בעלי חברה שפשטה רגל לא יוכל להקים נוספת

תיקון בחוק החברות, שמקודם על ידי ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת, קובע כי הפעלתו של צו "הרמת מסך", הנועד למנוע מרשם החברות לרשום חברה בה מעורב האדם נגדו הוצא הצו, תתבצע אוטומטית עם מתן פסק הדין בתיקי פשיטת רגל

בעלים או שותף בחברה שפשטה את הרגל, לאחר שכשלו בניהולה ונדרשו לשאת באחריות אישית להפסדים של בעלי המניות, לא יוכלו להיות מעורבים בהקמת חברה אחרת – כך על פי תיקון בחוק החברות החלה לקדם היום בכנסת ועדת חוקה, חוק ומשפט.

 

התיקון אושר לקריאה ראשונה על פי הצעת הח"כים מיכאל נודלמן ומרינה סולודקין (קדימה), והוא מתייחס לפסקי דין בתיקי פשיטת רגל של חברה בע"מ, בהם ציווה השופט על "הרמת מסך", המגן על בעלי השליטה ומחייב אותם לשאת בנזקים מעבר לחלקם בהון המניות.

 

לפי חוק החברות החדש, בית המשפט מוסמך להוציא את הצו אם שוכנע שהחברה קרסה בגלל ניהול רשלני או מעשי הונאה של בעלי השליטה או של נושאי המשרה הבכירים, אם הבעלים היו מודעים למעשים או למחדלים ולא נקטו באמצעים למניעתם. זאת בניגוד למעמד המשפטי של חברה בע"מ שבדרך כלל מגן על הבעלים.

 

צו "הרמת מסך" מופעל ע"י רשם החברה ונועד גם למנוע ממנו לרשום חברה שבה מעורב אדם שהצו הוצא נגדו, וזאת בתנאי שהרשם מודע לקיומו של הצו. הצעת החוק הפרטית הוגשה לכנסת בעקבות הניסיון שהצטבר לאחר הפעלת החוק החדש, ממנו עולה קיומו של קצר בתקשורת בין הנהלת בתי המשפט לרשם החברות (למרות ששניהם מסונפים למשרד המשפטים), ולא כל צו מגיע לידי הרשם.

 

3,000 נושים

ח"כ סולודקין הציגה היום לוועדה מקרים שבהם הצליחו פושטי רגל, נגדם הוצא צו "הרמת מסך", להתחמק מגורלם ולהמשיך במעלליהם תחת שלט של חברה חדשה בבעלותם. היא ציינה לדוגמה מקרה אחד שבו בעלים של חברה שנגדו הוצא הצו הקים חברה חדשה, שגם היא גרפה חובות של עשרות מיליוני שקלים ופגעה בכ-3,000 נושים.

 

התיקון, שאושר היום פה אחד בוועדה, קובע כי הפעלת צו "הרמת מסך" תהיה אוטומטית עם מתן פסק הדין, כך שגם אם נשוא הצו הצליח להפר את ההגבלות שהוטלו עליו בלי ידיעת רשם החברות, הרשם יוכל למחוק בדיעבד את החברה שהקים או למחוק אותו מרשימת הבעלים.

 

נציגי הנהלת בתי המשפט נעדרו מהדיון למרות שהוזמנו אליו. עם זאת, ממשרד המשפטים הגיעה הבקשה להחיל את ההוראה המחייבת את בתי המשפט לדווח על צווי "הרמת מסך" לרשם החברות רק כעבור שנתיים מאישורו הסופי של התיקון בכנסת.

 

יו"ר הוועדה, ח"כ מנחם בן-ששון (קדימה), דחה את הבקשה וקבע שההוראה תכנס לתוקף כעבור 6 חודשים מכניסת התיקון לספר החוקים. הוא גם הביע מורת רוח מהעדרו של נציג הנהלת בתי המשפט. בן ששון ברך על עצם הגשת התיקון ואמר כי הוא בא להגן על ציבור המשקיעים מפני יזמים לא ישרים המנצלים את הפרדת הרשויות ומתחמקים מהסנקציה המגבילה שהוטלה עליהם בעקבות מעלליהם.