אנשים שסבלו מכולסטרול גבוה ועברו שבץ מוחי היו בעלי יכולת תפקודית טובה יותר לאחר האירוע ולאחר שעברו שיקום, לעומת אנשים ששמרו על רמת כולסטרול תקינה ולקו בשבץ. כך מצא מחקר שנערך במחלקה לשיקום גריאטרי בשיבא והוצג בכנס האיגוד הישראלי לרפואה גריאטרית.
רוצים לדעת עוד? בקרו בערוץ הכולסטרול שלנו
במחקר נבדקו כ-550 חולים שלקו בשבץ כתוצאה מקריש דם והופנו לשיקום. 73 אחוז מהם (404 חולים) היו בעלי רמת כולסטרול תקינה והיתר סבלו בעבר או בהווה מכולסטרול גבוה, שמוגדר מעל 200 מ"ג לדציליטר.
הגיל הממוצע של החולים שעברו שבץ היה 74 וחצי, כאשר בעלי הכולסטרול הגבוה פיתחו שבץ מוקדם יותר, כשלוש שנים וחצי לפני בעלי רמות הכולסטרול התקינות.
כשהגיעו לשיקום עברו החולים מבחן שנועד לבדוק תפקוד מוטורי וקוגניטיבי (מבחן FIM). הציון הממוצע של בעלי הכולסטרול הגבוה היה 72 בקבלה לשיקום (מתוך 126 נקודות אפשריות) וכ-91 לאחריו. ציונים אלו היו גבוהים באופן מובהק לעומת קבוצת החולים בעלי רמות הכולסטרול התקינות: ציון ממוצע של 62 בקבלה לשיקום ו-80 בשיחרור. נמצא קשר בין סך הכולסטרול לבין הניקוד במבחן התפקודי, כך שככל שרמות הכולסטרול גבוהות יותר, היכולת התפקודית היתה יותר טובה.
שיעור השיפור בשתי הקבוצות היה דומה, כ-18 נקודות, ולכן המסקנה היתה שהשיקום יעיל באותה מידה לשתי קבוצות החולים.
בספרות הרפואית כבר הוכח כי הכולסטרול שנמצא גם בתוך התאים הוא בעל אלמנט של הגנה על קרום התא. לאחר אירוע מוחי עלול להיגרם נזק לתאי המוח. "סביר להניח שאצל החולים בעלי רמות כולסטרול גבוהות הנזק לתאים קטן יותר ולכן הם שורדים ומשתקמים יותר טוב", אמר ד"ר מזרחי, "כנראה שיש לכך אפקט מגן על תאי המוח".