במקום הראשון זכו 4 תלמידי תיכון "אורט מדעים" בחולון, שפיתחו מכשיר לאבחון שבץ מוחי קל. זהו מכשיר ביתי, נוח לתפעול, שנועד לעזור לאדם הנמצא בקבוצת סיכון גבוהה לערוך בדיקה עצמית ברגע שהוא חש ברע. המכשיר מורכב ממוטות לחיצה ומד לחץ דם. כאשר אדם מרגיש באחד התסמינים של שבץ מוחי (כאב ראש חזק או עייפות), כל שעליו לעשות הוא לבצע 2 בדיקות פשוטות: מדידת לחץ דם ולחיצה על המוטות. במידה ואכן לקה הנבדק בשבץ מוחי, הבדיקות יראו פער משמעותי בין עוצמת הלחיצה של יד אחת לזו של השנייה, ועל לחץ דם גבוה. תוצאות הבדיקה נשלחות באופן אלחוטי ממשדר המותקן על המכשיר למקלט המחובר למחשב. המחשב מריץ תוכנה אוטומטית שבודקת את הנתונים שהתקבלו. במידה והתוצאות תקינות, מופיעה על המסך הודעה מתאימה ובמידה וישנה סטייה מופיעה הודעת אזהרה הקוראת לנבדק לפנות לרופא שיבצע בדיקות מקיפות יותר. במידה ומתקבלת סטייה משמעותית, בטווח הסיכון המיידי, נשלחת הודעה מתאימה גם למוקד חירום רפואי.
הרעיון לפיתוח מכשיר לאיתור שבץ מוחי, עלה במוחו של אחד המדענים הצעירים במהלך עבודתו כמתנדב במגן דוד אדום. עידן אדלר, תלמיד י"ב מחולון, מתנדב במד"א כבר 3 שנים והיה עד למספר מקרים של שבץ מוחי. "כבר בכיתה י"א, לפני כשנה וחצי", מספר עידן, חשבתי על המצאת מכשיר ביתי שיאבחן שבץ מוחי. הכל התחיל כשהגעתי במסגרת ההתנדבות שלי במד"א לטפל באדם שקיבל שבץ מוחי, כשראיתי כיצד החובשים והרופאים בודקים את האיש, עלה בראשי הרעיון להמציא מכשיר שיחסוך את עבודת הרופאים והחובשים ויספק תמונה ברורה על מצב החולה, ללא הזדקקות לאמבולנס של מד"א".
עידן וחבריו, אסיה קוטלר, תומר קופלה ודימה לבדב, זכו ב-6,500 ₪, הפרס הראשון בתחרות. חשוב מכך, המצאתם זכתה להערכה ולהתעניינות מצד ד"ר יאיר למפל, ראש המחלקה הנוירולוגית בבית החולים "וולפסון" בחולון. למפל סבור כי המכשיר יכול לשמש כאב-טיפוס למכשירים עתידיים שיעמדו לרשות הציבור. מפתחי המכשיר סבורים כי הוא יכול להציל חיים. "כשהתחלתי לחקור את הנושא גיליתי עובדה מדהימה", אמר עידן אדלר, "שבץ שנגרם מחסימה של אחד מכלי הדם הקטנים במוח בדרך כלל מכה בפעם הראשונה כאירוע קל של חסימה שמשתחררת מעצמה. לאחר תקופה מסוימת בה קריש הדם גדל, נגרם שבץ קטלני בהרבה. בחלק גדול מאד מהמקרים השבץ הקל לא מאובחן כלל וזו הסכנה האמיתית. הסימנים שלו חולפים לאחר מספר שעות ואותו חולה כלל לא יודע שהוא עתיד ללקות בשבץ מאסיבי בהרבה. מחקרים מוכיחים של-15% מהלוקים באירוע מוחי קטן יש סיכוי ללקות באירוע מוחי גדול כעבור שבועיים. את זה יכול למנוע מכשיר ביתי, בעלות של הזמנת אמבולנס של מד"א".
התלמידים עבדו על הפיתוח מאז תחילת שנת הלימודים. הם הקדישו לפרויקט 2 ימי עבודה בשבוע ובשבועיים האחרונים עבדו עליו כל יום, מ-7:00 בבוקר עד 20:00 בערב. קוטלר לא חושב שהוא וחבריו שונים משאר בני הנוער בישראל, "יש לנו חיי פנאי, אני משחק כדורגל עם חברים ויוצא לבלות כמו כל אחד אחר".
