העשירון התחתון

מולי, אלכס, עומר, ויקה, מיה וסיוון, מודחי "הישרדות" שלכאורה יצאו סופית מהמשחק ולא זכו במיליון, נוקמים את דמם, שמים פתק בקלפי וחושבים שאין אף פיינליסט ראוי. וגם: איפה באמת התערבה ההפקה, מי חושב שהוציאו אותו מטומטם והאם יש מצב שגם הם עוד יהפכו למושבעים. גם להם מגיע

אוטוטו גמר "הישרדות" וזה כבר זמן רב שהורגלנו לראות את חברי השבט מתנוססים להם על כל שער אפשרי, מנופפים לכל פלאש מזדמן ברחוב ומנשקים תינוקות באירועים מיוחצנים משל הבחירות לראשות המועצה האזורית טאיינו כבר בפתח. עד הגמר ייטחנו ספקולציות מי האיש השווה מיליון.

 

אבל שנייה לפני שאנו מנשקים לשלום את הטנגה המטונפים של נעם, נפרדים בדמעה מהפרונטל המשובח של נעמה, מדליקים נר לזכר ישבנה המחוטב של מרינה וקורעים את דש הבגד נוכח דמותו המתפוגגת של סר דן תחמנו, כינסנו את מועצת השבט האלטרנטיבית והמגניבה יותר, כלומר לא זו השקולה והמחושבת שהמציאה שאלות קוקוס והשתכנה בבתי מלון קריביאניים בראשות היו"ר מושיק, אלא אותם קולות שהלכו בטרם עת מבלי היכולת לשים פתק בקלפי (זהירות, ספוילר: על פי כמה מהמתמודדים נבחנת האפשרות שבסופו של דבר גם הם יקבלו את זכות ההצבעה): אלכס מץ, מיה אלחרר, מולי קרצ'ו, ויקה פינקלשטיין, סיוון שטרית ועומר גלעדי (טינה ברקוביץ' ויואב בר נפקדו מהמפגש המרגש).

 

ראשונים הגיעו אלה שהשתן מעולם לא עלה להם לראש ולא היה ספק לרגע שלא יאחרו לצילומים - מיה, סלקטורית ברכבת ישראל, טירת הכרמל, ואלכס, קאובוי לחינוך גופני, גינות שומרון. שאר המודחים דאגו לדפוק איחור אופנתי השמור מינימום לפיינליסטים.

מועצת השבט האלטרנטיבית והמגניבה 

 

אלכס, מה נשמע?

 

"הכל דבששש!".

 

איך החיים שאחרי אי המתים?

 

"אני עכשיו מבין מה זה להיות סלב אמיתי".

 

סלב, אה?

 

"אנשים מתקשרים ב־2:00 בלילה: 'אתה אלכס מ'הישרדות'? יא!'".

 

מיה: "אנשים מתקשרים בשעות לא שעות. כבר אי אפשר לאכול כמו שצריך... אני יושבת עם חברה בהפסקת צהריים ברכבת ויש לנו זמן מוקצב, אבל אנשים לא רואים בעיניים, באים, מבקשים להצטלם עכשיו ומיד".

 

אתם מרוצים מאיך שיצאתם בתוכנית?

 

אלכס: "ניסו להכין אותנו שמה שנראה בטלוויזיה לא ישקף את המציאות שעברנו וזה נכון. אבל תשמע, בגדול כל אחד יצא מה שהוא וגם במציאות כולנו כאלה. אני חושב שהציגו אותי קצת יותר מדי רגיש. אני לא כזה רגיש, הקצינו את זה. הייתי רוצה שיראו שאני גם חזק פיזית כי אני ממש חזק".

 

חזק וקצת פראייר, לא? ע"ע ברזנט.

 

"אוי נו, אותו ברזנט מפורסם... לא חשדתי שיעשו מזה פיל ענק. זו חתיכת בד מסכנה וקרועה שעמדה בפינה, לא כמו שציירו את זה. אם הייתי יודע שיעשו מזה כזה סיפור... העדפתי את המעילים".

 

למי שלא זוכר, אלכס התנדב לצאת בסירה לעבר השבט האחר כדי להביא פריט אחד שחפצה בו נפשו - משימה פשוטה לכל הדעות. אבל במקום ברזנט שייתן מחסה מפני הגשם, אלכס הביא מעילי סערה, מה שהוביל לאכזבה גדולה בשבטו ולהדחתו.

 

מיה, בדקה וחצי שהיית איתנו, הצליחו להציג אותך סבבה?

 

"הראו אותי טיפוס שמח ומאושר - וזה נכון. אבל חבל שלא הראו יותר את ההשכלה".

 

יש לך השכלה?! את לא רק סטנדאפיסטית בפוטנציה?

 

"כן, אני סטודנטית".

 

תישבעי!

 

"בחיי! שנה שנייה משפטים".

