מדריך: מה לאכול כשיש סוכרת ואיך למנוע את המחלה

השמנת יתר היא הגורם השכיח ביותר להתפרצות של סוכרת, מחלה קשה ועתירת סיבוכים • לירון אופק מגישה הנחיות תזונתיות למניעת המחלה ולטיפול בה • ולא לשכוח פעילות גופנית

מחלת הסוכרת תוארה לראשונה כבר לפני כ‭3,550-‬ שנה בפפירוסים המצריים, ומוזכרת גם בכתבי הרמב"ם. מאז הפכה המחלה לצערנו לשכיחה בהרבה, אך לרווחתנו חלה התפתחות עצומה גם בהבנתה וגם בדרכי הטיפול בה.

 

הסוכרת לסוגיה נמצאת במגמת התפשטות מתמדת. בשנת 1991 אובחנו בארה"ב ‭17.2‬ מיליון חולים ובשנים ‭1998–1990‬ נרשמה עלייה של ‭76%‬ בתחלואה בקרב בני 30 ומעלה. בארץ סובלים מהמחלה כ‭440-‬ אלף איש

ולפי ההערכות כ‭200-‬ אלף נוספים לא יודעים שהם חולים בה. ניתן היום לראות סימני החמרה של המחלה גם בקרב ילדים. סוכרת מוגדרת כקבוצה של מחלות מטבוליות, שמאופיינות ברמות סוכר גבוהות (היפרגליקמיה‭.(‬ הרמות הגבוהות האלה נובעות או מבעיה בהפרשת האינסולין מהלבלב (הורמון שתפקידו להכניס את הסוכר אל תוך תאי הגוף) או מבעיה בפעולת האינסולין על התאים ברקמות השונות או משני המצבים גם יחד. ירידה ביכולת הפעולה של האינסולין היא הבסיס להפרעות בחילוף החומרים של הפחמימות, השומנים והחלבונים בגוף.

 

מצב כרוני של סוכר גבוה בדם גורם בטווח הארוך להפרעות בפעולה של איברים שונים בגוף. הסיבוכים העיקריים נובעים מנזקים לכלי הדם. סוכרת קשורה לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, להפרעות בקרישת הדם, לפגיעה ברשתית העין עד למצבי עיוורון, לפגיעה בכליות עד לצורך בדיאליזה ובהשתלות כליה, לפגיעה במערכת העיכול עד לחוסר תנועתיות שלה, להפרעות בזיקפה, לנגעים בעור ועוד.

 

אנשים שנמצאים בסיכון מוגבר לפתח סוכרת מסוג 2 (ראו מסגרת) הם כאלה שסובלים מתסמונת שקרויה התסמונת המטבולית, שכוללת את התסמינים הבאים:

• השמנה בטנית (היקף מותן גדול מ‭102-‬ ס"מ בגברים ומ‭88-‬ ס"מ בנשים‭.(‬
• יתר לחץ דם (גבוה מ‭135/85-‬ מ"מ כספית‭.(‬
• רמות לא תקינות של שומנים בדם (טריגליצרידים מעל 150 מ"ג/ד"ל, או כולסטרול טוב ‭– HDL –‬ מתחת ל‭50-‬ בנשים ול-40‬ בגברים‭.(‬
• ערכי סוכר גבוהים בצום (מעל 100 מ"ג/ ד"ל‭.( ‬

 

המלצות תזונתיות למניעת סוכרת מסוג 2

• בחירת מזונות מופחתי קלוריות ושומן, כחלק מבחירת מזון בריא, ושמירה על משקל גוף תקין.

 

• ירידה מתונה במשקל בבעלי משקל עודף שאותה ניתן לשמר (כ‭5%-‬ מהמשקל הנוכחי‭.(‬

 

• עיסוק בפעילות גופנית סדירה. מחקרים מצביעים על תועלת בפעילות של לפחות 150 דקות בשבוע, שמחולקת על פני שלושה ימים לפחות, מומלץ ללא הפסקות של יותר מיומיים.

 

• צריכת סיבים תזונתיים בהתאם להמלצות לכלל האוכלוסייה, כ‭30-25-‬ גרם ביום. סיבים תזונתיים מצויים בירקות, בפירות, בדגנים מלאים ובקטניות. לצורך המחשה, במנה של דגני בוקר מלאים יש כ‭9-‬ גרם סיבים, ובפרוסת לחם מחיטה מלאה יש כ‭3-‬ גרם, כך שבשילוב עם דגנים מלאים, קטניות וירקות בהחלט ניתן לעמוד בהמלצות.

