בניסיון להילחם בארגונים הפלסטיניים, נכנסים כוחות הביטחון למבצעים וסריקות יזומות במקומות שונים ברצועת עזה. פלסטינים שחיילים ערכו לאחרונה סריקה בביתם טוענים כי היחס כלפיהם היה לא אנושי. הם מספרים כי נכלאו למשך שעות רבות בחדר המדרגות מבלי שניתנה להם אפשרות ללכת לשירותים - אלא רק לאחר זמן רב. כן טענו כי החיילים השחיתו את הבתים ואף גנבו כספים. מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "הטענות שמקורן בדיווחים פלסטינים נמצאות בבדיקה".
מאהר אבו-דכה, המתגורר ליד גדר המערכת באזור פראחין, ממזרח לחאן יונס, אומר כי הוא לא ישכח את הביקור האחרון של חיילי צה"ל בביתו ביום חמישי: "זה גיהנום נפשי. גיהנום שצלקותיו יישארו עוד זמן רב. ברוטאליות והתנהגות לא ראויה כזו מצד החיילים, לא חווינו מעולם".
בסוף השבוע שעבר נכנס כוח גדול של צה"ל לרצועה, כחלק מהפעילות נגד חמושים פלסטינים. החיילים ביקשו לתחקר את התושבים על השיריונית שפוצצה סמוך לבתיהם בעת הפיגוע בכרם שלום. לדבר אבו דכה, מאז ה"ביקור" הוא עסוק בשיקום ביתו, כשאשתו ובנו בן השנתיים עזבו את הבית - עד שיתאים למגורי אדם, כהגדרתו.
"150 חיילים לפחות השתלטו על הבית", הוא מספר, "יש לי בית בגודל 180 מ"ר, אבל הם אילצו אותי, את אשתי ואת בני התינוק לשהות בחדר המדרגות מהשעה 02:00 בלילה ועד למחרת ב-22:00 או 23:00. אני הייתי עם ידיים מאחורי הגב וכשהתלוננתי על מעשיהם, שמו לי פלסטר על הפה וקשרו לי את העיניים".
אבו דכה מספר כי רק כשמונה שעות לאחר שהחיילים החלו בסריקה, בסביבות השעה 10:30, הסכימו החיילים לתת לו ללכת לשירותים. אשתו, אום כרים, מספרת שהחיילים אפילו לא הסכימו שתחמם מים כדי להכין בקבוק חלב לילד ובסופו של דבר נאלצה להכין לו מנה קרה.
גם אום כרים ביקשה להיכנס לשירותים, אבל לדבריה רק בשעה 07:00 התירו לה לעשות כן. היא מוסיפה כי החיילים דרשו שדלת השירותים תישאר פתוחה, ובעקבות זאת ויתרה על עשיית הצרכים בנוחיות ובלית ברירה עשתה את צרכיה בבגדיה. אום כרים מוסיפה כי בנה התינוק בכה וצרח על החיילים, וכשאמר להם "אתם קקה", הם הניפו את הנשק לכיוונו וצעקו עליו "תשתוק תשתוק". אחד החיילים, כך סיפרה, נהנה לכוון את כוונת הלייזר עליהם.
אבו דכה מספר כי לאחר הסריקה נלקח משך כמה שעות בתוך טנק, לטענתו כדי לשמש כמגן אנושי, ולאחר מכן תוחקר בכרם שלום. "ישבתי על ברזל חם שקרע לי את הגב ולא ידעתי מתי תבוא המכה. כמוני היו עוד תשעה פלסטינים", הוא מספר. "ומה היה אם הפלסטינים היו יורים פגז או מטען חבלה על הטנק? אמרתי לחיילים 'אני אזרח, לא חמוש. למה אני חייב להיות בטנק?'".
כשהגיע לחקירה בכרם שלום, הוא טוען, הציע לו הקצין לעזוב את הבית כדי למנוע בעיות עם הצבא, ולקנות בית במקום
רחוק מהגדר. הוא מספר שהקצין גם הציע לו להתלונן על ההרס וההתנהגות של החיילים. "הוא אמר לי שצה"ל יחקור ברצינות את התלונות שלי על נזק העצום ועל התנועות וההתנהגות המגונה של החיילים, אבל אלה יהודים, שום תלונה לא תעזור איתם. רק אללה יעזור", אמר.
אבו דכה טוען שגם בחקירה היחס כלפיו היה לא מתקבל על הדעת: "הרגשנו בדיוק כמו בגוונטנמו. הפשיטו אותנו והשאירו אותנו שעות בלי אוכל ושתייה. רק ב 21:00 הביאו לנו סנדוויץ', אחרי שביקשנו בתוקף לאכול".
בדבר אחד, כך הוא טוען, שפר עליו מזלו. לדבריו מיד כששמע את דפיקות החיילים בדלת, הורה לאשתו להסתיר בבגדיה סכום כסף שהיה בבית. "אני אומר מזל", הוא מסביר, "כי השכן שלי לא הספיק להסתיר את הכסף ונעלמו לו 1,000 שקל. אני יודע שהחיילים האלה הם גנבים בני גנבים, ונערכתי בהתאם".
שכנו של אבו דכה מספר כי אכן התלונן בפני הקצין על כסף שנלקח מביתו, וזה שאל את החיילים, שהכחישו. "אבל הכסף היה החלק הקל של הסיוט", הוא מתלונן. "ב-01:00 נכנסו לפחות 50 חיילים לביתי, קשרו את ידיי מאחורי הגב ואת העיניים. הם שמו אותי, את אשתי ואת שני ילדיי בני 4 ו-6 בחדר אחד. מכיוון שלילדים שלי יש בעיות שמיעה הם החלו
לצרוח והתחננתי בפני החיילים שיביאו את מכשירי השמיעה שהיו בסלון. רק אחרי תחנונים רבים הם הסכימו".
השכן מספר כי עשרות עצים מביתו ומבתי המשפחה נעקרו, ואף הוא טוען שאשתו נאלצה לעשות את צרכיה בבגדים לאחר שהחיילים לא הסכימו שתסגור את דלת השירותים. "הם ישנו בבית שלנו והחליפו בגדים מולנו", הוא מתאר, "כשהתפשטו הם עשו סימנים מגונים עם הידיים ואיברי הגוף האחרים, כפי שרק לבהמות מתאים". גם השכן מעיד ש"התארח" בטנק, בדרך לחקירה בכרם שלום.
אבו דכה מעיד כי בחקירתו נשאל מדוע חמאס כה פופולרי והתושבים תומכים בו. הוא השיב: בכל פעם שחיילי צה"ל נכנסים וחמאס נלחם בהם, התמיכה בהם גוברת. אם תמשיכו במדיניות הזו, החמאס רק יתחזק.