קשה בבוקר

אופיר זדוף הוא אמנם הכתב הצבאי של "חדשות ישראל", אבל הג'וב האמיתי שלו הוא נשים. בשבועות הקרובים תוכלו לשמוע ממנו אילו נשים הוא היה מצרף לפנתיאון שלו ולמה. הסיפתח? נעמה קסרי, שבערוץ 10 מתכננים לתת לה תכנית בוקר. פנאן

 

נעמה קסרי, צופות יקרות, היא הבחורה שמקבלת אצלי השבוע שתי נקודות וכניסה חופשית לאולפן, ומבחינתי גם פס חופשי ברגע שהיא תיפטר רשמית מהבעל הזה שלה (יודעים מה, אני מוכן להעלים עין גם מזה), כי נעמה קסרי היא אשה אמיתית. אשה שלא עוצרת את עצמה, אשה שיכולה כל רגע להוריד כאפה למי שנמצא לידה ושניה אחרי זה לחבק אותו. אשה עם אינסטינקטים של פקידה פלוגתית מעל סיר של צ'יפס. אני לא צוחק אתכם, אני באמת מבסוט לאללה מנעמה.

 

אל תתרגשו מזה שהיא בוכה כל הזמן, או כועסת או על סף התמוטטות בגלל שמישהו זכה בפרס ולא נתן לה סטייק. זאת אומרת תתרגשו, בטח, אבל מהסיבות הנכונות. מהניסיון שלי, כשבחורה מחצינה את הרגשות שלה בצורה שוטפת כל הזמן, אין מצב שהיא תטרח לזייף אורגזמה, כי מגיע לה הרבה יותר מזה.

 

גם כשהיא שואגת כמו לביאה, תהיו בטוחים שהיא לא תנשך בסוף, כי היא שם בשביל לשאוג. היא איימה בלי סוף שהיא תעיף את דן, צעקה עליו והאשימה אותו, אבל היה לה מספיק תחת כדי לקחת אותו עד לגמר, כדי שהמושבעים יתנו עליו מבט אחד ויגידו "דן מנו? אנחנו מעדיפים לשלוק את האשך השמאלי שלנו לפני שנשים את השם שלו בקלפי".

נעמה קסרי. כמו לביאה (צילום: אייל נבו)

 

ממש כמו אותה לביאה היא גם דואגת לצאצא שלה. כן, אני יודע, ישבתם מול הטלוויזיה וירדתם עליה רצח על זה שהיא עזבה בבית תינוק עם פז"מ של שבעה חודשים ונסעה לחודשיים לקריביים, אבל תראו לי עוד אמא היתה חוזרת מהחודשיים האלה עם חצי מיליון שקל, מרשם לליפ גלוס ותוכנית בוקר בערוץ 10?

 

כבר מההתחלה, כשכולם קפצו למים עם החליפות שלהם כמו איזה מורעלים בקורס שייטת, אני הייתי בעדה. מי שלא מכיר אותי היה מהמר שאני דווקא אשים את הכסף על מרינה, אבל תשכחו מזה. אם יש משהו שאני לא סובל זה את הנקבות האטומות האלה. מילא זה שהיא מלקקת לעצמה בלי סוף ולא רואה ממטר אנשים אחרים, עם זה עוד איכשהו הייתי מסתדר (נגיד), אבל הרובוט הזה שעושה לה פזצטאות במוח ממש לא עשה לי חשק לעשות לה פירוק והרכבה. איפה, במקל לא הייתי נוגע בסוציומאטית הזאת. בשביל נעמה אני מוכן לקום בבוקר, לבקש מהבחורה שהיתה איתי בלילה להכין קפה ולהפריד את הקורים של השינה מול הטלוויזיה.

 

תסתכלו עלי, אני נראה לכם פולני? אני ארגנטינאי! גבר-גבר! מתחת לחזה-חדר-כושר יש לי לב ארגנטינאי חם, מלא דם, שאוהב נשים חמות כמוהו. נשים גדולות, שופעות, מאמות, אבל לא מאמא תרזה, יותר מאמא של אנג'לינה ג'ולי, כזאת שאפשר לשים את הראש על החזה שלהן ולנוח בין האזעקות, אם אתם מבינים למה בויה מתכוון...

 

אני רוצה שהבחורה שתהיה איתי תרגיש, בלי גבולות, ושלא תחזיק בבטן. אני רוצה לראות אותה נגנבת, נסחפת, מאבדת שליטה. מכל הנשים שהיו לי, הנשים שהלכו איתי רחוק והפקירו את ההגנות שלהן בשטח הכי הדליקו אותי, ולמרות שאני במקרים נדירים חוזר לאותה אשה פעמיים, תהיו בטוחים שבאלבום סוף קורס שלי שמור להן מקום של כבוד.

 

תוסיפו לזה את העובדה שהיא נראית מעולה - היא אשה-אשה, אפילו אם זאת אשה-אשה עם תווית של ד"ר קליין. ממש לא אכפת לי מהשפצור-נִיילוּן וגם לא מזה שבחודשיים האלה על האי היא היתה צריכה לחתום על שפם. עם כל השכלולים הטכנולוגים האלה, אני נשבע לכן שאלוהים בעצמו כבר לא מבדיל בין סיליקון לטבעי, וגם אם הוא מבדיל – עובדה שהוא מעלים עין.

 

כשאשה כמו נעמה מתחילה לדפדף את כולם לידה, לשפוך דמעות בלי חשבון או להביא אותה באגרסיה בריאה, מתחשק לי לנגב לה את הדמעות עם פלנלית ולחבק אותה חזק כל הלילה (תתפלאו, יש לי גם צד כזה. הוא לא הצד החזק שלי אבל הוא בא כשאני קורא לו). אז בקרוב היא כנראה תפתח לכם את הבוקר, תלמד אתכם לשחרר את האגרסיות לפני שאתם מספתחים את היום, לבכות קצת, ואחר כך לשים ליפ גלוס ולצאת לחיים כמו גדולים. לא תקנו?

 

"חשופים", ימים א'-ה' ב-20:05 בערוץ HOT3 ובהזמנה מיידית ב-HOT V.O.D