 

• אין היום הוכחה חותכת לכך שתפריט בעל ערך גליקמי נמוך (כזה שמכיל מזונות שנצפו בניסויים אמפיריים כגורמים לעליית סוכר מופחתת בדם אחרי אכילתם) מפחית את הסיכון להתפתחות סוכרת. עם זאת, מרבית המאכלים בעלי אינדקס גליקמי נמוך מכילים מאליהם הרבה סיבים תזונתיים ושאר ויטמינים ומינרלים, ולכן מומלץ לצרוך מהם.

 

• לגבי אלכוהול – כמה מחקרים מצביעים על כך שצריכה מתונה של אלכוהול (כ‭15-‬ גרם אלכוהול, ששווים לפחית בירה, כוס יין או כוסית ליקר) עשויה להפחית את הסיכון להתפתחות סוכרת, אך אין עדיין מספיק נתונים כדי לצאת בהמלצה גורפת בנושא. כמו כן יש לקחת בחשבון שמשקאות אלכוהוליים לרוב מכילים הרבה פחמימות, ולא מומלצים במקרים של טריגליצרידים גבוהים, הפרעות בכבד או בלבלב ובזמן הריון.

 

המלצות תזונתיות לטיפול בסוכרת מסוג 2

מטרת הטיפול התזונתי בחולי סוכרת היא לסייע באיזון רמות הסוכר לאורך היממה, ועל ידי כך למנוע או להאט את הסיבוכים הכרוניים שמתלווים למחלה. אם קיים חוסר איזון ארוך טווח ומשמעותי בערכי הסוכר יש משנה חשיבות לאיזון הדרגתי, שכן איזון סוכר אגרסיבי ומהיר מדי במצב הזה יכול דווקא להחמיר את המצב, למשל במקרה של פגיעה ברשתית העין. ההמלצות התזונתיות צריכות להיות מותאמות באופן אישי, תוך התחשבות בסגנון החיים, בהעדפות תרבותיות, בכוח הרצון ובמוטיבציה לשינוי ותוך שימור ההנאה מהאוכל.

 

כאמור, במקרים של סוכרת ועודף משקל ירידה של כ‭5%-‬ מומלצת מאוד כחלק מאיזון הסוכר. הדיאטות המקובלות היום, שמביאות להפחתה של כ‭1,000-500-‬ קלוריות מהצריכה היומית, גורמות לרוב לירידה של כחצי קילו בשבוע. דיאטות כאסח של פחות מ‭800-‬ קלוריות ליום לא מומלצות, למרות שבטווח הקצר הן משפרות את מצב הסוכרת, שכן בתום הדיאטה חלה עלייה חדה במשקל והחמרה של המחלה בטווח הארוך.

 

מדברים הרבה על דיאטות דלות פחמימות. ואכן, מחקרים קצרי טווח בקרב חולי סוכרת הוכיחו שדיאטות דלות פחמימות הביאו להפחתה ברמות הסוכר והאינסולין בדם ונמצאו גם יעילות בהפחתת רמות הטריגליצרידים ובהעלאת הרמה של הכולסטרול הטוב. עם זאת, בחלק מהמחקרים נמצא שדיאטות דלות פחמימות העלו את רמות הכולסטרול הרע, ואמנם הביאו לירידה משמעותית יותר במשקל בטווח של עד חצי שנה, אבל אחרי שנה היו מקבילות לדיאטות דלות השומן מבחינת שיעור הירידה במשקל.

 

כמו כן בדיאטות דלות פחמימות יש סיכון עבור סוכרתיים שמטופלים באינסולין או בתרופות מסוימות, שכן קיים חשש להיפוגליקמיות (רמות סוכר נמוכות בדם‭,(‬ מצב שמוגדר כמסכן חיים. בנוסף, דיאטות מהסוג הזה גורמות לצריכה מוגבלת של מרכיבי מזון חשובים כמו סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים.

 

למה צריך לשים לב בתפריט

• פחמימות – מומלץ לצרוך פחמימות בעלות אינדקס גליקמי נמוך, שמקורן בדגנים מלאים (אורז מלא, חיטה מלאה, בורגול, גריסי פנינה, קינואה,
  

  לחם בריאות (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
  שיבולת שועל ועוד) ובקטניות (עדשים, אפונה, שעועית לבנה, גרגרי חומוס ועוד‭,(‬ וחלב דל שומן. מומלץ לצרוך ‭30-25‬ גרם סיבים תזונתיים ביום. את הפחמימות מומלץ לאכול במידה בכל ארוחה, ובצורה מפוזרת לאורך היום. למשל, ארוחה שמורכבת מצלחת של פסטה עדיפה פחות מארוחה שמכילה מעט פסטה לצד מנת עוף וירקות, גם אם זו ארוחת הפחמימות היחידה ביום.

 

• סוכר – אין הוכחה לכך שצריכת סוכר משבשת את איזון הסוכר בדם, אם הוא נאכל בכמות מחושבת שנלקחת בחשבון בסך הפחמימות היומי.
  

