בשנת 1977 כתבו ריבסט, שמיר ואדלמן מאמר פורץ דרך בתחום ההצפנה, במסגרת מחקר ב-MIT. המאמר הניח את הבסיס לאלגוריתם ההצפנה RSA (ראשי התיבות של שמות שלושת מפתחיו), המבוסס על שימוש במכפלה של שני מספרים ראשוניים גדולים מאוד, באמצעותם מייצרים שני מפתחות - מפתח ציבורי הידוע לכל, ומפתח פרטי, הידוע למקבל ההודעה בלבד. הודות לאלגוריתם זה, בעת משלוח מידע מוצפן אין צורך לשלוח את המפתח הפרטי לנמען, שכן האחרון משתמש במפתח שברשותו כדי לפענח את המידע. הפיתוח זיכה את השלישייה בפרס טיורינג היוקרתי.
בשנת 1983 נרשם בארה"ב פטנט על האלגוריתם, שנתן לחברת האבטחה RSA את שמה. השיטה אפשרה משלוח דואר אלקטרוני, קיום VPN, מתן שירותי בנקאות מקוונים ומסחר אלקטרוני באופן מוצפן. עד כה לא הצליח איש לפרוץ את ההצפנה, שאת תרומתה לכלכלת האינטרנט קשה לאמוד. כיום, שנים לאחר התפוגגות הפטנט היא עדיין משמשת תקן מוכח להצפנה חזקה, ומקור השראה לשיטות הצפנה נוספות שמבוססות על מפתח ציבורי ומפתח פרטי.
לימים הפך שמיר, איש מכון ויצמן, ליועץ של חברת סאיוטה הישראלית, שנרכשה על ידי RSA בשלהי שנת 2005. סאיוטה מתמחה באבטחה של בנקים ומוסדות פיננסיים, והיתה חלוצה בפיתוח של מנוע טרנזקציות, המתאים את קפדנות זיהוי המשתמש לרמת הסיכון הקונקרטית. החברה, שמהווה כיום את הסניף הישראלי של RSA, מציאה גם שירות אנטי-פישינג, שאוסף מודיעין על מתקפות מסוג זה, ונועד לעצור אותן בהקדם האפשרי, תוך שיתוף פעולה עם ספקי אינטרנט לצורך חסימתם ועם חברות כמו יאהו ומיקרוסופט. האחרונות מספקות למשתמש הקצה (הביתי או הארגוני) התראה לגבי אתרי הונאות באמצעות דפדפן או סרגל כלים.