כך דורגו תוכניות ה-MBA בישראל
None
"כלכליסט"
פורסם: 13.04.08, 19:02
דירוג תוכניות ה־MBA של "כלכליסט" הוא הדירוג המקצועי והאובייקטיבי הראשון שנעשה עד היום בישראל. דירוג "כלכליסט" הולך בעקבות עיתונים כלכליים מובילים בעולם דוגמת "הוול סטריט ג'ורנל", "ביזנסוויק" ו"פורבס", המפרסמים דירוג כזה כבר שנים רבות.
חשיבות הדירוג לסטודנטים ולמתעניינים בלימודים מובנת מאליה: יצירת קנה מידה אחיד להשוואה בין התוכניות, כדי שהבחירה תהיה מושכלת ומבוססת על מידע רב ככל האפשר. לדירוג יש חשיבות גם למעסיקים, שבוחרים מהיכן לקטוף את הבוגרים כדי להפוך אותם בבוא היום למנהלים. ויש לו חשיבות גם מבחינת מוסדות הלימוד עצמם, שיזהו בעזרתו את נקודות העוצמה והתורפה שלהם.
לצורך הדירוג הראשון - שייעשה מעתה מדי שנה - נדרשנו לפתח נוסחה ייחודית שתתאים למוסדות הלימוד ולשוק העבודה הישראליים, ואשר תוצאותיה יהיו מקצועיות ואובייקטיביות. בסופו של דבר, לאחר סקירה מעמיקה של שיטות הבדיקה השונות בעולם, החלטנו על נוסחה שמשלבת שלושה פרמטרים: הערכות הבוגרים עצמם, העדפות המעסיקים שמחפשים בוגרים, ותנאי הלימוד ואיכות הסטודנטים.
הערכות הבוגרים
כדי לקבל את הערכות הבוגרים הבלתי תלויות פנתה מערכת "כלכליסט" לכל המוסדות המעניקים תואר MBA וביקשה להגיע באמצעותם אל הבוגרים שלהם. רובן הגדול של הפניות נענה בשיתוף פעולה מלא, והמוסדות העבירו את השאלונים לבוגריהם באמצעות הדואר האלקטרוני. במקביל איתרה מערכת "כלכליסט" בכוחות עצמה בוגרי MBA והעבירה גם להם שאלונים. כדי למנוע הטיה, התשובות לכל השאלונים הגיעו ישירות למערכת, ללא תיווך של מוסדות הלימוד.כדי שהערכות הבוגרים יהיו אקטואליות, ובהתאם למקובל בעולם, הוחלט שהשאלונים יישלחו רק לבוגרים שסיימו את לימודיהם בשלוש השנים האחרונות. בסך הכל הגיעו ל"כלכליסט" תשובות מכ־550 בעלי תואר MBA. השאלונים המפורטים, שחוברו תוך התייעצות עם דקאני תוכניות ה־MBA השונות, כללו הערכה סובייקטיבית של שביעות הרצון מתוכנית הלימודים לפי פרמטרים שונים, וכן דיווח של הבוגרים על התקדמותם המקצועית בזכות הלימודים: תרומת התואר לקידום במקום העבודה, גובה שכרם לאחר סיום הלימודים והשיפור בשכר באחוזים בהשוואה למשכורת לפני התואר. בסך הכל ניתן להערכות הבוגרים משקל של 40% בדירוג הכללי של תוכניות ה־MBA.
העדפות המעסיקים
אחד הפרמטרים החשובים ביותר בהערכת תוכנית MBA הוא הדחיפה שהיא נותנת לבוגריה בשוק העבודה. כדי לבדוק זאת פנתה מערכת "כלכליסט" למעסיקים מובילים במשק הנוהגים לקבל לשורותיהם בוגרי מינהל עסקים: חברות בענפי הבנקאות והפיננסים, חברות הייטק, פרסום, ייעוץ ומחקר וכל החברות הנכללות במדד ת"א־25.