תחרות ה"אורטיאדה" נועדה לעודד את הסקרנות המדעית ואת החדשנות הטכנולוגית, כבר בגיל התיכון. המשתתפים בתחרות נבחנים לא רק על איכות ההמצאה אלא גם על יכולתם לפתחה ולהתאימה לצרכי היום-יום. צוות של בכירים בתעשייה המדעית והטכנולוגית של ישראל, מלווים את המתחרים לאורך עבודתם ומעניקים להם ציונים על כושר המצאה, על בדיקת ההיתכנות הטכנולוגית של ההמצאה, על היכולת להגן על הרעיון בפטנט ועל בדיקת הישימות הכלכלית של הרעיון.
המשתתפים בגמר ה"אורטיאדה" שנערך אתמול נותנים משנה תוקף לאמרה "הצורך הוא אבי ההמצאה". עידן אדלר אינו היחיד שההשראה נחתה עליו במהלך שגרת יומו. לירז שאול, תלמידת י"ב באולפנה "אורט נווה שרה הרצוג" בבני ברק, בחרה לפתח מכשיר שיתריע על התקף אפילפסיה, מחלה ממנה סובלת בת דודתה השנייה.
לירז ושלוש חברותיה, הילה שגיא, אורטל לוגסי ואילת בנד, המציאו מכשיר אלקטרוני קטן הנצמד לגופו של החולה ומתריע מפני התקף אפילפסיה. המכשיר יכול להציל את חייו של החולה, בכך שהוא מאותת לסביבתו הקרובה על בוא ההתקף. למכשיר שני חיישנים הדוגמים שני פרמטרים בגופו של החולה: טמפרטורת הגוף ורמת הסוכר בדם. אך ורק אם יש שינוי מהותי בשני הפרמטרים יתריע המכשיר על התקף מתקרב.
התלמידות מבני ברק לומדות במוסד המשלב לימודי דת עם חינוך מדעי. לירז לא רואה סתירה בין ערכי הדת לערכי המדע, "אני יודעת לעשות את ההפרדה בין שני התחומים ולא נתקלתי במצב שבו מה שלמדתי בשיעורי מדע סתר את מה שלמדתי מהרבנים". שיעורי המקרא, המשנה והתלמוד עוסקים, לדבריה, בחומר עליו נבחנים בבגרויות ולא עולות במהלכם שאלות יסודיות סביבן קיימת מחלוקת בין מדענים לאנשי דת. "פעם בשבוע יש לנו שיעור רב, שבו עוסקים בשאלות של אמונה ללא קשר לבגרות. אבל השיעור הזה מתבטל הרבה פעמים בגלל הלחץ שיצרה השביתה".
אבי מוראלי מחולון עובד בסניף של "מקדונלד'ס" הסמוך לבית הוריו. זמן קצר לאחר שהוצע לו להשתתף בתחרות, עמד אבי וחיכה לאוטובוס שייקח אותו לעבודה, כשלפתע תקף אותו רעב בלתי נשלט לארטיק. הביקור הקצר בקיוסק הסמוך עלה לו בפספוס האוטובוס ואיחור למשמרת. בו ברגע גמלה בליבו ההחלטה להמציא תחנה חכמה, שתתריע על בואו של האוטובוס. המערכת מורכבת ממקודד שיותקן על האוטובוס וישלח אותות לשני מפענחים שיותקנו בתחנה. מפענח אחד ישדר צפצוף אשר יודיע כי מתקרב אוטובוס, מפענח שני יציג על מסך את מספר האוטובוס. המערכת נועדה לסייע לבעלי מוגבלויות שונות, הזקוקים להתראה ראויה לפני בואו של האוטובוס, ולבני נוער עם חיבה בלתי נשלטת לארטיקים.

בכירי רשת "אורט" רואים בתחרות ובפיתוחים שהציגו בני הנוער הישראלים הישג חברתי, לא פחות מאשר מדעי. דר' אלי אייזנברג, סמנכ"ל אורט ישראל וראש מינהל מו"פ והכשרה מסביר כי: "תחרות ה'אורטיאדה' משקפת שני ערכים מהותיים שרשת "אורט ישראל' רואה לנגד עיניה: האחד, חינוך טכנולוגי מדעי לצעירים כתשתית לקידום תעסוקתי במדינה ולצמיחתה, והשני, העלאת המודעות בקרב בני הדור הצעיר על חשיבות המעורבות הקהילתית - חברתית וביטוייה במגוון רב של מיזמים בעלי תרומה לקהילה".