על פי המקובל כיום בעולם, בבתי החולים המשמשים להכשרת סטודנטים נהוג ליידע את החולה על נוכחות סטודנטים. אם המטופל מתנגד לנוכחות הסטודנט, מתבקש האחרון לעזוב את החדר. אולם מתברר כי בחלק מחדרי הניתוח בישראל הכללים שונים. סטודנטים נוכחים בניתוחים שונים - לעיתים ניתוחים באיברים אינטימיים - ומשתתפים בהם באופן פעיל. בחלק מהמקרים נעשה הדבר ללא ידיעת המנותחים וללא הסכמתם.
בבתי החולים לנשים השגרה הזו חמורה אף יותר, שם לעתים איש אינו מיידע את הנשים על נוכחות אלה שאינם חלק מהצוות הרפואי. בחלק מהמקרים נכנסים הסטודנטים לחדר הניתוח רק לאחר שהמטופלת הורדמה. במקרים אחרים התבקשו הסטודנטים לבצע את הבדיקה, שכבר בוצעה בידי הרופא ואינה הכרחית לטיפול – לצורך הכשרתם הלימודית בלבד. לעתים מבצעים את הבדיקה כמה סטודנטים בזה אחר זה.
בין היתר מדובר בבדיקה גינקולוגית, בה מחדיר הרופא, או לצורך העניין הסטודנט, את אצבעותיו דרך פות האישה אל הנרתיק למדידת פתיחת צוואר הרחם לקראת לידה, לתחושה של ראש העובר למישוש גושים או לסוגיות אחרות בתחום הגינקולוגיה.
הפרשה החלה לאחר תלונות שהתקבלו במשרד הבריאות מסטודנטים לרפואה אשר נכחו בבדיקות גינקולוגיות במהלכן הנשים מורדמות. המנותחות לא היו מודעות לנוכחות סטודנטים שאינם רופאים, או לכך שהן עוברות בדיקה באיבריהן האינטימיים בעודן ישנות, לא לצרכים רפואיים אלא במסגרת הליך לימודים.
משרד הבריאות החליט לבדוק את הפרשה ואכן גילה כי התופעה שהייתה מקובלת לפני שנים רבות, עדיין שכיחה גם היום, זאת למרות חוק זכויות החולה המגדיר במפורש כי הזכות לקבל טיפול נתונה בידי החולה.
בחוזר חדש שהוציא משרד הבראות, נקבע כי מעתה יותר לסטודנט לרפואה או סטאז'ר להיכנס לניתוח רק בהסכמתו של החולה. בתוך כך, תינתן למטופל הזכות לסרב לבדיקת סטודנט לרפואה או סטאז'ר גם במחלקה, גם בבית חולים ציבורי אקדמאי.
"אם החולה לא הסכים – הסטודנט לא יהיה שם, אומר ל-ynet ראש מינהל רפואה תא"ל (מיל') ד"ר חזי לוי, "גם להורה יש זכות מלאה לקבוע מי יבדוק את ילדו, כמו גם לחולה והנושא מוסדר בחוק המדקדק מאוד בזכות הפרט מתוקף חוק זכויות החולה. אך אל לנו לשכוח שעלינו לעשות הכל כדי שסטודנטים יהיו נוכחים בניתוחים ופעולות, תחת הסכמת החולה, למען דורות הרופאים הבאים".