במחקר שערכו ד"ר אייל שיינר ופרופ' גד פוטשניק מבית החולים "סורוקה" התבצע מעקב במשךך שנה וחצי אחרי 200 זוגות שהיו בטיפולי פוריות. נמצא כי בתקופה זו הצליחו להרות 45 אחוז מהזוגות. החוקרים ביקשו מהנשים לציין את מאפייני העבודה שלהן כאשר סוג עבודה שבה היו פחות דרישות, פחות משימות שניתנו בו זמנית לביצוע ושניתן היה למצוא בה מספר דקות פנויות, הוגדרו כעבודות בעלות דרישות נמוכות וסטרס נמוך. נמצא כי 58 אחוז מהנשים שעבדו בעבודה עם דרישות נמוכות הרו, לעומת 31 אחוז בקרב נשים שעבדו בעבודה עם דרישות גבוהות.
"במהלך 18 חודשי מעקב מצאנו קשר הפוך בין סטרס בעבודה להצלחה בטיפולי פוריות. עם זאת, נשים שלא עבדו כלל, הצלחתן בטיפולי פוריות היתה יותר נמוכה. אני בהחלט חושב שזה טוב לעבוד תוך כדי טיפולי פוריות, אולי בתוך העבודה כדאי להפחית את הסטרס הנפשי. נשים צריכות לעבוד ולהמשיך בחייהן. היום נשים שעושות טיפולי פוריות מבקשות שמירת הריון לפני ההריון. לדעתי, ההתעסקות אך ורק בנושא הפיריון מגבירה את המעגל של מתח שמוביל לאי פיריון".
בתוך כך, מנתוני משרד הבריאות לשנת 2006 עולה כי מספר מחזורי טיפולי הפוריות בישראל ממשיך לעלות והגיע כמעט ל-26 אלף, מה שהופך אותנו ל"מעצמה עולמית" בתחום. מדובר בעלייה של יותר מעשרים אלף מחזורי טיפול לעומת הנתונים משנת 1995. כרבע ממחזורי הטיפול הסתיימו בהריון, עלייה של כשני אחוזים בהשוואה לשנה הקודמת, וכחמישית (19 אחוז) הסתיימו בלידת תינוק חי. מגמות אלו יציבות לאורך השנים האחרונות.