פתאום קם
רם אורן הסתובב שנתיים בין מתקשרים ואנשים שמדברים עם חוצנים כדי להבין שיש לו ביד רב מכר. כלומר, עוד אחד. אז לקחנו אותו לבנאדם שיש לו ערוץ ישיר לחלל הקיצון, וניסינו לברר אחת ולתמיד: מה אורן היה בגלגול הקודם, כמה ספרים הוא עוד יכתוב ומתי כבר יקום היורש
גון בן ארי
פורסם: 13.04.08, 10:25
המתקשר מניח את ידו על כתב היד של רם אורן, והיד קופצת קלות. זה אמנם נראה כמו שילוב בין סיאנס לניסיון לתפוס זבוב, אבל הרגע התקבל מסר בטראנס. מתברר שזה לא לוקח יותר זמן מלקבל אס.אם.אס, זה רק עולה קצת יותר.
"אני רואה את השם לנגד עיניי," אומר המתקשר, "בועז שדה! זה השם הגדול הבא בספרות הישראלית. הוא מתחיל לכתוב עכשיו ספרי מתח. אבל אל תדאג, רם, אין לך ממש מתחרה." (רם אורן במפגש פסגה עם המתקשר יעקב גרינבוים מחדרה)
לא צריך קו ישיר לעולם שמעבר כדי לדעת שלרם אורן, ,72 קשה למצוא כרגע מתחרה אמיתי. אתם בעצמכם הרי כבר קניתם את הספר החדש שלו, "כוח עליון", והנחתם אותו בסלון כאבן שאין לה ערך ספרותי מוסף. "כוח עליון" נכנס בכוח למקום העליון ברשימת רבי המכר תוך שבועיים. מלבד המנה הקבועה של בחורות עשירות וזקורות פטמה, הספר עוסק במתקשרים, רוחות וחוצנים. מעשה שמתחיל במשפחת ריסקין, שנוהגת לנהל שיחות סלון עם בני משפחה מתים, ומסתיים – מאות עמודים אחר כך, כרגיל – בקרבות ירושה.
כמו עבודה על כל ספר אחר של אורן, גם כאן זה התחיל בתחקיר עומק. בכלל, לאורן יש נטייה להחליף את העומק הספרותי בעומק תחקירי. "עקבתי אחרי התופעה הזו של מתקשרים אחרי שהרבה מאוד אנשים שאני מכיר התחילו ללכת אליהם," הוא מספר. "נכנסתי לאינטרנט, ואתה לא מאמין כמה מתקשרים יש שם. שנתיים רצתי ביניהם. היו כאלה שהייתי צריך לחכות חודשים להיכנס אליהם."
היו תגליות מפתיעות?
"היו מתקשרים שאמרו לי דברים פשוט מדהימים. אחת אמרה שבכיס המרה או בכליות שלי מונחת אבן בגודל 2 מילימטר ואני לא מרגיש אותה. לפני שבועיים קיבלתי את הבדיקה השנתית ובאמת יש לי אבן, 2 מילימטר, שהרופא אמר שלא תזיק לי. אין שום דרך בעולם שהיא תדע דבר כזה."
אלא אם היא תיקשרה לוויקיפדיה, שם כתוב של50- אחוז מהגברים בגילך יש אבן בכליות או בכיס המרה. אתה באמת מאמין בתקשור ובעולם הרוחות?
"אני מאמין מאז ומתמיד שדברים נקבעים מראש. שבאיזשהו מקום, למשל, נקבע שאני אהיה סופר. אולי כל אחד יורד לכאן עם איזו תוכנה שלא משתנה. הרי למה אנשים מתים וחולים ואחרים לא? הפנייה למתקשרים היא חיפוש דומה לזה של הישראלים בהודו – חיפוש אחר הרוח. אנחנו עם נורא היסטרי, ופתאום כולם הולכים למתקשרים ומאמינים שלמתקשרים יש בקצה האצבע פתרון לכל המצוקות שלהם. מאז שהספר יצא אנשים לא מפסיקים להתקשר אלי כדי לבקש טלפונים של מתקשרים. לא כל מי שהולך אליהם הוא פסיכי, אלה אנשים נורמליים, ביניהם מנהלי חברות, פוליטיקאים."
