אני זידאן החדש

הוא עבר תאונת דרכים בגיל שנתיים ופרץ בגיל מאוחר יחסית. אומרים שאשתו האלג'יראית סידרה לו את הראש, ועכשיו הוא מגיע ליורו כשחקן השנה בבונדסליגה. פרנק ריברי ייקח את צרפת על הגב, כל הדרך אל התואר

מבחינתי, צרפת היא המועמדת הבכירה לזכות ביורו. לא בגלל שיש לה מסורת מצויינת בטורניר הזה והיא כבר הניפה את הגביע האירופי פעמיים. לסיבה שהופכת אותה לנבחרת המועדפת, על פי עניות דעתי לפחות, קוראים פרנק ריברי.

 

ריברי הוא השחקן שנמצא בכושר הכי טוב באירופה כרגע, אולי לצד כריסטיאנו רונאלדו (העיקר שראול לא זומן לסגל הספרדי). רק לפני כשבוע הוא נבחר לשחקן השנה של הבונסדליגה על ידי השחקנים והמאמנים. זה לא רק 11 השערים שהבקיע בבאיירן מינכן, אלא גם 91 נגיעות בכדור - יותר מכל שחקן אחר בהפרש גדול. חלק לא קטן מאותן נגיעות הפכו את שיתוף הפעולה שלו עם לוקה טוני לקטלני כל כך (24 שערים לאיטלקי).

ריברי, מול זמברוטה. נקבל שידור חוזר של גמר המונדיאל? (צילום: רויטרס)

 

אבל לא תמיד הכל היה כל כך ורוד בחייו של ריברי. למעשה, את שנות ילדותו יזכור הצרפתי כאפורות במיוחד, עת גדל בשכונות העוני של בולון-סור-מר, עיר קטנה יחסית, שעל תעלת לה מאנש. בגיל שנתיים, ביחד עם משפחתו, הוא היה מעורב בתאונת דרכים רצינית, במהלכה נחבט ראשו בחלון הרכב, לאחר התנגשות במשאית. חייו של התינוק ניצלו בנס, אך התאונה השאירה שתי צלקות ענקיות בפניו.

 

הוא גדל בבולון וגם שיחק בקבוצות הילדים והנערים המקומיות, אך הקירבה לחיי המצוקה של משפחות מהגרים מוסלמים וההתבגרות עם צלקות שכל אחד שם אליהן לב, הפכו אותו לטיפוס מיוחד. הוא זכה להקנטות בלתי פוסקות, ולא היסס להיכנס למאבקים, מריבות ושאר הסתבכויות, שגם השאירו אותו בליגות קטנות לאורך זמן רב מדי, למרות הכישרון הנדיר ברגליו. בגיל 16 החליטו באקדמיית הנוער של ליל לוותר עליו, אחרי הפרה משמעתית אחת יותר מדי.

הצלקות של ריברי, זכר לתאונת הדרכים הקשה (צילום: גטי אימג'ס)

 

ריברי הנער חיפש את עצמו בליגות נמוכות. ב-2002 שיחק באולימפיק אלה, שנה מאוחר יותר עבר לסטאד ברסואה, עד שב-2004 החליטה מץ מהליגה הבכירה לקחת הימור ולתת לו הזדמנות. ריברי הרשים כמעט מיד, וב-20 הופעות בלתי נשכחות, הבהיר לכולם מה יש לו ברגליים. בינואר 2005 הוא הגיע לגלטסראיי, וכבר אז הוצג על ידי התקשורת המקומית כ'דבר הבא של הכדורגל הצרפתי'.

 

ההתלהבות בטורקיה היתה גדולה ומאות אוהדים חיכו לו בשדה, אבל על המגרש אפשר היה לראות שריברי לא נותן את המקסימום. למעט מספר הופעות ענק מול היריבה השנואה פנרבחצ'ה, ריברי כנראה רק חיפש איך לברוח מהחוזה עליו חתם (שלוש שנים), ואחרי 14 משחקים בלבד ביקש לחזור למולדתו. מארסיי הגישה הצעה אטרקטיבית, עורכי דינו מצאו מספר חורים בחוזה, ובסופו של תהליך משפטי ארוך, גלטסראיי נשארה בלי שום פיצוי, וריברי הפך לכוכב של הריביירה.

ריברי מככב גם מחוץ למגרש. מלך הריביירה (צילום: גטי אימג'ס)

 

ותודה לווהיבה

בעוד מרבית הכדורגלנים יוצאים עם דוגמניות ומחליפים בחורות בלי הגבלה, ריברי החליט עוד בתחילת הדרך להתחתן עם ווהיבה, בת למהגרים אלג'יראים שהיתה חברתו במשך שנים. בצרפת אומרים כי האשה היא זו שעומדת מאחורי ריברי החדש, זה שמקשיב להוראות המאמן, לא מתווכח ומנהיג את חבריו.

 

אגב, בעקבות נישואיו התאסלם ריברי, והשניים הביאו לעולם שתי בנות, כשהאחרונה שבהן, שאחינס, נולדה בינואר האחרון. בכל מקרה, במארסיי הוכיח ריברי שיש לו כדורגל. הוא אמנם כבש רק 11 שערים בשתי עונות, אך הטיפול שלו בכדור, קבלת ההחלטות המהירה והזריזות על כר הדשא, הפכו אותו לאחד השחקנים הטובים בליגה הצרפתית, מה שסידר לו זימון לסגל הנבחרת למונדיאל ב-2006.

