"ברבות השנים הפעיל ותמרן רחמני את מגד במתק שפתיים לביצוע פעולות בלתי כשרות, אשר כל תכליתן לקדם את ענייניו העסקיים ולהגדיל את רווחיו", נטען בכתב התביעה.
הקשר בין השניים התחיל ב־1981 כשמגד החלה לעבוד כפקידת פוליסות. בינה לבין רחמני נרקמה מערכת אינטימית בזמן שהיה נשוי לאישה אחרת.
מגד טוענת שבמשך שנים שימשה "בובה על חוט של רחמני", מתוך הבטחה כי פעולתה תבטיח את עתידה הכלכלי. רחמני הוא ממייסדי סוכנות הביטוח עיתים, ומגד החלה לעבוד בסוכנות כסוכנת. לטענתה, הבטיח רחמני הבטיח לדאוג לעתידה. מגד טוענת כי בניגוד להסכם חלוקת העמלות שהובטח לה, היא מעולם לא קיבלה את חלקה בעמלות בגין ביטוחי החיים שהתקבלו בעיתים, והכסף היחיד שקיבלה היה במסגרת משכורתה כשכירה.
עוד טוענת מגד כי בשנת 2002, כשהעלתה בפני רחמני את החשד שלא יעמוד בהתחייבויותיו כלפיה, הוא התנה את הסכמתו לשלם לה בכך שתוותר על כל טענה עתידית כלפיו וכלפי עיתים, ואילץ אותה לחתום על כתב ויתור שבו וויתרה על כל טענותיה. כשיצאה לגמלאות בשנת 2007 ובדקה את הדו"חות הכספיים של עיתים גילתה לתדהמתה כי במשך שנים לא זכתה לקבל את סכומי הדיבידנד שהגיעו לה.
תגובתו של רחמני: "מדובר בתביעה חסרת יסוד. נגיב עליה בבית המשפט".