ערב אחד התקשר אליי הבחור שיצאתי איתו והזמין אותי אליו הביתה. באותו הערב הוזמנתי לאירוע אחר, ולא יכולנו להיפגש. הודעתי לבחור שלא אוכל להגיע, והוא התאכזב ואמר לי: "טוב, אם את לא באה אני אבלה את הערב עם ג'נה ג'יימסון".
"עם מי?" שאלתי.
"ג'נה ג'יימסון!" ענה לי, מבסוט עד הגג. "אני הולך לראות סרט בו מככבת ג'נה ג'יימסון".
"אה, יופי מאמי, תהנה", אמרתי, ובעיקר נרגעתי שלא מדובר בבחורה אמיתית. זאת גם הסיבה שלא טרחתי לשאול מי האשה שתתפוס את מקומי ובאיזה סרט מדובר.
למחרת הגעתי אליו הביתה וביקשתי ממנו להכיר לי את הגברת ג'יימסון הזאת, שהנעימה את זמנו בהיעדרי. הבחור הודיע לי שלגברת יש כמה דרישות לפני שהיא נכנסת לסלון: כיבוי אורות מלא, נרות דולקים ולהחליף למשהו יותר נוח, "רק אז היא נכנסת", הסביר לי, עם מבט של מי שאוכל פררו רושה בתוך אמבט קצף. הוא לחץ על כפתור ההפעלה, וג'נה נכנסה לסלון במלוא הדרה. רק אז הבנתי שמדובר בכוכבת הפורנו ג'נה ג'יימסון, שכל העולם הכיר חוץ ממני.
תמיד כששמעתי על סרטים כחולים הם לוו במחאה גדולה על ניצול האשה, אבל הניצול היחיד שאני ראיתי היה של ג'נה, שניצלה את הגבר ועשתה בו כרצונה. בעיקר ראיתי אשה יפהפיה בעלת גוף מושלם וחזה המבטל את קיומו של חוק הגרביטציה, אשה שכשהיא שוכבת/עומדת/רוכנת בעירום מלא היא ממש לא חושבת על הצלוליטיס (שאין לה). היא יכולה לעשות כל תנוחה אפשרית מבלי לחשוב איך היא נראית, כי בכל מצב היא נראית טוב, מה זה טוב- מעולה.
הדבר הראשון שחשבתי (כן, נשים יכולות לראות סרט כחול וגם לחשוב בו זמנית) היה אם זה שהיא כל כך משוחררת קשור אך ורק לעובדה שהיא נראית מדהים, והאם גם אני יכולה להרגיש כך משוחררת, או שמא אני חייבת להיות כוסית-על בעלת גוף שמיימי?
מאחר שלא מצאתי תשובה, החלטתי ללמוד ממנה על החופשיות הנשית הזאת ופשוט לחקות אותה. החלטתי שבלי קשר לנתונים הפיזיים שלי, אני יכולה פשוט להיות ג'נה ג'יימסון לגבר שלי. ושאת הביטחון שיש לה ניתן לרכוש - הכל עניין של פרקטיקה. פשוט ללמוד ליהנות מהגוף שלי בלי עכבות, בלי מעצורים מבלי לחשוב יותר מדי. להיות נוכחת במקום וליהנות מהגוף שלי ושל הפרטנר שלי וממה שיש יחד, גם אם זה רק גוף פלוס צלוליטיס ועוד גוף עם שערות על החזה.
היה לנו ערב מקסים יחד. אני הוא וג'נה ג'יימסון האגדית (אגב, ערב כזה הוא בהחלט פתרון מעולה למי שנפשו חשקה בשלישיה שלא מאיימת על אף אחד). ג'נה היתה אחראית למבט הדבילי של הבחור שלי בתחילת הערב, ואני - למבט המאושר שלו בסופו.
אבל הדבר החשוב שקרה לי מאותו הערב היה שהפכתי לאשה ששמה פס על כל קילו מיותר שיש לי או על כל חוסר שלמות פיזית אחרת. אין לכם מושג עד כמה זה משחרר. גברים לא יכולים להבין את ההיסטריה הנשית ביחס לגוף, ולא חשוב כמה הוא ייחשב יפה בעיני אחרים.
הלוואי שאנחנו הנשים היינו יכולות לחוש בנוח עם הגוף שלנו כמו גברים. עובדה היא שלחלק מהגברים שאיתם יצאתי לא רק שלא היו קוביות כמו של מייקל לואיס, אלא יותר בכיוון הכרס של ברק, ובכל זאת, ללא קשר למראה גופם - הם אהבו אותו למעשה וקיבלו אותו. וזה עוד לפני שאני מתחילה לחשוב על הקשר המדהים שיש לגברים עם איבר המין שלהם. למרות שבעצם זו לא חוכמה: בעוד שלהם מתנוסס בחוץ, שלנו הוא סוג של מערות קומרן. בעוד שאותנו לימדו לשבת ברגליים סגורות, הם מנערים אותו מגיל אפס תחת כל עץ רענן. שומרים איתו על קשר-עין יומיומי, מדברים איתו, ממציאים לו כינויי חיבה. ואנחנו, גם בגלל החינוך הפוריטני שלנו, לא תמיד מודעות לאיבר שלנו. כך שאיך בכלל יכולנו להרגיש משוחררות כמו ג'נה.
גוף מושלם וחזה המבטל את קיומו של חוק הגרביטציה (צילום: רויטרס)
למרות שג'נה הוציאה ממני דברים שהיו חבויים בי, ולימדה אותי כיצד להתנהג באקט עצמו, עדיין יש לי חלום קטן - להרגיש בעירום כמו גבר. לקום מהמיטה מבלי לחשוב איך התחת שלי נראה מאחור, או איך הציצי שלי נראה מקדימה. לקום מבלי לחפש את החלוק או את הגופיה על הכסא. ללכת בעירום לחזור בעירום מבלי לעשות מזה ביג דיל.
בינתיים אני מסתפקת בלהרגיש מעולה במיטה ללא חשש, עם ביטחון בנשיות שלי ובמיניות. ואם יש משהו שמדליק גברים זה ביטחון במי שאת בתוך הגוף שלך, לא חשוב מה משקלו. כמובן, רצוי לא להיתלות מעל הנברשת ולצעוק "אני רוצה אותך בייבי עכשיו!" – זה עלול קצת להרתיע. אבל לפחות להפגין ביטחון בגוף שלך, לא להתבייש בו, לומר מה את רוצה מהפרטנר שלך, ליהנות, וכן! לדרוש את ההנאה הזאת, ובטח לא לזייף אורגזמות. למי יש זמן לזה....