משחק לילדים: ספיידרוויק - גובלינים הולכים לאיבוד

יוצרי המשחק "עלילות ספיידרוויק" הצליחו להפיק מוצר סביר, אבל רחוק מאוד מהחן והקסם של סדרת הספרים לילדים

"עלילות ספיידרוויק" הוא דוגמה מושלמת למשחק שנעשה לפי סרט, שנעשה לפי ספר (או סדרת ספרי ילדים, במקרה שלפנינו‭.(‬ דוגמה מושלמת, אבל לא משחק מושלם. ממש לא. אבל הוא כן מקרה קלאסי, שבו ניתן לראות איך מעיבוד אחד לשני ואיך במעבר ממדיום למדיום, משהו הולך לאיבוד, עד שבסופו של דבר נשארים ביד עם מוצר סביר, אבל רחוק מאוד מהחן והקסם של הספרים המקוריים.

 

ילידם, פיות ומפלצות

העלילה עוקבת בדקדקנות אחרי עלילת הסרט ועוסקת בשלושת ילדי משפחת גרייס - התאומים ג'רד וסימון ואחותם הגדולה מלורי. הילדים מגלים את מדריך השדה שכתב הדוד שלהם, העוסק בעולם הקסום שמסביבם. זה מכיל פיות וקסמים אבל גם גובלינים, טרולים ומפלצות אחרות.

 

הבעיה היא, שהאוגר מולגרת' מנסה להשיג את מדריך השדה הזה על-מנת להשתלט על העולם, והילדים עושים הכל כדי למנוע את זה ממנו (ובאותה הזדמנות מנסים לוודא ששום מפלצת לא תאכל אותם‭.( ‬

 

על-מנת להציל את העולם על השחקן להשלים סדרת משימות מגוונות, שגם הן תואמות להפליא את מה שקורה בסרט. מכיוון שהמשחק מכוון לקהל צעיר יחסית, המשימות לא קשות במיוחד. מצד שני, בתור משחק שמכוון לקהל צעיר, מפתיע לגלות את חיבת מתכנניו לאלימות (יחסית) במשימות שבהם תזכו לחבוט למוות בגובלינים. פה ושם פוזרו גם אלמנטים ומשחקונים, שעוזרים לגוון מעט את המשחק, כמו לכידת פיות, אבל גם הם חוזרים על עצמם.

 

חסרת נשמה

הגרפיקה היא לא משהו שלא ראינו קודם. המיקומים והיצורים בספיידרוויק לא נראים רע, אבל כשלוקחים בחשבון שכל העסק אמור להתרחש בעולמות קסומים עוצרי נשימה, אפשר היה לצפות לקצת יותר. דווקא המוזיקה עושה את העבודה ועוזרת להכניס את השחקן לאווירה בכל המקומות הנכונים.

 

בסופו של דבר‭",‬עלילות ספיידרוויק" מרגיש קצת כמו אחד מספרי הילדים שבהם יש לצבוע "בלי לצאת מהקווים‭:"‬ אז נכון שיוצריו הצליחו למלא את כל המקומות בצבעים הנכונים בלי לפספס יותר מדי, אבל התוצאה "תעשייתית" וחסרת נשמה.

 

ילדים שנהנו מהסרט יכולים לשאוב הנאה מבילוי של כמה שעות בעולמות של ספיידרוויק, אבל בכל מקרה, עדיף לקרוא את הספרים.