הערכה: הריבית במשק לא תרד

בבנק ישראל מעריכים שדהירת האינפלציה תהיה גורם מכריע בהחלטתו של פישר, על רקע השפל ההיסטורי בשער הריבית במשק. אם יבחר פישר להעלות את הריבית, יודה בעקיפין שמדיניותו היתה שגויה

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, יצטרך מחר להתמודד עם ההחלטה הקשה ביותר שלו בנוגע לריבית המשק מאז נכנס לתפקידו לפני שלוש שנים. גם הפחתה של 0.5% וגם העלאה של 0.5% הן חלופות הגיוניות לנוכח המצב הכלכלי המיוחד שנוצר. מדובר בטווח החלטה של כמעט 1%, שהוא גדול באופן ניכר מקודמיו.

 

שיקולי הנגיד מוכרים: אינפלציה או תעסוקה, צמיחה ושער חליפין. אותם חזאים שפספסו את מדד מרץ תובעים את העלאת הריבית כדי לעצור את האינפלציה. התחזיות לחודש אפריל קודרות: מדד של 0.8%–0.9%, שיקפיץ את האינפלציה בראייה שנתית ל־4.5% — 1.5% מעל הגבול העליון של יעד המחירים.

 

בסביבתו של פישר טוענים שהנגיד אינו מתרגש מזעקות האינפלציה. "אין ספק שהנגיד היה מעדיף להיות בתוך היעד, אך זה איננו קדוש. בטווחים הבינוני והארוך פישר מעולם לא פספס את היעד".

 

העלאת הרבית בטווח הקצר תתקשה להשפיע על עליית מחירי המזון והנפט בעולם — הסיבה העיקרית להתפרצות האינפלציה. הסיבה השנייה והמפתיעה לקפיצת מדד מרץ היתה הירידה בתמסורת בין צניחת הדולר לרמת האינפלציה במשק דרך סעיף הדיור, לאחר שהציבור קיבל את המלצת פישר ואימץ את השקל לעסקאות נדל"ן.

 

העלאת ריבית, מהלך יזום של התייקרות הכסף, תקטין את הצריכה, את היזמות העסקית ואת הבנייה ותייקר את ההלוואות, את ה"מינוס" ואת המשכנתאות. נוסף על כך תתמוך בצניחה החדה של הדולר המשך הפגיעה ביצואנים.

 

בבנק ישראל מעריכים כי פישר לא ימשיך בהורדת הריבית, שכן היא בשפל היסטורי וחסר תקדים (3.25%). עם זאת, היצואנים ולא מעט בכירים במשק סבורים כי יש מקום להפחתה נוספת. העלאת הריבית תהיה בגדר חותמת שהמדיניות והערכות הבנק היו מוטעות.