"אפילו לסורים כדאי לשמור על החקלאות בגולן"

בעקבות חידוש שיחות השלום עם סוריה, יצא כתב ynet חגי עינב למסע בין מטעי התפוחים, ערוגות הפרחים והרפתות של רמת הגולן ומצא שם חקלאות משגשגת, המייצרת חלק ניכר מהפירות על המדף בשוק המקומי, עושה כבוד לישראל מסין ועד אירופה ומפרנסת אלפי עובדים יהודים ודרוזים. "החזרת הגולן תורגש בכיס של כולנו", אומרים החקלאים, "גם לסוריה וגם לישראל כדאי לשמור על החקלאות בשליטה ישראלית"

חידוש השיחות העקיפות בין ישראל לסוריה בתיווך טורקי, במסגרתם עולה שוב ההסכמה לויתורים על רמת הגולן, מעלה לדיון גם את החקלאות בחבל הארץ הצפוני. לחקלאות ברמה משקל משמעותי בחקלאות הישראלית כולה, והיא מספקת פרנסה לרבים מתושבי הגולן, הגליל העליון ואצבע הגליל. ערב חג השבועות, יצא כתב ynet לסיור בגולן, בניסיון לצפות מקרוב בהישגי החקלאות שם, תרומה שאינה ידועה לרבים מתושבי המדינה ואולי גם לחלק ממובילי דעת הקהל.

 

גבי קוניאל, מנהל המטעים בקיבוץ מרום גולן שבצפון הרמה, מסתובב כבר כמעט 40 שנה בין עצי התפוח, האפרסק, הקיווי והדובדבן. קוניאל מספק פרנסה למאות משפחות: בנוסף לחקלאים עצמם, מספקים המטעים מקום עבודה גם ל-150 עובדי תאגיד "בראשית" הסמוך לקיבוץ, שבו נארזים הפירות הנקטפים במטעים. בעיניו של קוניאל מי שמדבר על החזרת הגולן, מנותק מהבנת חשיבותו של האזור לכל בית במדינת ישראל.  

 

"נרגיש את החזרת הגולן בכיס"

"40% מהפירות הנשירים בארץ, מקורם ברמת הגולן", אומר קוניאל, "26 אלף טון תפוחי עץ, 7,000 טון ענבי יין בכרמים, 2,000 טון קיווי ומספר דומה של אפרסקים וכ-1,000 טון דובדבנים מדי שנה מציפים כל חנות או סופרמרקט מקרית שמונה ועד אילת. היתרון האמיתי הוא המיקום הגבוה של יישובי צפון ומרכז רמת הגולן - בין 1,100 ל-1800 שעות צינון בחורף ושלג שיורד מעת לעת, מאפשרים לנו להפיק במטעים פירות איכותיים גם ברמה הבינלאומית".

 

קוניאל טוען עוד, כי הנזק מהויתור על החקלאות ברמת הגולן, תתבטא בכיס של כל אזרח בישראל. "השוק שלנו צורך כמויות גדולות של פרי, דבר שמתבטא גם במדד המחירים לצרכן. כולם ירגישו את עליית המחירים כתוצאה ממחסור בפירות ובצורך שיווצר לייבא אותם ארצה מאירופה ודרום אמריקה במחירים כפולים" אמר קוניאל. מטעי הגולן מייצאים מדי שנה לאירופה אלפי טונות של נקטרינות, אפרסקים, קיווי ודובדבנים שזוכים להצלחה בקרב תושבי חו"ל.

 

"המטעים שלי רחוקים כ-70 מטרים מהגבול עם קוניטרה הסורית. רק גדר ותעלת טשטוש מפרידים ביני לבין מדבר שנגלה לעיני כל אדם שישקיף מהר בנטל מזרחה. כשמביטים הצידה ואחורה מבינים איך אנחנו אנשי הגולן הפרחנו את השממה, והגולן החום והיבש, הפך בזכותנו לירוק, פורח ומשגשג", מסכם קוניאל.

 

בסין כבר שמעו על אדמוניות הגולן

מנשה כהן ממושב נוב שבמזרח הגולן מגדל פרחים כבר 35 שנה. בנוסף, הוא מרכז את הענף במו"פ (מחקר ופיתוח) צפון. חקלאי הגולן מגדלים מדי שנה כ-2,800 דונם פרחים, 2,500 דונם של פרוטיאות ו-300 דונם אדמוניות. כהן: "מדי שנה אנו מספקים לחו"ל 25 מיליון ענפים ירוקים של פרוטיאות בנוסף, 90% מהאדמוניות של ישראל מיוצאות מאיתנו לאירופה". 

