"כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק". שעת דחק היא לישראל וכולם דוחקים את רגליהם במעלה ההר ועולים לפקוד את קברו של התנא רבי שמעון בר יוחאי. ההילולה בל"ג בעומר מספקת כינוס יחיד במינו בלוח השנה העברי עבור הציבור החרדי. ההערצה והרצון לקבל מאורו מאחדת את כל הפלגים סביב נקודת ציון אחת. אבל, ההתאחדות סביבו כשמדובר בציבור גדול ומגוון כל כך, לא יכולה לקרות עם אפס חיכוכים ומאבקים. את הימים שקדמו לל"ג בעומר האחרון ליוו מאבקים מרים בין ההקדש הספרדי להקדש האשכנזי במירון על השליטה במקום.
גם בגזרת החסידויות הירושלמיות תולדות אהרון ותולדות אברהם יצחק לא רוותה האחדות. בדרך כלל מדי שנה מקיים האדמו"ר מתולדות אהרון, הרב דוד קאהן, את ההדלקה המסורתית במוצאי החג. השנה בשל ציונו של ל"ג בעומר ביום שישי הועברה ההדלקה ליום חמישי בלילה, ערב החג. אולי בשל השינוי בנוהג או בגלל ש"כבר מזה כמה שנים שמנסים בתולדות אברהם יצחק להסתנן לשטח" כפי שמספר מקור יודע דבר, החליטה חצר החסידות המתחרה לקיים הדלקה מסורתית משלה בפעם הראשונה בתולדותיה.

החוגגים במירון. ביחד (צילומים: אביהו שפירא)
חודש ימים לפני ל"ג בעומר כילו שתי החצרות שהתפצלו לפני 12 שנה בוויכוחים - מי ידליק ראשון. ההכרעה נפלה בסופו של דבר בבית הדין של העדה החרדית והוחלט שהאדמו"ר מתולדות אהרון ידליק את האש בשעה 22:00 ובתולדות אברהם יצחק יקיימו את ההדלקה כמה שעות מאוחר יותר בשעה 1:00 באותו הלילה.

מצוות היום. צדקה במירון
אולם, מסיבות השמורות עימם, הודיעו אנשי תולדות אברהם יצחק כי הם עומדים להקדים את שעת ההדלקה לשעה 22:00 במקביל להדלקה בחצר המתחרה. המשמעות: מתח גדול בין החצרות וחשש להתפרצות אלימה. בשלב מסוים, כשהמחלוקת התגלעה והעמיקה וסירבה להגיע לפיתרון, כבר חשבו במחוז צפון של המשטרה להשיג כוחות נוספים לתגבור. בסופו של דבר הודיע מפקד המחוז שמעון קורן לשני האדמורי"ם שעד שהם לא פותרים את המחלוקת ביניהם - אף אחד לא מדליק ואף מנע מאנשי החסידות שעשו דרגם לציון הקבר להגיע למתחם עד להחלטת האדמורי"ם.

השיטה הזו הוכיחה את עצמה ובסופו של דבר האדמו"ר של תולדות אהרון נאלץ למחול על כבודו בפני אחיו, האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק, הרב שמואל יעקב קאהן על הזכות להתכבד בהדלקה המסורתית ראשון.
גם בגזרת ברסלב עלו ניצוצות אש. ה"נחמנים", אנשיו של רבי ישראל אודסר הציבו שלט המתנשא לגובה של עשרות מטרים הנושא את תמונתו בכניסה למתחם הקבר. גורמים בברסלב מחצרות אחרות, המתנגדים לפלג הנחמנים ולפעולותיו במיוחד בשל המחלוקת על העלאת עצמותיו של רבי נחמן מאומן לישראל, כפי שהטיף לכך סבא אודסר, איימו "שלא יקום ולא יהיה". הרוחות התלהטו ובתדרוך שקיבלו כוחות הביטחון לקראת האירוע נמסר כי מדובר באירוע נפיץ במיוחד והוחלט להציב שמירה צמודה על השלטים ועל האנשים שפעלו לתחזוקתם.

מוקד אחר היווה איום רציני בשל מחלוקת שסבבה סביב שידור ההילולה באמצעות האינטרנט. היוזמה החבדי"ת לא מצאה חן כלל ועיקר בקרב החוגים הקנאים מבית שמש. האחרונים איימו מעל גביי מודעות שהופצו יממה לפני תחילת האירועים כי אם היוזמה "לחלל את קדושת הצדיק ויומו באמצעות כלי תקשורת טרף כמו האינטרנט" - הם ישברו את המצלמות הפזורות באתר ויעלו באש את מוקד השידור.

האיומים הללו לא ריפו את ידיו של יו"ר ועד היישוב מירון, מרדכי הלפרין, חסיד חב"ד ששכר בתגובה חברת שמירה באופן פרטי שגידרה את מוקד השידור בגדר בטיחות ובשומרים מפני פגיעתם של הקנאים.
אולם, נראה כי ככל שעברו השעות ונראה כי ההדלקות עברו בסופו של דבר בשלום, שכחו הפוקדים הרבים את הסכסוכים. הפקקים האדירים שנוצרו בדרכים המובילות למתחם הקבר הטרידו יותר את המבקרים. במתחם הקבר עצמו התמזגו שלל הפלגים והזרמים בהילולה אחת סוערת ויוקדת כמידי שנה והריקודים סביב קברו של התנא נמשכו כל הלילה. רקדו בהם כולם: ברסלבים, חבדניקי"ם, ליטאים, מסורתיים, ספרדים ושאר עם ישראל ביחד ברחבה ליד ציון הקבר.