 

זה מוזר. כי בעוד ההפקה הבליטה את השכלתם של עורכי דין אחרים (בפועל או בדרך), כמו עידן קפון, עומר ודן, ופרגנה לקריירת האדריכלות של ורה הדוגמנית ולאמנויות הלחימה של מולי הדוגמן, היא טשטשה את זו של מיה. "אני לא יודעת למה", היא אומרת. "הציגו אותי כאחת מהעם. אולי זה מה שהם חיפשו".

 

"יצאתי מטומטמת!"

לאט לאט מתקבצים שאר חברי אי המתים שבאמת מתים. עומר כבר הקשיב לטענה האחרונה של מיה. "תשמע, אי אפשר להראות את הצבע של כולם. גם שחר לא היתה מעניינת במיוחד ורק לקראת הסוף החליטו להראות אצלה קצת עומק".

 

אתה מרוצה מאיך שהוצגת?

 

"לי אין טענות. הטייפ־קאסט שלי זה החתן שכל אמא רוצה". 

המודחים. חבל, חבל שלא הראו יותר את ההשכלה

 

כמי שבזמן צילומי השער של עומר אחרי הדחתו, היה עד להתנהגותן המבישה והחרמנית של בנות מערכת "פנאי פלוס" המריירות - לא משנה אם היא בת 25, 34 או קרוב ל־60 - עומר כנראה צודק, שהרי יודעת כל תולעת עצי קוקוס את טעם לשונו ומראה ריבועיו של הצעיר ההורס הזה. אבל מי שחיה על חשבון התוכנית, זוכה לפפראצי מחמיא בים, מוזמנת לאירועים ומנסה להרים קריירת שירה, כלומר סיוון, עדיין צריכה להסביר בכל חור שהיא לא באמת סוציומטית. "אני לא מרוצה ממה שעשו ממני שם!" היא מודיעה לי נחרצות. "יצאתי מטומטמת!".

 

כלומר...

 

"הציגו אותי כמו אחת שלא רוצה לעשות כלום, שלא עוזרת. זו הכי לא אני. אפילו את הקוקוסים שהראו אותי פותחת ואוכלת פתחתי בשביל כולם".

 

אבא שלה, כלומר אבא של כולנו, כלומר אלכס, ממהר לאשר: "זה נכון, היא האכילה את כולנו, כי לבנות היה קשה".

 

סיוון: "למרינה ונעמה היה קשה לפתוח את הקוקוסים, אז הייתי פותחת להן אותם ומאכילה. ואז הראו את זה כאילו אני אוכלת לבד! זה לא בסדר! אגב, איפה האוכל? מה זה הדבר הזה? לא מספיק עשו עלינו מיליונים?!".

 

מולי, או כמו שאתם יכולים לקרוא לו: מולי "הצלחתי לעבוד על דן מנו" קרצ'ו, מדגמן מולי פתאום בלי בושה קוביות. ברקע סיוון עדיין צועקת: "אני גם רוצה קפה! שמישהו יקרא למלצרית!", אבל אנחנו כבר בדיון מעמיק אודות הטוויסטים של ההפקה. ואין אחד שלא נפגע יותר ממולי מאותם טוויסטים. "אם המשחק היה הוגן, הייתי מוכן לעשות את זה שוב", אומר מולי ופונה ללכת.

 

היי מיסטר, לא כל כך מהר. במילים אחרות אתה טוען שהמשחק לא היה הוגן?

 

"במילים אחרות... אין מילים אחרות. אלה המילים שלנו. תכתוב במילים שלך מה שאתה רוצה".

 

אז מה לא היה הוגן?

 

"תראה, ייאמר לזכותנו, הבנים, שעלינו על זה שדן תחמן מהר מאוד. אני היחיד שהצליח לעבוד עליו. מה, לא מגיע לי כבוד?".

 

כבוד?! עם כל הכבוד, אולי עלית עליו אבל הוא העיף אותך.

 

"לא, לא. אנחנו הצלחנו לגרום לו לחשוב שכולם רוצים להעיף את נעם והוא האמין. אבל אז הגיעה ההפקה, הכוח הכפול, המעבר לשבט של הבנות".

 

ההפקה מתערבת?! תראו איך עומר מתערב פתאום: "דן אמר לי אחרי התוכנית שאחרי המעבר המשימות היו כבר שטויות. היה לו ברור שהוא יצליח. ברגע שהוא העיף את כל אלה שאיימו עליו, אז המשימות היו החלק הקל".

מה אתה חושב היום על דן?

 

"מציירים אותו כמו איזה מאסטר מיינד, איזה אשף".

 

מה, הוא לא?

 

(עומר צוחק. נקרע מצחוק).

 

אלכס: "דן לא היה צריך מזל, הוא שיחק את המשחק יפה מאוד. בכלל, כל המשחק הזה מפעל הפיס".

 

מולי, קראתי שקיבלת שלוש מנות בשר, אז למה אתה מתלונן על ההפקה?

