נשים מרוויחות פחות. איך משנים את זה?

נשים בישראל מרוויחות הרבה פחות מגברים לכל שעת עבודה. שאלנו כמה נשים חכמות איך אפשר לשנות את המצב, ואלה התשובות שקיבלנו. שווה לחשוב עליהן

העובדות העגומות הן כאלה: השכר הממוצע לשעת עבודה הוא 38.3 שקלים ברוטו לנשים ו-45.8 שקלים לגברים. נתון זה נמסר על ידי בני פפרמן, מנהל מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת. השבוע במדור "חדר משלך", שאלנו את האחראים, את החוקרים, את קובעי המדיניות ואת נציגות הנשים הבכירות ביותר איך לדעתם אפשר לצמצם את פערי השכר ולצאת מהמצב העגום הזה? אלה התשובות שקיבלנו.

 

צריך לשכנע נשים להפסיק לעבוד בחינם, אומרת עו"ד טליה לבני, יו"ר נעמת. "נשים, שהן עובדות משכילות ומוכשרות, ממהרות הביתה בגלל כפל התפקידים, המחסור במעונות והעדר התמיכה המוסדית בטיפול בילדים. זה לא פוגע בעבודתן, כי הן יעילות ומאורגנות, מספיקות לעשות את עבודתן מהר יותר, או שהן לוקחות אותה הביתה, וממשיכות לעבוד אחרי שהילדים הלכו לישון. לפעמים, מדובר בעוד 10 שעות בשבוע, שבעצם זה כמו עוד 20 אחוז משרה. אבל זה לא מוכר על ידי המעביד וגם לא מתוגמל. למעשה, כולם חוסכים, על חשבונה של העובדת. כי ברגע שיכירו בשעות האלה וישלמו עליהם, פערי השכר יצטמצמו מאוד!"

 

צריך לשכנע נשים לבחור עיסוקים אחרים, אומרת אסנת פיכטלברג־דורמץ, רכזת תחום תעסוקת נשים במינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת. צריך להגיע לנערות כבר בבית הספר התיכון ולהסביר שעניין וסיפוק בעבודה זה לא הדבר היחיד ושצריך לבחור במשלח יד עם פוטנציאל השתכרות גבוה. צריך גם להבהיר לנערות האלה כבר מגיל צעיר שמותר לשאוף ולרצות להשתכר יותר. שתעסוקה חשובה לא פחות מבניית משפחה".

 

צריך להפוך את מקומות העבודה לידידותיים למשפחה, אומרת מרית דנון, יו"ר הרשות למעמד האישה. "קודם כל, צריך לחנך את הדור הבא ששני בני הזוג יכולים גם לעבוד וגם לטפל בענייני הבית. אבל צריך גם להפוך את מקומות העבודה ליותר ידידותיים למשפחה. צריך לתמרץ מעסיקים כדי שיקדמו נשים, יצמצמו פערי שכר, יאפשרו לעשות יותר עבודה מהבית, או לצאת במאורגן פעם או פעמיים בשבוע יותר מוקדם, ושלא יהיו ישיבות עבודה בשעות הערב המאוחרות. מחקרים מוכיחים שלמקומות עבודה זה משתלם".

 

פרופ ' רוזנה הרץ, סוציולוגית אמריקאית מוולסלי קולג' , הרצאתה לאחרונה בנושא בכנס "העסקה, רווחה ומשפחה", שנערך באוניברסיטת בר אילן, לזכרה של פרופסור דפנה יזרעאלי. בין השאר דיברה על שעות העבודה הארוכות. "במחקרים שלי", אמרה, "מצאתי שגם נשים וגם גברים רוצים להישאר במשרד או במפעל פחות שעות, אבל הם נשארים במקומות העבודה כי זו הדרישה. דרישה שהתפתחה והתבססה לפני עשרות שנים, כשגברים היו יוצאים לעבודה מחוץ לבית ונשים ניהלו את הבית, במשרה מלאה. זה כבר מזמן אינו המצב בשוק העבודה. היום, יותר ויותר נשים עובדות שוהות כ־40 שעות מחוץ לבית, כמו הגברים העובדים. איך ייתכן לנהל חיי משפחה, כששני המבוגרים העומדים בראשו נמצאים יותר מ־80 שעות בשבוע מחוץ לבית?"

 

צריך ללמד נשים לדרוש שכר ראוי, אומרת ד"ר יעל יצחקי, מנכ"ל עמותת נטע, שמטרתה לקדם נשים בארגונים. "מחקרים מראים שתחושת ה'מגיע לי' אצל נשים

 חלשה יותר ולכן הן מבקשות שכר התחלתי נמוך יותר מגברים. הן מרגישות שקודם עליהן להוכיח את עצמן ורק אז לבקש יותר. אלא שכשהן מתחילות נמוך יותר מגברים, הפער המגדרי בשכר רק הולך וגדל ככל שחולף הזמן. לכן, חשוב שתדענה שעליהן לעשות מחקר שוק ולבדוק כמה מקבלים בארגון ובעיקר כמה קיבלו קודמיהן בתפקיד. נשים חייבות להשתחרר מהתפיסה שכסף זה משהו שלא צריך להתעסק איתו ושבעבודה הכי חשוב שיהיה מעניין או שתהיה גמישות. השינוי הזה חשוב גם למנהלים, כי כשמתגלה שהשכר לא שווה לגברים ולנשים ויש אפליה, העובדת כועסת, מתמרמרת או מתפטרת ואז – זה עולה לארגון הרבה יותר ביוקר!"

 

הקליקו כאן כדי לגלות מה מחכה לכם בגיליון לאשה השבוע