מהחברים ששם, למרורים שכאן

בצל ההתקפות ממתנגדיו הפוליטיים בארץ, ניסה אהוד אולמרט לשדר עסקים כרגיל במהלך ביקורו המדיני בוושינגטון. למרות שהקריירה הפוליטית שלו דועכת, הוא נמנע מלנסות לקבל כותרות מפוצצות על העסקאות שסגר. את הסאגווי שקיבל מהנשיא בוש הוא יאפסן לתקופה מסוימת, עד שיחזור להיות אזרח מן השורה

רוני סופר פורסם: 06.06.08, 12:25

יש משהו מאוד עצוב בלהיות ראש הממשלה בימים אלה. החשדות הכבדים סביב פרשת המעטפות של טלנסקי, שעשויים להביא לסיום כהונת אולמרט, הובילו לאבוד אמון בו. כל מה שיעשה יהיה חשוד כספין. אולמרט ואנשיו מתעקשים שהוא פעל בוושינגטון באמת ובתמים למען עם ישראל, שלא חצה את הים כדי לייצר ספינים או לחפש גלגל הצלה מעניבת החנק הפוליטית המחכה לו עם שובו הבוקר מארה"ב לישראל.

 

אתמול בסביבות השעה 16:00, שיירת המכוניות של אולמרט חצתה את וושינגטון, ממהרת אל שדה התעופה אנדריוס. אולמרט הגיע לשדה לאחר שסיים פגישה עם ראשי הסנאט האמריקני בגבעת הקפיטול. היו שם מנהיג הרוב, מנהיג המיעוט, סנאטורים וחברי קונגרס בכירים.

אולמרט בוש וכלי התקשורת (צילום: רויטרס) 

 

ראש הממשלה דיבר איתם על הטרור מעזה שהרג את חבר קיבוץ נירים ושיתף את הבכירים האמריקנים באפשרות של מבצע צבאי. בדיון עלה שוב גם הנושא האיראני. אולמרט לא לקח איתו עיתונאים לפגישה עם המחוקקים, למרות שיכול אולי היה להרוויח כמה נקודות. 

 

ביום רביעי, באותה שעה בדיוק, קיבץ אולמרט את העיתונאים באולם הישיבות של הבלייר-האוס, בית ההארחה הרשמי של הבית הלבן. התדריך לכתבים המדיניים והכתבים הישראלים המקומיים, הפך להרגל. זו אחת ההזדמנויות הבודדות בהן יושב ראש הממשלה כשעה וחצי לפני עיתונאים, מרביתם ציניים וביקורתיים ועונה על שאלות. הפעם, כולם בלי יוצא מהכלל, סבורים שהוא הגיע לסוף כהונתו. אולמרט אמנם מסרב לדבר בנושא הזה, אבל טלנסקי והדולרים מרחפים מעליו כל הזמן.

 

פגישה חברית

לפני הפגישה עם העיתונאים חזר אולמרט מפגישה מוצלחת עם הנשיא בוש. הפגישה הייתה חברית מאוד. אולמרט קיבל מתנה אישית - סאגווי, כלי רכב דו-גלגלי, מעין קורקינט חשמלי לשימוש עירוני. אולי יוכל להשתמש בו כשיורידו ממנו את עשרות המאבטחים, כשיחזור להיות אזרח, יעזוב את הפוליטיקה, וירכב עם עליזה אל השקיעה מעל הבית ברחוב כרמיה.

 

ראש הממשלה גם סעד במעונו הרשמי של סגן הנשיא דיק צ'ייני. בפגישה הזאת דיברו על ברית אסטרטגית מול איראן, על מה עושים במקרה של התקפת טילים איראנית, מה עושים עם פצצת הגרעין, מה עושים עם החיזבאללה, עם החמאס, עם הטרור הפונדמנטליסטי.

 

ההנחה הרווחת היא שאולמרט גמור, שזו הייתה נסיעתו האחרונה לוושיינגטון. הוא יכול היה לקבל כותרות חיוביות אם היה מספר לעיתונאים על מטוס ה-F-35 ולספר על החמקן, על מערכות ההתרעה ארוכות הטווח נגד שיגור טילים איראניים ועל סיכומים אחרים. אולמרט, יאמר לזכותו, לא הוציא מילה. פמלייתו לא פרסמה שום הודעה יזומה. פמליית אולמרט לא נידבה מידע.

 

כן, אולמרט בשלהי כהונתו, הקריירה הפוליטית הארוכה שלו דועכת. אבל לא, לא הכול אצל אולמרט זה חשדות למעטפות, בתים ונוכלות. לא הכול פוליטיקה צינית. האיש השומר על קור רוח מול חשדות שהיו מפילים שורת ממשלות במקומות מתוקנים, אינו חוסך סרקזם מהמבקרים את מנהיגותו. באיש הזה ישב גם אהבת מולדת ודאגה לביטחונה, לעתידה ולגורלה של ישראל. בין לבין, בדמדומי השקיעה של עונת שלטונו שנראו היטב מוושינגטון, צריך לומר לו גם מילה טובה על כך.

 

"איך אתה מרגיש?", שאלנו את אולמרט, כשהתחלף לו קצת מצב הרוח מהעכירות של הטיסה לאמריקה לאופוריה קלה ביום הפגישה עם בוש. "ביום הטיסה היה לי יום קשה מאוד. אני רק בן אדם. יש לי חברים, וכשחבר כל כך קרוב שלי וכל כך אינטימי שלי נפטר, זה בהחלט מרגש אותי ומשפיע עלי. אם זה ניכר עלי, זה לא מקרי. אבל, אני נסעתי לכאן בשליחות, אני באתי לעסוק בנושאים במכריעים והחשובים ביותר באמת לעם ישראל ולמדינת ישראל", אמר.

 

אמש ברבע לחמש, כשרצו גלגלי הבואינג 767 שלו על המסלול, התיישב אולמרט בכבדות בכורסא השמאלית שברביעייה השמורה לו במחלקת העסקים. לבד ישב שם, שקוע בעיתון המספר על כוכב אחר שזרח בוושינגטון ביום בו ביקר בבית הלבן - ברק אובאמה. בתחתית העמוד הראשון של "ידיעות אחרונות", הביט בתמונתו שלו, מנסה לנהוג את הסאגווי שקיבל מהנשיא. בשבילו זה בוודאי מבלבל - החבר שלו מאמריקה שומר לו אמונים, אבל העם שלו בישראל מאכיל אותו מרורים.