כדי לשקף את אפשרויות התעסוקה הנרחבות הפתוחות בפני בוגרי ה־MBA, פנה "כלכליסט" גם לחברות מהמגזר הציבורי וממשרדי הממשלה השונים, וכן לכמה מלכ"רים וחברות המגזר השלישי. גם רשימת החברות נקבעה בהתייעצות עם דקאני הפקולטות כך שתשקף את המעסיקים הבולטים של בוגריהם. בסך הכל נענו 42 חברות לפנייה אליהן.
כל המעסיקים התבקשו לענות על שאלת דירוג אחת בלבד: מניסיונם, עד כמה יתאימו לארגון הבוגרים מכל אחת מתוכניות ה־MBA. הציונים ניתנו מ־1 (עובד לא מתאים) עד 10 (עובד מתאים מאוד). התשובות שוקללו ויצרו דירוג מעסיקים, שגם לו ניתן משקל של 40% בדירוג הכללי.
תנאי הלימוד ורמת הסטודנטים
הפרמטר השלישי בדירוג היה רמת הסטודנטים ואיכות תנאי הלימוד. רמת הסטודנטים נקבעה לפי פרמטרים אובייקטיביים: הציון הממוצע בתואר הראשון והציון במבחן ה־GMAT של בוגרי התואר השני. נתונים אלה נאספו באמצעות השאלונים שהתקבלו מהבוגרים. איכות תנאי הלימוד נקבעה לפי גודל כיתות הלימוד במוסדות השונים – פרמטר המעיד על מידת היחס האישי שממנו נהנים הסטודנטים. בסך הכל קיבלו תנאי הלימוד ורמת הסטודנטים משקל של 20% בדירוג הכללי.ראוי לציין שבלא מעט דירוגים בעולם ניתן משקל גם לתוכן של תוכניות הלימוד ולרמה האקדמית של המרצים, שנקבעת לפי מספר הפרסומים שלהם בכתבי עת מובילים ומספר הציטוטים שלהם. מוסדות בכל העולם המבקשים להיכלל בדירוגים מספקים את הנתונים הללו למדרגים. השנה, בשל השביתה הארוכה במוסדות האקדמיים, התקשו בתי הספר לניהול לספק את הנתונים הללו בזמן.
התוכניות שנכללו בדירוג
כדי ליצור בסיס אחיד להשוואה בשנה הראשונה של הדירוג, הוחלט כי תוכניות הלימוד לתואר שני במינהל עסקים שייבדקו יהיו רק תוכניות הלימוד המלאות הפונות לבוגרי תואר ראשון. בדירוג השנה לא נבדקו כלל תוכניות MBA במסלולים מקוצרים ומסלולי מנהלים למיניהם. ייתכן שאלה יתוספו בדירוגים של השנים הבאות.כמו כן, לא נכללו בדירוג השנה תוכניות MBA צעירות, שעדיין לא צברו ותק מספיק ושמספר בוגריהן עדיין אינו גדול דיו. מסיבה זו לא נכללו בדירוג מכללת יהודה ושומרון, מכללת רופין והמכללה האקדמית פרס, שהחלו להעניק רק לאחרונה תואר שני במינהל עסקים. גם שלוחת אוניברסיטת דרבי, שנסגרה בעצם והוחלפה רק באחרונה על ידי המרכז ללימודים אקדמיים, לא נכללה בסופו של דבר בדירוג.
כמו כן, כדי למנוע הטיה, הוסרו מהדירוג מוסדות לימוד שלא הגיעו מהם די תשובות בוגרים כדי שיהוו מדגם סטטיסטי. מסיבה זו לא דורגו המכללה האקדמית בנתניה, שקשיים ארגוניים מנעו ממנה לשלוח שאלונים לבוגריה, וכן האוניברסיטה הפתוחה, שמעט מדי מבוגריה השיבו על השאלונים.