 

"העובדה שהאדמוניות שלנו איכותיות יותר גורמת לאדמונית הולנדית להימכר בשוק האירופי ב-35 סנט, בעוד מחירה של האדמונית הישראלית נאמד בכ-75 סנט. היתרון שלנו הוא בהצלחה להאריך את עונת הפריחה של האדמוניות, המתחילות לפרוח בפברואר לעומת הולנד, שבהןפורחות האדמוניות מתחילה רק במאי. כל זה בזכות מחקר משותף שלנו יחד עם מכון וולקני והפקולטה לחקלאות ברחובות".

 

לפני כשנתיים קיבל כהן טלפון מפתיע מסין שבה האדמונית הוא פרח לאומי. "חוקרת מסין התעניינה בדרך שבה הקדמנו את העונה של פריחת האדמוניות", מספר כהן, "כיוון שסין נבחרה לארח את האולימפיאדה בקיץ הקרוב, רצו שם להיערך ולמצוא דרך להביא לפריחת אדמוניות בחודש אוגוסט, דבר שמוכיח עד כמה אנו נחשבים למובילים בתחום".

 

אחרי המטעים והפרחים הובילה הדרך היישר לרפת צפון. הרפת נמצאת בבעלותם של שלושה קיבוצים: אורטל, מרום גולן ואלרום. תנובת החלב השנתית של הרפת נאמדת בכ-7.5 מילון ליטר. אביגדור אופיר, מנהל הרפת: "זה ידוע שהתנובה של הפרה הישראלית הוא הגבוה בעולם, וברמת הגולן התנובה היא גבוהה במיוחד.

 

לגולן יש ייתכון בזכות מזג האוויר והמיקום הגיאוגרפי: ישראל היא צפופה וכל שטח עירוני וכפרי בה התמלא בבנייה, דבר שהביא במהירות להיעלמות הנוף הירוק. היתרון בגולן הוא באיכות הסביבה, במרחבים הפתוחים וביצירת התנאים עבור החקלאים, לפתח ענפים רבים ובהם גם ענף הרפתנות וייצור החלב עבור תושבי המדינה".

 

"גם סוריה תרוויח מהחכרת הגולן"  

כ-18 אלף דרוזים מתגוררים בכפרים בצפון הרמה: מג'דל שמס, בוקעתה, עין קניא ומסעדה. חלקם מתפרנסים בחקלאות ובתעשייה אצל שכניהם היהודים, וחלקם מגדלים פירות במטעים העצומים שבשטחי כפריהם ומוכרים אותם בשוק הישראלי.  

 

שיתוף הפעולה הכלכלי היחיד הקיים בין סוריה לישראל, נעשה במסגרת מחווה, המתקיימת מדי שנה באישור משרדי החקלאות והביטחון, ובמהלכה מועברים כ-7,000  טון תפוחים מכפרי הדרוזים שבצפון רמת הגולן לשוקי סוריה.  לפחות מבחינה כלכלית, הדרוזים בגולן הם הרבה יותר ישראלים מאשר סורים. בשיחות סגורות, גם הם מעדיפים את המשך השגשוג החיים על פני תנאים כלכליים קשים, במשק סגור ונחשל של מדינה דיקטטורית המנותקת מהעולם המערבי.

 

מצבה הכלכלי של השכנה הצפון-מזרחית אינו טוב. משטרו של אסד הבן מסתגר מפני המערב, בדומה לגישה בה נהג אסד האב. ההערכות בקרב הכלכלנים במערב הן ש-40% מהכלכלה הסורית מבוססת על חקלאות, מספר דומה על שירותים וכ-20% על תעשייה. ענף החקלאות הסורי כולל גידולי כותנה, המהווים את עיקר הייצוא החקלאי הסורי, וכן חיטה ושעורה, זיתים, קטניות, סוכר, פירות וירקות ומוצרי משק החי. כ-44% משטחי סוריה הם שטחי מרעה, וחלק גדול ממישור החוף הסורי ומאגן דמשק נטועים במטעי פרי, אך האזורים הקרובים לגבול עם ישראל נטושים מאדם ואינם מעובדים.

 

"המצב הכלכלי בסוריה אפוף אי ודאות", אומר אחד ממנהיגי ההתיישבות הישראלית בגולן, "קל לראות שסוריה עשויה לצאת ברווח כלכלי אם תבחר לעשות שלום, שבמסגרתו ישראל תחכור את הגולן ותעניק לה תמורת זאת סיוע כלכלי. אופציה כזאת תסייע לכלכלת סוריה מחד, ותשמור על שגשוגו של הגולן תחת שלטונה של ישראל, מאידך".