סובלים מעייפות? מדריך לעצירת הפיהוקים

כ-25% מהאוכלוסייה סובלים מעייפות, המפריעה להם לתפקד בחיי היום-יום. מהן הסיבות לתופעה, איך מתמודדים ומהן דרכי הטיפול היעילות ביותר

"אני סובל מעייפות" ו"כל ערב אני צונחת למיטה כמו זבוב" הם שני משפטים פופולריים, שרופאי המשפחה שומעים לפחות פעם או פעמיים ביום.

 

עייפות היא אכן תופעה מאוד שכיחה: כ-25% מאתנו סובלים מעייפות ממושכת, המפריעה לתפקד. נשים כמובן סובלות פי שניים, אולי משום שאנחנו עושות פי שניים מהגברים, אבל זו השערה פרטית, שלא לומר סובייקטיבית.

 

עייפות נמצאה גם קשורה לגיל ולמקצוע. מבוגרים עייפים יותר, ומי שעובד קשה, במיוחד שעות מרובות עם גלישה לתוך הלילה, עייף יותר. גם מי שהתלונן בעבר על עייפות או סבל בעבר מדיכאון או הפרעה פסיכיאטרית אחרת, נמצא בסיכון לסבול מעייפות. מצד אחד רוב החולים סובלים מעייפות, ומצד שני רוב העייפים בריאים. כתוצאה מכך נוצרים עימותים וקצרים בתקשורת בין הרופאים למטופליהם.

 

חולים בדרך כלל מייחסים לעייפות חשיבות רבה כי היא מפריעה לתפקוד. לעומת זאת, הרופאים בדרך כלל אינם מייחסים חשיבות לעייפות. מצד אחד מספר רב מאוד של אבחנות רפואיות מתבטאות בין היתר בעייפות, ומצד שני מספר רב של מתלוננים על עייפות הם למעשה בריאים (ורק עייפים).

 

מהן הסיבות לעייפות?

עייפות היא התחנה הסופית של מגוון תהליכים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים. עם זאת, רק אצל עשרה אחוזים מהמתלוננים על עייפות, תימצא אבחנה רפואית כסיבה לעייפות.

 

איזה מחלות ומצבים רפואיים היכולים להתבטא בעייפות?

• אנמיה, זיהום כרוני, מחלות אוטואימוניות, סרטן
• סוכרת, היפותירואידיזם, היפואדרנליזם.
• דום נשימה בשינה. שינה מוגברת מרמזת על בעיית שינה.
• מיוזיטיס (דלקת שרירים כרונית), טרשת נפוצה.
• מחלת לב כרונית.
• מחלת ריאה כרונית.
• זיהומים נגיפים ממושכים כמו מחלת הנשיקה.
• מצבים פסיכולוגיים הגורמים לדחק כגון שכול.
• מצבי דחק סוציאליים כמו בעיות במקום העבודה.

 

גורמים המחמירים עייפות:

חוסר פעילות גופנית בסיסית, הפרעות אמוציונליות, אירועי דחק מתמשכים סוציאליים או פסיכולוגיים, והפרעות שינה.

 

מה הקשר בין בעיות נפשיות לעייפות?

עייפות היא תלונה מרכזית של הרבה הפרעות פסיכיאטריות. למרות זאת, באחוז ניכר של חולים המתלוננים על עייפות לא נמצאת סיבה פסיכיאטרית. באופן כללי, ככל שהעייפות יותר חמורה, וככל שמתלווים אליה תלונות סומאטיות ולא מוסברות, כך הסבירות של אבחנת דיכאון או מחלת נפש גדולה יותר. אבחנות פסיכיאטריות שקשורות לעייפות הן:

דיכאון. עייפות המלווה באובדן עניין והנאה מרמזת על דיכאון.

• חרדה והתקפי פאניקה.
• הפרעות אכילה.
• סמים.
• סומטיזציה (תלונות גופניות ללא ממצא פיזי המסביר אותן).

 

איך מאבחנים את תסמונת העייפות הכרונית?

אין בדיקה מסוימת שמאבחנת את התסמונת. לצורך האבחנה הוגדרו הקריטריונים הבאים: עייפות חדשה, שלא נמשכת כל החיים, במשך לפחות חצי שנה, ללא הסבר רפואי, ושאינה קשורה למאמץ יתר. עייפות כזאת איננה מתפוגגת על ידי מנוחה ופוגעת בתפקוד.

