בכניסה לגן הלאומי תוכלו לקחת דפדפת שבה מידע על השמורה וגם מפה של שבילי השמורה. ניתן לבחור מבין אפשרויות רבות למסלולים מעגליים, לפי מידת העניין והזמן שברשותכם. כדאי להחליט מראש על המסלול שתבחרו. כל מסלול שתבחרו ישלב שלושה או ארבעה צבעי שבילים.
לאורך השבילים תראו סימני דרך רבים המראים את צבע השביל בו אתם הולכים. הילדים יהיו מאושרים לקחת על עצמם את תפקיד הנווטים: תנו להם ללכת עם המפה ולחפש את הסימנים הצבעוניים בדרך. זה יהיה עיסוק מאתגר ומלהיב עבורם, וגם אימון בניווט וקריאת מפה. מומלץ להתחיל בשביל האדום – שביל המצוק - שיוביל אתכם לתצפית מרהיבה על הים.

בזמן הטיול, שימו לב למצנחי הרחיפה. צילום: מירי לשם-פלאי
בשמורה קטנה זו צומחים צמחים האופייניים לשלושה סוגי אקלים: צמחייה מדברית, צמחייה ים תיכונית וצמחיית חוף ים. בכניסה לשמורה תוכלו לפגוש בעונה זו של סוף האביב פרחים מוכרים כמו הפרג והחרצית ומיני סוככיים לבנים. נעים גם ללטף את פרחי זנב הארנבת הרכים כפרווה...
נלך בשביל האדום ותוך מספר דקות נגיע למרפסת עץ עם תצפית מרהיבה הצופה מגובה 40 מטרים אל הים. זה הזמן לתפוס שלווה אמיתית - לשבת על ספסל, לשאוף את רוח הים המרעננת ולהביט במצוקי הכורכר ובים הפתוח מולנו. מדי פעם יחלוף לידנו מצנח רחיפה, ממש במרחק נגיעה. סביבנו פרחים צבעוניים יפהפיים. מה צריך יותר מזה?
בזמן שאתם תופסים שלווה בתצפית, תנו לילדים הזדמנות להתנסות בציור בטבע. התבוננו בים – אילו גוונים אפשר לגלות בו? השתמשו לפחות בשלושה צבעים לציור הים. למישהו יש רעיון איך לצייר את קצף הגלים הלבן? עכשיו בחרו את אחד מפרחי החוף, הביטו בו מקרוב וציירו אותו.
תוכלו להדפיס את דף הצביעה המצורף לכתבה זו. הדף ישמש גם לזיהוי הפרחים וגם לצביעה. צבעו את הפרחים כשאתם מתבוננים בהם, בחרו בצבע הדומה ביותר לפרח האמיתי. צבעו בדף גם את הרקע – החול, הסלעים, הים והשמיים. בזמן הציור מומלץ להניח משהו כבד על הדף, כדי שהציור לא יעוף ברוח הים החזקה.
בואו נכיר כמה מהפרחים המיוחדים הפורחים פה באביב ובקיץ. לפרחים אלה יש מנגנוני הגנה מפני התנאים הקשים השוררים בחוף הים – רוחות חזקות, גרגירי חול ורסס מי-ים מלוחים. בין מנגנוני ההגנה נוכל לראות עלים בשרניים המכילים כמות גדולה של מים, כסות "שיער" צמרירית על הגבעול והעלים, או צמחים המסוגלים להפריש החוצה את עודפי המלח.
קבוצות פריחה גדולות בגווני כחול-סגול עזים מקשטות את המצוק. אלו הם פרחי העדעד הכחול. ומדוע נקרא צמח זה עדעד? מפני שנראה שפרחיו אינו נובלים לעולם, נשארים לעדי-עד... אך למעשה החלק הססגוני הכחול הוא הגביע של הפרח. געו בו ותרגישו את מרקמו הקרומי, הקשה. חלק זה אכן אינו נובל. בתוך הגביע פורח הפרח האמיתי - קטן וצנוע, בצבע לבן-קרם. השילוב בין הפרח לגביע משווה לעדעד מראה ציוני בכחול-לבן.

פרחי אהל האצבעות. צילום: מירי לשם-פלאי
לאורך המצוק נראה גם שיחים בהם פורחים פרחים גדולים ומרשימים בצבע צהוב. אלו הם פרחי נר הלילה החופי. הפרח נקרא כך, מפני שהוא נפתח בערב ובמשך הלילה הוא מושך אליו את הרפרפים – פרפרי הלילה. חייו הקצרים של הפרח מסתיימים במהלך יום המחרת. אם תגיעו לשמורה בשעת השקיעה, תוכלו לצפות במחזה המרתק של פרחי נר הלילה הנפתחים! מיד לאחר השקיעה, מתחילים פרחי נר הלילה החדשים להיפתח בתהליך מהיר שנמשך דקות ספורות בלבד.
פרח מרשים ומיוחד נוסף שתפגשו כאן במצוק החוף הוא אהל האצבעות (מכונה גם צלקנית החרבות). הפרח גדול מאד, צבעו צהוב בהיר. עלי הכותרת הרבים של הפרח נראים כחוטים דקים וארוכים. עלי הצמח בשרניים ביותר, מזכירים אצבעות שמנמנות.
בהמשך המסלול תוכלו לעצור בפינות מנוחה בצל האקליפטוסים. העצים כאן צמחו בצורות משונות- מפותלות בגלל רוח הים החזקה, והם מזמינים את הילדים לטיפוס מהנה. תעברו ליד השוקת – בריכה מלאכותית קטנה. אולי יתמזל מזלכם ותצליחו לראות עת עדר הצבאים החי כאן, המגיע להרוות את צימאונו. הילדים ישמחו גם לרוץ ולהתגלגל במדרון התלול של הדיונה המכונה "חליקס" באזור ששימש כמחצבת חול. תוכלו לסיים את הטיול בפיקניק בחורשת האקליפטוס הסמוכה ליציאה מן השמורה.