והנה, חלפו שנים, ובהיותך להטוטן וירטואוזי של מלים, אתה אומר בכינוס ציבורי שנועד להציל את אדמות הגולן מן האיום העתידי של "מסירתן" לסוריה, שראש הממשלה אהוד אולמרט הוא בוגד כאשר הוא עושה מעשה שתכליתו מסירת שטחים מישראל למדינת אויב, וזה על פי החוק הפלילי – בגידה. החוק המקומי הרי קבע שהגולן הוא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, לפיכך יש להעמיד את ראש הממשלה לדין על בגידה.
ההגיון הלגליסטי הצרוף שלך, ח"כ אלדד, היה יכול להיות מצחיק מאד אלמלא היה מסוכן כל כך. הבה נבחן את הטענה, לשיטתך: כיוון שהגולן הוכרז בחוק כחלק ממדינת ישראל, וכיוון שלמיטב ידיעתך כרגע מתנהלים דיבורים על מסירתו לסוריה, מי שעומד מאחורי הדברים הללו, מר אהוד אולמרט, בעצם עושה מעשים שמוסרים חבל ארץ מישראל למדינה זרה. בחוק העונשין יש סעיף שכזה שאוסר על מסירת שטחים כך, ולכן אהוד אולמרט בוגד.
אבל אתה הרי יודע, כמחוקק ותיק, שהכנסת ריבונית לחוקק כל איוולת שבא לה, כולל "חוק הגולן". באותה מידה יכולה היתה הכנסת להחליט בחוק שהירח הוא חלק ממדינת ישראל. אך הגולן הוא שטח סורי כבוש. הסכם שלום עם סוריה הוא משאת נפש אסטרטגית של כל ממשלות ישראל לדורותיהן. הללו ידעו ויודעות היטב כי לא ייתכן הסכם כזה אלא אם יוחזרו כל שטחי הגולן לסוריה. בבוא השעה, כשיימצא לכך רוב דמוקרטי בכנסת, יישב בית המחוקקים ויתקן את מעשה האיוולת המגלומני של ממשלת הליכוד משנת 1981, עת הגולן, על שדות המוקשים וכרמי הענבים והחרמון המושלג ואפרי המרעה המופזים, הוכרזו כולם כ"ישראל".
כך זה יקרה, כשבסופו של דבר נכונן שלום עם סוריה ויוסר האיום האסטרטגי המצמית של טיליה מעל ישראל: בוויכוח ציבורי נוקב מאין כמוהו, בזעם עצום ומוצדק של תושבי הגולן שנמצאים שם בחסותו של חוק ומכוחו, בהבערת צמיגים ובהפצת סטיקרים וביריקות בפני חיילים וכל המראות שראינו כבר כמה פעמים בתולדות מאבקינו הציבוריים סביב שטחים כאלה או אחרים.
ולכן אתה, חבר כנסת ותיק, חכם, ממולח, קורא טקסטים מיומן ומניפולטור לא קטן, בוחר להיצמד למלים מפורשות של חוק העונשין מבלי להבין כלל את רוחו, או את רוח התהליך הדמוקרטי שבו ניאלץ לותר על הגולן תמורת חיים פחות איומים בשטחים שיוותרו בריבונותה של ישראל. אבל זה לא מוצא חן בעיניך.
קנאותך לאדמה מרשימה עד מאוד ומעוררת קנאה. לוואי והייתי יכולה כמוך להאמין בכוחה המיטיב של הבזלת ובעליונותו של הר עם דגל ישראל כערכים מקודשים יותר מחיי אדם. צר לי שאפילו חוק מפורש של הכנסת אינו מצליח לשכנע אותי שייטב לי ולילדי בלי הגולן ובלי טילים המכוונים ממש אל ראשינו, כתושבי הצפון.
כמוך אני יודעת שחוקי הכנסת בני חלוף המה ונועדו לשינוי עם שינוי הנסיבות שהובילו לחקיקתם. כמוך, אינני מאמינה שאהוד אולמרט צריך להמשיך בתפקידו כראש ממשלה, מאז היום הנמהר בו שלח חיילים ואזרחים למות במלחמה מיותרת מתוך חוסר אחריות משווע. חקירותיו בפלילים, מבחינתי, הן רק חיזוק למחשבה שעליו להתפטר.
אבל הבוקר אני חוששת לחייו. בגללך, בגלל כוחן של המלים שלך, בגלל יכולתן להשפיע על ציבור גדול ואינטליגנטי פחות ממך אבל נחוש יותר להוציא את המלים מן הכוח אל הפועל: ציבור שאינו מאמין כלל בנחיצותה של דמוקרטיה בחיינו, ציבור שעבורו "בוגד" ו"בן מוות" הן מלים נרדפות, ציבור שמתוכו יצא כבר רוצח אחד של ראש ממשלה אחד, ומילותיך עוד עלולות להוציא מתוכו את הרוצח הבא.
ולא רק לחייו אני חוששת, אלא ליכולתנו לחיות בארץ בה מגעים מדיניים ראשוניים, שהם חלק מתפקידה הנכון של כל ממשלה בישראל, מוקעים בבריונות מילולית מחרידה כמו שלך. אם עודך מאמין בדמוקרטיה, גייס את אנשיך, עשה לך צבא של מאמינים כמוך, צא עימם לרחובות ותפגינו נגד המגעים הללו בצורה מסודרת ובאישור המשטרה: כזכור לך, הפגנות ענק כבר יצרו וכבר עצרו תהליכים מדיניים בישראל.
אבל אתה יודע שאין לך די גייסות לניהול מאבק ציבורי לגיטימי, ולכן בחרת להאשים את ראש הממשלה בבגידה, ודווקא במלים של חוק, ואתה יודע היטב מה גדול כוחן של המלים הללו להרע. אתה גם יודע עד כמה מופרכת דרישתך לחקור את ראש הממשלה בעוון בגידה, ואולי, כתגובה הולמת, צריך לומר לך שבחוק העונשין יש עוד סעיפים שמתייחסים ישירות למילים שלך, ולעניין "מסירת שטחים" ודינו של בוגד. מישהו חייב לצטט אותם כדי שתבין, הנה כך, סעיף 94, וזו לשונו:
"אין רואים מעשה כעבירה לפי פרק זה, אם משתמעת מתוכו כוונה בתום לב, או אם נעשה בתום לב מתוך כוונה להביא בדרכים שאינן פסולות לפי דין, לידי שינוי בסדרי המדינה או בפעולות רשות מרשויותיה, או בסדרי מדינת חוץ או בפעולות רשות מרשויותיה, או בסדרי מוסד או ארגון של מדינות או בפעולותיהם".
מתוך מה שידוע לציבור על המשא ומתן עם הסורים עד כה, עולה כוונה בתום לב לנסות ולהגיע להסדר שלום. מתוך מילותיך שלך, תום הלב נעדר לחלוטין. מלים הורגות, ח"כ אלדד. אם מילותיך יהרגו, יהיה דמו של ראש הממשלה בראשך.