  מתוק שוקולד (צילום: שי רוזנצוויג)
  לדוגמה, חולה סוכרת יכול להחליף לעיתים מנת לחם במנה של שוקולד, שמקבילה מבחינת כמות הפחמימות, בלי לשבש את איזון הסוכר. מומלץ לעשות שינויים כאלה בצורה מבוקרת, שכן לרוב במאכלים שמכילים סוכר יש כמות פחמימות גבוהה יחסית, ובמקביל הם מכילים רכיבים אחרים שאינם בריאים, כמו שומנים, וגם תורמים פחות לתחושת השובע.

 

• ממתיקים – יתרונם של ממתיקים כוהליים (מלטיטול, קסיליטול, מניטול, סורביטול ועוד) הוא בכך שהם מכילים כחצי מהקלוריות שמצויות בסוכר והם מביאים לעלייה מתונה יותר בערכי הסוכר אחרי אכילתם. אבל אין
  הוכחה שצריכת הממתיקים האלה משפרת את איזון הסוכרת. בנוסף, סוכרים כוהליים בכמויות גדולות עלולים לגרום לשלשול, בעיקר בילדים. ממתיק נוסף הוא הפרוקטוז, סוכר פירות. הפרוקטוז עלול להשפיע לרעה על רמות השומנים בדם, ולכן לא מומלץ להשתמש בו כממתיק. אפשר לצרוך מזונות שמכילים אותו באופן טבעי, כמו פירות, ירקות ועוד. שאר הממתיקים המלאכותיים מומלצים ומאושרים לשימוש, בהתאם למגבלות.

 

• שומן רווי – יש להגביל את כמות השומן הרווי לפחות מ‭7%-‬ מסך הקלוריות היומי, ואת כמות הכולסטרול לפחות מ‭200-‬ מ"ג ביום. ההמלצה הזו ניתנת למימוש על ידי אכילה של מוצרי חלב רזים (עד ‭5%‬ שומן‭,(‬ בשרים רזים כגון בשר עוף (ללא העור‭,(‬ הודו, בקר רזה או דגים וצריכת ביצים מתונה (לרוב ההמלצה היא ‭5-4‬ בשבוע, דבר שמותאם באופן אישי לפי אופי האכילה, הגיל ועוד‭,(‬ תוך הימנעות מאכילת איברים פנימיים וגבינות ובשרים שמנים.

 

• שומן צמחי מוקשה – יש לצמצם למינימום צריכת שומן צמחי מוקשה (טראנס) שמצוי במאפים רבים, בעוגות, בעוגיות, בשמנת צמחית, בשוקולד ועוד.

 

• אומגה ‭– 3‬ מומלץ לצרוך שתי מנות של דגי ים בשבוע (סלמון, מקרל, בקלה, הליבוט, טונה, סרדינים‭,(‬ כיוון שהם מהווים מקור טוב לחומצות שומן מסוג אומגה ‭.3‬ גם נטילת תוסף אומגה 3 נמצאה יעילה בהפחתת רמות הטריגליצרידים, בהעלאת רמות הכולסטרול הטוב ובשיפור כללי במקרים של מחלות לב (מומלץ להיוועץ עם הרופא, במיוחד עם נטילה של מדללי דם במקביל‭.(‬

 

• אנטי אוקסידנטים (נוגדי חמצון) – מחקרים קליניים לא מראים שיפור ברמות הסוכר או בשכיחות הסיבוכים של סוכרת עם תוספת של אנטי אוקסידנטים, ואף מציגים סיכון אפשרי בתוסף של ויטמין ‭,E‬ קרוטן ואחרים.

 

• כרומיום פיקולינאט – מינהל המזון והתרופות האמריקאי הכריז שלמרות קומץ מחקרים שמראים שהתוסף הזה משפר את ההיענות לאינסולין, זה לא הוכח באופן חד משמעי.

 

• צמחי מרפא – אין היום הוכחות שמצביעות על תועלת בנטילת צמחי מרפא. יתרה מכך, צריכתם עלולה פעמים רבות להפריע לפעילות התרופות שנלקחות.

 

• מולטי ויטמין – מומלץ עבור חולים קשישים, במיוחד אם צריכת המזון שלהם מופחתת.

 

• סטרולים – שמנים שמצויים בכמויות מועטות בצמחים שונים, כמו סויה, ומונעים במידה מסוימת ספיגה חוזרת של כולסטרול במלחי המרה, ובכך מסייעים בהפחתה של הכולסטרול בדם. מחקרים מראים שצריכה של 2 גרם ביום, ממזון או מתוסף, הוכחה כמפחיתה את ערכי הכולסטרול הרע.

 

• הכותבת היא דיאטנית קלינית, המרכז הרפואי רבין, בית החולים בילינסון, וחברה בעמותת הדיאטנים הקליניים 'עתיד'