נעשה ונשמע. הגרסה המצוירת

"ברוכים הבאים לתורה-מט. האם אתם זכאים לקבל את התורה?". הצטרפו לסרטון האנימציה של בית חב"ד

 

שבועות - מתוך האנציקלופדיה של ynet

שבועות, חג החל לאחר שבעה השבועות של ספירת העומר, אחד משלושת הרגלים. לפי לוח השנה העברי הקבוע, חל יום זה ביום ו' בסיוון (אך עד התקנת הלוח הקבוע יכול היה לחול בה', בו' או בז' בסיוון, עפ"י אורכם של החודשים ניסן ואייר).

  

על פי הנוסח שקבעו חז"ל בתפילות החג, תאריך החג נקבע על פי היום בו ניתנה התורה לעם ישראל - ביום זה היו כל ישראל נביאים, ושמעו מפי ה' את עשרת הדיברות בהר סיני.

 

המנהגים

חוץ מהעבודות בבית המקדש ומהדינים הרגילים של יום טוב (ר' חגים ומועדים), אין בתורה מצווה מיוחדת לשבועות. במרוצת הדורות התפתחו מנהגים שונים הקשורים בחג: קישוט בית הכנסת בירק ובפרחים בעקבות דברי חז"ל, שבעצרת נידונים על פירות האילן; אכילת מאכלי חלב, שנימקוה בטעמים שונים. יש שאומרים שהתורה נמשלה לחלב, ויש שמזכירים את "ארץ זבת חלב ודבש", יש שאומרים שבני ישראל קיבלו עליהם את חוקי הכשרות אך לא היו ערוכים לקיימם ולכן אכלו מוצרי חלב בלבד, ויש שמקשרים את הגימטריה של "חלב" עם 40 הימים והלילות שעשה משה בהר סיני. טעם נוסף נרמז בפסוק "ביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה ל-ה' בשבועותיכם" (במדבר כח כו).

 

לימוד תורה בהשפעת הקבלה - במהלך כל ליל החג. יש הלומדים מתוך "תיקון ליל שבועות" או קוראים את ספר תהילים. קריאת מגילת רות בסוף תפילת שחרית או בזמן אחר ביום. למנהג הזה ניתנו טעמים שונים, כגון זכר לדוד המלך, נינה של רות, שעפ"י המסורת נולד בחג השבועות ומת בו, וזכר להתגיירותה של רות, המקבילה לקבלת התורה בידי ישראל. בקיבוצים ובמושבים (וגם בבתי הספר) נהוג לשמר את מצוות הבאת הביכורים שנפסקה מאז שחרב בית המקדש. טקסי הביכורים החדשים מסמלים את הקשר בין החקלאים לאדמתם.

 

תפילות

בקריאת התורה קוראים את עשרת הדיברות שבספר שמות (יט-כ), ולהפטרה קוראים בספר יחזקאל ("מעשה מרכבה"). לפני קריאת התורה נאמר הפיוט "אקדמות מלין" בפי האשכנזים, או "הכתובה" בפי בני עדות המזרח. פיוטים נוספים לחג השבועות הם ה"אזהרות". בחוץ לארץ שומרים על "יום טוב שני של גלויות" נוסף על היום הראשון, ובו קוראים בתורה מספר דברים (טו, יט-טז, יז). ההפטרה היא מספר חבקוק, ולפניה נוהגים לומר את הפיוט "יציב פתגם". 

 

הסרטון באדיבות אתר בית חב"ד