בבנק ישראל חוששים כי הבנקים, שביטלו חלק מהעמלות שלהם, יפצו על ביטול זה בהעלאת מחירן של עמלות אחרות. בפיקוח לא מעוניינים שהבנקים ינצלו את העובדה שבנק ישראל שינה את שיטת הגבייה ללקוח לצורך הגברת השקיפות והתחרות, ויעלו את התעריפים ללקוחות.
בנוסף לכך, בנק ישראל מנהל מאבק עם הבנקים השונים, שנסוב בעיקרו על השליטה ביכולת לשנות את תעריפי העמלות שהוצעו. טענת הבנקים שהציעו תעריף גבוה היא כי הצעות אלה אינן בהכרח העמלות אותן יגבו בפועל. הבנקים מעדיפים להציע עמלה גבוהה יותר כדי לאפשר מתן הנחה ללקוחות שידרשו אותה. כמו כן, רף עליון גבוה יותר יאפשר לבנק גמישות לגבות מחירים בטווח רחב יותר מאשר בנקים שהציעו הצעות נמוכות המגבילות אותם בהצעת המחיר.
בנק ישראל אינו מעוניין לתת אישור ל"תעריף מדף" כזה, מכיוון שהדבר יאפשר לבנקים להעלות מחירים בעתיד ללא אישור מהפיקוח. בפיקוח מעדיפים לאשר לבנקים את העמלה שיגבו בפועל, ואם ירצו אלה להעלות אותה בעתיד יהיה עליהם לקבל את אישור בנק ישראל. מדיניות זו תגביר את שליטת הפיקוח על תעריפון העמלות החדש.
המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, הודיע בזמן החלטת בנק ישראל על המעבר לתעריפון כי תעריפים הגיוניים הם 1.5–1.3 שקלים לפעולה ישירה וכ־4.5 שקלים לפעולה מול פקיד. כבר אז אמר המפקח כי יתערב אם התעריפים שיוגשו לו יהיו חריגים בגובהם, והוסיף כי אם רק אחד מהבנקים יגיש הצעה חריגה בגובהה הוא לא יתערב וייתן לכוחות השוק ולתחרות "להצביע ברגליים". יחד עם זאת הסתייג ואמר כי אם כמה בנקים יגישו הצעה גבוהה מאוד הוא ייאלץ להתערב.
הבנקים אמורים לפרסם הודעה סטטוטורית לציבור שבועיים לפני כניסת התעריפון החדש לתוקף, כך שהפיקוח על הבנקים חייב לחזור עם תשובה מאושרת לתעריף החדש לבנקים עד אמצע חודש יוני המתקרב. כדי שלקוחות הבנקים יוכלו לקבל גם הודעה בדואר על שינוי שיטת הגבייה, יהיה חייב הפיקוח להשיב לבנקים עד סוף מאי.