שאלה:
היכן ניתן ללמוד על שמירת כבוד האדם בתורה? האם כבוד האדם נשמר בתורה כפי שכיום כל אסיר "נהנה" מזכויותיו? איך נהגו במקורותנו באסירים במשפט הפלילי? (מעיין, השרון)
תשובה:
מעיין שלום,
ככלל, אין בתורה ענישה של מאסר. (מלבד רוצח בשוגג או חובל, שאוסרים אותו עד שיתברר דינם). עם זאת, ניתן בהחלט ללמוד על הכבוד הגדול שהתורה נותנת לאדם, גם אם הוא עבריין, ואביא שלוש דוגמאות:
א. מי שגנב שה וטבחו או מכרו, כאשר ייתפס - עונשו יהיה לשלם פי ארבע מערך הגניבה, לעומת זאת, אם המעשה היה בגניבת פרה או שור, הגנב ישלם פי חמש מערך הגניבה. (שמות כא, לז) בטעם ההבדל כתבו חכמים, כי התורה חסה על כבודן של הבריות... "שור שהולך ברגליו, ולא נתבזה בו הגנב לנושאו על כתפו, משלם חמשה, שה שנשאו על כתפו משלם ארבעה, הואיל ונתבזה בו" (רש"י שם). אף על פי, שמדובר בגנב, שהמשיך במעשיו, וגם טבח או מכר את הגניבה - חסה התורה על כבודו, התחשבה בו והענישה את הגונב שה, בעונש מופחת מכיוון שהתבזה בנשיאת השה...
ב. דוגמא ברורה יותר לעיקרון זה של שמירה על כבוד העבריין, מתברר ביחס שניתן לגנב שנמכר לעבד. גנב - על פי דין תורה, צריך להחזיר את הגניבה בתוספת קנס (בדרך כלל כפול מערך הגניבה), אם אין לו לשלם, הוא מועבר לעבוד כדי להשלים את תשלום הקנס. (מעין 'עבודות שירות' שבימינו). בזמן ה"שירות" אסור להעבידו בפרך, ובעבודה שאין לה קצבה. הוא נהנה מתנאים מועדפים, עד שאמרו חכמים ש"מי שקנה עבד – קנה אדון לעצמו". וכך היא לשונו של הרמב"ם בעניין: "כל עבד עברי או אמה העבריה חייב האדון להשוותן לו במאכל ובמשקה בכסות ובמדור, שנאמר: "כי טוב לו עמך", שלא תהא אתה אוכל פת נקי והוא אוכל פת קיבר; אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש; אתה ישן על גבי מוכין והוא ישן על גבי התבן, אתה דר בכרך והוא דר בכפר או אתה דר בכפר והוא יושב בכרך ... מכאן אמרו כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו, וחייב לנהוג בו מנהג אחוה". (רמב"ם הלכות עבדים פרק א). וגם כאשר הוא משתחרר יש להעניק לו פיצויים.
ג. גם רוצח בשגגה, דינו לגלות לעיר מקלט. בעיר זו הוא נהנה מכל התנאים של אדם בן חורין, מלבד האפשרות לצאת מהעיר.
מדוגמאות אלו, נוכל ללמוד על היחס שהתורה נותנת לעבריין, ובזה מתבטא הרעיון ש"ישראל אף על פי שחטא – ישראל הוא". כלומר גם מי שנכשל, נחשב כאדם מישראל, והתורה אף מכנה אותו "אחיך". כל טוב (משיב: הרב שמואל שפירא)