 

לפחות ארבעה מהתסמינים הבאים:

• תחושה סובייקטיבית של ירידה בזיכרון.
• כאב גרון.
• רגישות בבלוטות לימפה.
• כאבי שרירים.
• כאבי מפרקים.
• כאבי ראש.
• שינה לא מרעננת.
• תשישות לאחר מאמץ גופני הנמשכת יותר מ- 24 שעות.

 

תסמונת העייפות הכרונית מוגדרת בתנאי שלא קיימים אחד או יותר מהמצבים הבאים:

• מצב רפואי הגורם לעייפות.
• מצב פסיכוטי (בוחן מציאות לא תקין, הזיות, מחשבות שוא)
• הפרעה דיכאונית, ביפולארית או מלנכולית.
• דמנציה.
• אנורקסיה או בולמיה.
• השמנה קיצונית.
• שימוש בסמים.

 

כל אחת מהסיבות הנ"ל יכולה להיות סיבה לעייפות, ולכן כל אחת בנפרד, אם אכן קיימת, שוללת את קיומה של תסמונת העייפות הכרונית.

 

אפשר לזהות את הסיבות לעיפות בבדיקות מעבדה?

כדי לשלול סיבות אחרות לעייפות, ייתכן שהרופא יבקש ממך לעשות בדיקות דם הכוללות: ספירת דם, שקיעת דם, תפקודי כבד, כליה אלקטרוליטים, גלוקוז, תפקודי בלוטת המגן (TSH), שתן לחלבון. אם הבדיקה מעלה חשד למחלת הנשיקה, ניתן גם לבדוק סרולוגיה למחלת נשיקה או למחלות זיהומיות אחרות.

 

כאשר יש חשד לדום נשימה בשינה או להפרעות שינה אחרות (כגון נרקולפסיה) ניתן להפנות לבדיקה במעבדת שינה.

 

איך מטפלים בבעית עייפות?

אם לא נמצאה סיבה רפואית לעייפות, אין צורך בטיפול מיוחד, אך אפשר להיעזר בטיפול התנהגותי. לעתים קרובות, הסובלים מעייפות מודאגים שהעייפות מייצגת מחלה חמורה שעדיין לא אובחנה, ושפעילות תחמיר את מצבם, בעוד שההפך הוא הנכון. חלק מהטיפול הוא דיון על אמונות מסוג זה וחיפוש גישה תחליפית שתתרום לחזרה לתפקוד.

 

טיפול בעייפות כתוצאה מדיכאון וחרדה: אם יש הוכחה לדיכאון, כדאי לנסות ניסיון טיפולי אנטי-דיכאוני. אם מתחילים את הטיפול במינון קטן, קל יותר להסתגל לתופעות הלוואי של התרופות האלו. מחקרים הראו שטיפול קוגניטיבי וטיפולים פסיכולוגיים אחרים משפיעים במידה דומה לתרופות במקרים של דיכאון קל-בינוני.

 

טיפול בלחצים תעסוקתיים וסוציאליים: אנשים שסובלים מעייפות וממשיכים לעבוד, יכולים להיות בלחץ כתוצאה מכך. אנשים שהפסיקו לעבוד יכולים להיות לא פעילים, ועם מורל ירוד כתוצאה מכך, והם גם עשויים שלא לרצות לחזור למקום עבודתם הקודם. מצבים אלו דורשים פיתרון הנסמך על התמודדות עם דרישות העבודה, חזרה לעבודה או תכנון קריירה חלופית.

 

ישנן מרפאות מיוחדות המטפלות בתסמונת העייפות הכרונית, ובמקרים מסויימים מומלץ לפנות להערכה נוספת. גם לילדים עם עייפות כרונית או חולים עם מחלה פסיכיאטרית חמורה מומלץ לפנות לבירור נוסף במרפאות לעייפות כרונית.

 

מהו טיפול התנהגותי (קוגניטיבי)?

• טיפול פסיכולוגי קצר טווח ותכליתי.
• זיהוי אמונות והתנהגויות שעשויים להחמיר את הסימפטומים.
• טיפול לדיכאון וחרדה.
• טיפול בתלונות סומטיות של כאב ועייפות

 

שיקום המבוסס על עקרונות טיפול התנהגותיים הוא היעיל ביותר והוא כולל:

• הסבר על כך שהעייפות נוצרת באופן פיזיולוגי כתוצאה מחוסר פעילות, שינה גרועה, והפרעה של הסדר היומי הביולוגי
• בניית תוכנית הדרגתית של חזרה לפעילות
• מעקב אחרי ההתקדמות והצבת מטרות חדשות מתאימות.

 

ד"ר דנה פלורנטין היא מומחית ברפואת משפחה בכללית