 

"אני?! תשאל את חברה שלי ואת אמא שלי והן יגידו לך כמה אני אוכל בשר. אני בקושי נוגע, אז שלוש פעמים ביום?! אני מת לתבוע את הכתב הזה. אם רק היה אכפת לי יותר הייתי תובע אותו. בכלל, אף אחד לא האמין לכתבה הזו. הייתי בשירותים כשקראתי את הכתבה. תגיד אנחנו מצטלמים לשער?".

 

לא. כתבה פנימית.

 

"רגע, כולם קיבלו שער, אז למה אנחנו לא? אנחנו הלא מעניינים? אפילו משה קיבל איפשהו שער".

 

עכשיו דממה. עומר חודר לתוך סט הצילומים, חמוש בקוביות כמעט מסנוורות, חיוך מפיל וזוג מכנסיים בגזרה נמוכה שלא משאיר הרבה מקום לדמיון ומיד יורה לחלל את אבחנותיו אודות תחקיר "7 ימים". "ראיתם את המלון?", הוא שואג, "איזה קטע, כולי צחקתי כשראיתי את זה. ראיתם את ה...". סיוון עוכרת השמחה מזהירה: "יש כתב בחדר!". עומר משחרר הצהרה שיושבת אי שם בין האמת שלו לאמת האבסולוטית: "אבל חוץ מהמלון הכל היה שטויות, רק מה שנכתב על המלון היה אמיתי".

 

מולי: "זה נראה כאילו מישהו שילם 100 דולר לדייג שייקח אותו לטייל שם".

 

עד סגירת הגיליון לא נתקבלה תגובת "7 ימים" לדברים.

הישרדות. דן דרך על מי שאמור לבחור בו

  

ויקה מציגה: פצצה שמפילה פצצה. "אני חושבת שדן הכי ראוי", היא כמעט גורמת לי ליפול מהרגליים. "תראה, נעם היה באי המתים ולא התמודד עם כלום. נעמה רכבה על הגל של דן ולא עשתה כלום, פדלאה. ומרינה...".

 

ומרינה?

 

סיוון: "מרינה השתמשה במיניות. היא כאילו סימנה אותי, פחדה ממני, כל מה שעשיתי לא היה טוב לה".

 

למה את חושבת?

 

"אולי בגלל שאני היחידה שלא נעקצה מהיתושים. אני יודעת שזה עצבן את הבנות בטירוף, שהן מכוסות בעקיצות ורק אני לא".

 

ויקה, כמי שנעקצה בשיגעון, התעצבנת עליה?

 

"ממש לא. אין לי מושג מה היא רוצה ממני".

 

רגע, ויקה אמרה דן. אתם קונים?

 

עומר: "יש יותר ראויים מדן, אבל לא מעניין אותי מה יקרה".

 

ויקה: "תתעלם רגע ממה שקורה בינינו, או לא קורה... מהקשר שלנו... לדן הכי מגיע, הוא שיחק את המשחק בצורה גאונית".

 

יש בזה משהו. הוא סילק את כולכם מהאי אחד אחרי השני.

 

עומר: "כן, הוא הדיח, אבל הוא שיחק את המשחק בשביל להגיע לגמר ולא בשביל לנצח אותו".

 

ויקה: "מה זאת אומרת?".

 

עומר: "דן שכח שהוא דורך על מי שבסוף צריכים לבחור בו".

 

ויקה: "זה בגלל שהוא חשב שהבחירה תהיה ב־sms".

 

עומר: "דן שכח מי צריך לבחור בו".

 

טוב, עכשיו תוציאו דף ועט ותרשמו את מי אתם מדיחים.

 

מולי: "אני לא יכול להגיד, כי אולי בגמר אנחנו באמת נהיה מושבעים".

 

אתם לא אמורים להיות מושבעים.

 

"כן, אבל הכל יכול להיות".

 

תגידו, יש מצב שמישהו מהפיינליסטים יציע למושבעים להתחלק איתו בפרס כדי להבטיח את הזכייה?

 

עומר: "יש מצב שזה קורה".

 

מולי: "אני לא אהיה מופתע".

 

רק אלכס תמים באימונים ותמים גם בקרב: "אני לא חושב שזה ריאלי שמישהו 

 יעשה את זה".

 

יש עוד איזה משהו מעניין שאף אחד לא יודע ולא פורסם?

 

עומר: "אתה יודע שנעם נכנס רק ברגע האחרון?".

 

סיוון: "כן, גם טינה, לא?".

 

עומר: "בהתחלה רצו 16 מתחרים ואז הוסיפו את נעם. אבל 17 זה לא מספר יפה, אז עיגלו ל־20".

 

אתם ממליצים לחברים שלכם להירשם לעונה הבאה?

 

מולי: "אני אומר לכם שהעונה הבאה כבר מלוהקת".

 

אלכס (תמים כבר אמרנו?): "מה זאת אומרת?".

 

מולי: "נראה לך שיעברו על הבקשות של כולם? מי שהתנדנדו לגביו בשנה שעברה, יקראו לו שוב השנה".

  

(צילומים: כפיר חרבי)

 

רוצים עוד ג'וס? הראיון המלא בגליון "פנאי פלוס" שבדוכנים.