ריברי ולוקה טוני. חברים בבאיירן, יריבים ביורו (צילום: גטי אימג'ס)

 

המאמן ריימון דומנק, שכמעט מצא עצמו מחוץ לקמפיין המוקדמות אחרי ה-1:1 בישראל, קיבל בחזרה את זינדין זידאן שכבר פרש מהמדים הלאומיים, והחליט לחזור לטורניר פרישה. דומנק ידע שיצטרך מחליף בטורניר עצמו לרגליים העייפות של זיזו, ונתן לריברי את הופעת הבכורה שלו במשחק הכנה מול מכסיקו (0:1), כחודש לפני הנסיעה לגרמניה.

 

בגרמניה התלהבו

זיזו, אלג'יראי בעצמו, נחשב לאליל בבית משפחת ריברי מסיבות ברורות, והשניים התחברו כמעט מיד. כשזידאן הורחק בכרטיס אדום עם פתיחת הטורניר, ריברי נשלח למלא את מקומו, ולא אכזב ב-0:2 על טוגו, שבסופו של דבר העלה את הטריקולור לשמינית הגמר. הקצב המהיר, שהפך לסמלו המסחרי, איפשר לדומנק להציבו באגף או באמצע, על פי מידת הצורך, וריברי נשאר בהרכב עד למשחק הגמר מול איטליה.

המקור (משמאל) והיורש (מימין). זידאן וריברי (צילום: רויטרס)

 

הטורניר המצויין סידר לריברי עוד עונה אדירה במארסיי, שהסתיימה בסגנות ובהצעה חסרת תקדים מבאיירן מינכן. הענקית הבווארית התאוששה מעונה ללא תארים, וחיפשה להחליף סגל שלם שכבר מיצה את עצמו. ריברי נכנס למשבצת שהשאיר אחריו מהמט שול הפורש, ושבר את שיא ההעברות של המועדון כשהגיע תמורת 25 מיליון יורו. הציוות לצד לוקה טוני הוליד אליפות קלילה, הראשונה בקריירה של ריברי כשחקן.

 

על פי היסטוריית הקריירה הקצרה אך מרובת האירועים שלו, ריברי כמעט אף פעם לא נשאר באותו מועדון לאורך זמן, ובהחלט ייתכן שתראו אותו במקום אחר בקרוב. הפריחה שלו אמנם הגיעה בשלב מאוחר יחסית של הקריירה, אבל עכשיו היא טסה. באנגליה מדברים על מעבר לליברפול תמורת יותר מ-20 מיליון ליש"ט, כשגם צ'לסי וברצלונה בעניין.

ווהיבה ריברי. עומדת מאחורי פרנק החדש (צילום: גטי אימג'ס)

 

המנהיג החדש

בינתיים, פרנק הקטן הפך למנהיג גם בנבחרת. מי שציפה כי תיירי הנרי יהיה זה שייקח את המושכות וינהיג את הטריקולור עם פרישתו של זידאן, קיבל במקומו את אחד השחקנים החמים באירופה. ההשוואות עם זידאן תפסו כותרות בצרפת לאורך כל הדרך, ורק לפני כחודש התבטא ריברי ב'לה פריזיאן' בעניין.

 

"זה נכון שאני היורש של זידאן בגלל צורת המשחק שלי, העמדה בה אני יכול לשחק, והתכונות שלי", אמר הצרפתי בן ה-25. "הסתובבתי הרבה לידו והוא תמיד אמר לי להמשיך לעבוד קשה. אני עדיין מקבל ממנו מחמאות גם כיום". בכלל, נראה כי הצרפתים משוועים לזידאן חדש, ומדביקים את התווית ליותר משחקן אחד. סוג של מחלה הקיימת גם בארגנטינה, עם כמות היורשים למראדונה.

בגיל 25, המנהיג של נבחרת צרפת. ריברי (צילום: גטי אימג'ס)

 

וזה לא מפתיע. במהלך ה-0:0 מול פרגוואי, צעקו האוהדים 'זידאן, זידאן', ונראה כי היו מעדיפים ניצחון 3:4 מהנה על פני 0:1 קטן, שהפך לסימן ההיכר של הנבחרת של דומנק. לסמיר נאסרי ממארסיי, ששיחק לפני שנה עם ריברי, כבר נמאס להיקרא "זידאן הבא" ועכשיו, אחרי שכבש צמד מול אקוודור, דיברו גם עם באפטימבי גומיס על האיש והקרחת. "נכון שגם זידאן כבש צמד במשחק הבכורה שלו בנבחרת, אבל אנחנו שני שחקנים שונים", מיהר לקרר את ההתלהבות.

 

עדיין לא ברור מי יפתח בחוד לצד הנרי, שנחשב אולי לשחקן הכי בטוח של דומנק בחלק ההתקפי. כרגע נראה כי מי שיקבל את ההזדמנות הוא קרים בנזמה, ויהיה מעניין לראות את השילוב בינו לבין ריברי. בנזמה נתן עונת פריצה אדירה בליון, ושיתוף הפעולה ההתקפי בין השניים מצית את הדמיון. "יש בינינו הבנה מצויינת", אמר ריברי ערב פתיחת היורו והמשיך, "אנחנו מסתדרים טוב על המגרש ומחוצה לו".

 

אין ספק כי את החבורה ההתקפית הצעירה הזו אמור להנהיג ריברי, בעיקר לאור העונה העגומה שעברה על הנרי בברצלונה. "כיום אני מרגיש הרבה יותר נוח מבעבר במדים הלאומיים. יש עלי יותר אחריות, ואפשר לומר שהפכתי לאחד מהמנהיגים". זכייה ביורו תשים את ריברי בקו אחד עם גדולי הצרפתים כשמישל פלאטיני, אריק קאנטונה וזינדין זידאן. איטליה, הולנד ורומניה, היזהרו.