הייתי בטוח שתהיה יותר סקפטי כלפי התופעה.
"אני באמת קצת יותר מדי מעשי או ריאלי לדברים האלה. הייתי במרפאה של חוצנים בזמן התחקיר והבחור שם אמר שהחוצנים נמצאים מסביבנו ואנחנו לא יכולים לראות אותם. מה אני אגיד לו? יצאתי קצת מעורער מהעניין הזה. תמיד האמנתי שהעולם מאורגן, שיש בו סדר, שהכל קבוע מראש, ופתאום הסדר הזה משתבש. או שמסתבר שיש עוד סדר. עוד כללי משחק שאנשים לא מודעים להם."
שאלת את המתקשרים שפגשת אם הספר יצליח?
"בהחלט. כולם אמרו שתהיה הצלחה גדולה אפילו יותר מזו של הספרים הקודמים שלי.
מועדון לילה
"הכישרון שלך," אומר המתקשר ומבט מסתורי על פניו, "מגיע מהגלגול הקודם שלך."
"באמת,"? מתפלא אורן. "מה הייתי בגלגול הקודם."?
היית מחזאי או סופר. מישהו שחי בערך לפני מאה שנה באירופה."
"קראו לו במקרה צ'רלס דיקנס,"? תוהה אורן.
"לא," מאכזב המתקשר, "הוא לא היה מפורסם."
(המתקשר יוצא עם רם אורן למסע בזמן)
כמו בעולמו הקודם של אורן, גם בעולם הספרותי הישראלי יש סדר מוסכם: סופרים מוערכים מול סופרים פופולריים. אורן, שמשתייך לקבוצה השנייה, קורא דווקא את מי שמשתייך לראשונה. "אני לא קורא ספרי מתח, למרות שאני כותב כאלה לפעמים. אני פשוט לא נמשך לזה," הוא אומר. "מעדיף ספרות עברית קלאסית: עמוס עוז, א"ב יהושע."
אתה יכול למנות את שמך באותה נשימה עם שמם?
"כל אחד לשיטתו ולסגנונו."
ולשיטתך? אתה חלק מהמרכז הספרותי הזה?
"כן. אני אפילו יותר במרכז מאחרים, כי כתיבה פופולרית פונה ליותר אנשים. הסיפוק הכי גדול שלי זה שבנאדם אומר לי 'אתה חייב לי לילה – לא עצמתי עין בגלל הספר שלך."'
בניגוד לרוב הסופרים שמסתגרים בחדר העבודה שלהם, אורן באמת הרבה יותר קשוב לקהל. בעוד סופרים נהנים לרדת עליו, אורן נהנה לרדת לעם. הביקורות טוענות שהוא לא מכבד את הקהל שלו, אבל נראה שהוא מכיר ומכבד את הקהל שלו הרבה יותר מסופרים אחרים.
"בעטיפה של הספר יש מספר טלפון של ההוצאה, וזה קו שעובר אלי אחרי שעות המשרד. המשמעות של להיות סופר היא לא להסתגר מפני אנשים. אם מישהו רוצה להגיד לי שהוא אהב או לא אהב ספר שכתבתי, גם אם זה באמצע הלילה, אני מדבר איתו כי אני כותב בשבילו. אשתי אומרת שאני לא חייב לענות לאנשים שמתקשרים ביום שישי בשלוש בלילה, אבל אני אומר שזה המחיר."
אתה משלם מחיר גם בביקורות לא מחמיאות במיוחד. היתה ביקורת שהצליחה להעליב אותך?
"בספר הראשון אריאנה מלמד כתבה ב'העיר:' 'קראתי את 'פיתוי,' הוא ספר רע. ועכשיו אני רוצה לספר לכם על מה הספר,' והיא סיפרה את כל הספר מההתחלה ועד הסוף. זה לא פייר לגלות את הסוף בספר מתח. שתכתוב שהוא רע, אין לי בעיה, אבל לגלות את כל הסיפור שעבדתי עליו כל כך קשה? מאז אני קורא את הכותרת של הביקורת וממשיך הלאה. זו ביקורת של אדם אחד, ובמקרה שלי זה לא משפיע על אף קורא."
