְרָה וְתָפְסָה מְקוֹמָהּ

 

לְאַחַר מַאֲמַצִּים כַּבִּירִים

 

וְתוּשִׁיָּה נְבוֹנָה

 

 

 

נִיצוֹצוֹת זְעִירִים מְתֻחְכָּמִים

 

עוֹלִים וְצָפִים נֶעֱלָמִים וְחוֹזְרִים

 

כְּאֶגְלֵי שֶׁמֶן זְהֻבִּים עַל פְּנֵי מַיִם תְּכֻלִּים

 

מִתְוַסְּפִים אֶחָד לְאֶחָד מִתְחַבְּרִים

 

כְּאִלּוּ יַד בַּנַּאי מְיֻמֶּנֶת יָצְקָה אוֹתָם

 

לִכְדֵי לְבֵנָה חֲתוּמָה שֶׁיַּעֲדָהּ אֶחָד

 

הַבְקָעָה וּשְׁלִיטָה

 

 

 

אָז רֶגֶשׁ נִשָּׂא עִלָּאִי מְבַשֵּׂר לְךָ

 

נָכוֹן, בֶּן אֵלִים אַתָּה

 

מְלַקֵּק אֶת קַצֶּפֶת הַתְּהִלָּה

 

טְעִימָה

 

מְקוֹם כָּבוֹד שָׁמוּר לְךָ

 

זֶאוּס קוֹרֵא לְךָ

 

מִלַּחְמוֹ שֶׁל אָכִילֶס אוֹכֵל אַתָּה

 

וְאֶת רָזֶיהָ הַכְּמוּסִים שֶׁל הֶלֶנִי יוֹדֵעַ גַּם יוֹדֵעַ

 

כְּמִי שֶׁפָּן בִּקֵּר אוֹתוֹ וְהֶעֱנִיק לוֹ מֵחִצָּיו

 

הִנְּךָ שָׁבוּי, שָׁבוּי

 

 

 

וּמַהִי אוֹתָהּ רִמָּה

 

הָעוֹלָה בְּאוּשָׁה בְּגוּפְךָ

 

מְאַיֶּמֶת לְכַלּוֹת כָּל יְסוֹד עָלָיו עָמַלְתָּ

 

לֹא תֵּדַע

 

הֵם אָטוֹמִים זְעִירִים

 

צֶאֱצָאָיו שֶׁל חֵטְא הַגַּאֲוָה

 

בּוֹעֲטִים בְּגוּפְךָ וּמְטַלְטְלִים לְבָבְךָ

 

לֹא מְנִיחִים לְךָ

 

לֹא מַרְפִּים

 

 

 

אָז בְּתוֹךְ מַסַּע הַנִּצָּחוֹן

 

יַעַד אֶחָד נוֹתַר, הַשְּׁאוֹל

 

הִנְּךָ מְגַלֶּה כִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּה טְרוּפָה

 

חוֹתֶרֶת בְּכָל כּוֹחָהּ

 

אֱלֵי חוֹף מִבְטַחִים מֻכָּר

 

אַךְ רָחוֹק וּמִתְרַחֵק

 

 

2004, מתוך הספר "אלכסנדריה זו שאותה לא נדע", הוצ' גוונים