משחק מכור
"אמא שלך מדברת," מודיע לפתע המתקשר לאורן. "היא אומרת שהיא היתה קשורה אליך. היא היתה אשת חיל, גם בישלה מעולה. אפשר להריח את תבשיליה עד כאן. הנה, הרוח של האמא משדרת: 'תגיד לרם שיהיה לו הרבה מאוד כסף."' "תשאל אותה כמה ספרים עוד נשארו לרם אורן לכתוב," אני מבקש להתערב.
"לא, לא"! מוחה אורן. "מה אני אעשה אם היא תגיד לי רק עוד חמישה."?
(המתקשר בפרשנות אישית לקולה של אמא)
לפי חוקי הקריירה של רם אורן, חמישה ספרים נוספים פירושם עוד שבועיים של קריירה. ככה זה כשמביאים הספק של 22 ספרים ב14- שנה. ב,2006- למשל, יצאו שלושה ספרים שלו. השאלה המתבקשת היא האם אדם עם זוג ידיים אחד מסוגל בכלל לכתוב שלושה ספרים טובים בשנה אחת.
"לא," עונה אורן, "אבל אם זה יצא באותה שנה זה אומר שהתחלתי לעשות את התחקיר עוד קודם, במשך כמה שנים. קורה שאני כותב ספר אחד ועושה תחקיר לספר אחר במקביל."
כמו שאורן מפצל את עצמו בין כמה ספרים במקביל, גם היחס שלו לקוראיו הוא די אמביוולנטי: מצד אחד מחלק את מספר הסלולרי שלו לכל ילד בן 9 בקומונה של תפוז, ומצד שני הוא אומר עליהם משפטים מתנשאים כמו "הוצאתי אותם מהמנגלים והטלוויזיה."
"למה זה משפט מתנשא? זו עובדה," הוא מתעקש. "סטימצקי בדקו פעם אנשים
שנכנסים לחנויות שלהם כדי לקנות ספר בפעם הראשונה בחייהם, והרבה מאוד מהספרים האלה היו ספרים שלי. לא מעט אנשים אומרים לי שהם התחילו לקרוא את הספרים שלי והמשיכו לקרוא אחרי זה דברים אחרים. גם הרבה מאוד אולפנים ללימוד עברית ברחבי הארץ ממליצים על הספר שלי כספר ראשון. המון רוסים קוראים את הספרים שלי, ואני בטוח שהם קוראים הלאה ספרים אחרים, הם אנשים אינטליגנטים."
אמרת גם ש"אפשר להקביל את קהל הקוראים למכורים לסמים."
"זה אומר שספרים מסוימים הם כמו חומר ממכר. בספר הראשון טעמת פעם ראשונה מריחואנה ואתה אומר 'וואלה, זה דפק לי את הראש.' בפעם השנייה אתה תצטרך מנה יותר גדולה. בכל ספר צריך להיות משהו שידפוק לך יותר את הראש. תמיד צריך גם לגוון. אסור להיצמד לסוג מסוים של נושאים. ג'ון גרישם חזר על דרמות משפטיות עד שהתחילה ירידה במכירות הספרים והוא התחיל לכתוב על נושאים אחרים. הקהל מצפה ממך כל פעם שתרגש אותו אחרת."
קיבלת כבר תגובות מהעולם שמעבר?
"בחורה אחת ביקשה לשלוח לי כתב יד. שאלתי אותה איך היא הגיעה אלי, והיא אמרה שיש לה רוח שצמודה אליה מאז שהיא היתה ילדה והיא מתייעצת איתה על כל דבר. הרוח הזאת אמרה לה 'תפני לרם אורן.' כנראה שיש לי שם גם אצל הרוחות."
"תמשיך לכתוב," מסכם המתקשר, "ואתה תהיה סופר עוד יותר גדול ממה שאתה עכשיו."
אורן: "עוד יותר גדול."?
"כבר עכשיו אתה סופר דגול,"! קובע המתקשר. "לא כמו ביאליק וטשרניחובסקי, אבל 'אריה בעל גוף' של ביאליק לא מגיע לרמתך."
"טוב," צוחק אורן, "אני נאלץ להסכים"
- מתוך מוסף "7 לילות" בידיעות אחרונות