תחנת הכוח הפחמית באשקלון: בעד או נגד?

היום יוכרע האם תאושר התוכנית להקים תחנת כוח פחמית נוספת באשקלון. במשרד התשתיות ובחברת החשמל אומרים שמשק החשמל במשבר ובלי התחנה ייכבו פה האורות. ארגוני הסביבה חוששים מזיהום האוויר ומפליטת גזי החממה, וטוענים שאם רק נחסוך כולנו - אפשר לוותר כליל על הצעד היקר והמסוכן. הנה עמדות שני הצדדים - מה דעתכם?

היום צפויה הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) להכריע בשאלה האם לאשר את תוכנית משרד התשתיות וחברת החשמל להקים תחנת כוח פחמית נוספת באשקלון. התומכים בתחנה טוענים שאין מנוס מהקמתה שכן משק החשמל הישראלי זקוק לה נואשות. המתנגדים טוענים שהיא תגרום לזיהום מסוכן ושניתן להימנע מהקמתה על ידי תוכנית חיסכון לאומית בחשמל. הנה עמדות הצדדים: עם מי אתם מסכימים?

 

עמדת משרד התשתיות וחברת החשמל:

 

• צריך עוד חשמל: משק החשמל הישראלי צורך בכל רגע נתון כ-7,000 מגה-וואט חשמל בממוצע. בזמן הקרה של ינואר השנה נרשם שיא בצריכת החורף - 10,200 מגה-וואט, והקיץ עוד לפנינו. בשל גידול האוכלוסייה והעלייה ברמת החיים, מדי שנה עולה צריכת החשמל בכ-3.2 אחוזים (בתחשיב צנוע - ר.ב), וההערכה היא שתוך 20 שנה היא תוכפל לממוצע של 14 אלף מגה-וואט. מנגד, כושר הייצור גדל בעצלתיים, וכיום הוא עומד על 11 אלף מגה-וואט. על פי הערכות של גורמים במשרד התשתיות ובחברת החשמל, כבר בשנת 2009 צפויה צריכת החשמל בישראל להדביק את כושר הייצור. בהעדר רזרבות, אפשר שיהיו הפסקות חשמל יזומות.

  

הפיתרון, אומרים במשרד התשתיות ובחברת החשמל, טמון בהקמת התחנה, שתוכל להתחיל ולספק חשמל בתוך חמש עד שבע שנים. במקביל יוגבר השימוש בגז טבעי, יושקו פרוייקטים נוספים בתחום האנרגיות המתחדשות ותופעל תוכנית התייעלות וחיסכון, על מנת שהאור לא ייכבה כבר עתה ויהיה מענה לביקושים.

 

(ארגוני הסביבה תוקפים את עמדה זו וטוענים כי הקמת התחנה תארך לפחות כמה שנים וממילא לא תיתן מענה מיידי - שתוכנית חיסכון בחשמל שתקטין את הביקושים יכולה לתת). 

 

• אי אפשר להיות תלויים במדינות עויינות ולא יציבות: ישראל, אומרים במשרד התשתיות, היא אי אנרגטי - היא תלויה לחלוטין במקורות אנרגיה חיצוניים, ולכן חייבת לגוון את סל המקורות שלה ולא לסמוך יותר מדי על פיתרון אחד - כמו גז טבעי ממצרים למשל.

 

משיקולים שונים - פוליטיים, גאוגרפיים ואחרים - מקבלת ישראל את הנפט שלה מרוסיה בעיקר, ואת הגז ממצרים, כאמור. מחלוקות שונות עם המצרים על היקף אספקת הנפט ומחירו מעמידים את האפיק הזה תחת עננה. פחם, לעומת זאת, ניתן לרכישה ממקורות רבים ומגוונים בעולם, וגם ניתן לאגירה בלי תשתית מורכבת במיוחד למקרה של ניתוק אחד מאפיקי אספקת האנרגיה החיצוניים. מסמך פנימי של המשרד הביע חשש מהישענות על אפיק הגז הטבעי והסביר שלכן יש הכרח בהקמת התחנה הפחמית לאלתר, כדי שמשק האנרגיה יהיה מבוסס על כמות שלא תפחת מ-50 אחוז פחם.

 

(צילום: אלי מנדלבאום)

  

• הפחם זול יותר ממקורות אנרגיה אחרים: על אף תנודתיות במחירו השנה, הפחם זמין יותר בסופו של דבר, ולפיכך גם מחירו בשוק העולמי זול יותר ממקורות אחרים. הקמת תחנת כוח המבוססת על פחם זולה יותר אם כן מתחנות כוח המבוססות על דלקים אחרים. זו גם הסיבה שמדינות נוספות בעולם כמו גרמניה ויפן חוזרות להקים תחנות כוח פחמיות, למרות שתחום האנרגיה הגרעינית ואנרגיית הרוח מפותח אצלן מאוד. על פי תחשיבים, הקמת התחנה הפחמית באשקלון תעלה כ-2.2 מיליארד דולר.

 

(על כך אומרים בארגוני הסביבה כי יש לכלול בתקציב הקמת התחנה גם עלויות סביבתיות ובריאותיות נוספות, הנאמדות בכ-200 מיליון דולר בשנה, וכן עלויות של קנסות שיוטלו על ישראל בעתיד בשל פליטת גזי חממה - לפחות 5 מיליארד דולר. בסופו של דבר, אומרים בארגונים, התחנה תהיה יקרה הרבה יותר מתהליך התייעלות אנרגטית, שיכול להפוך אותה למיותרת).

 

(עוד הם אומרים כי בשביל כמה ימי צריכת שיא בשנה לא צריך תחנה פחמית שעובדת 24 שעות ביממה. לדבריה, אפשר להוריד את סף הביקושים לחשמל בישראל על ידי תוכנית התייעלות אנרגטית מקיפה, ולחסוך אלפי מגהוואט חשמל - יותר מכפי שהתחנה תספק). 

 

• השמש והרוח - עדיין לא כלכליים ואמינים: שימוש במקורות אנרגיה מתחדשים - שמש או רוח - עדיין יקר יותר מפחם, וגם אינו מתאים לשמש כספק חשמל בסיסי משום שאינו עובד ברציפות (תחנה סולארית אינה פעילה בלילה ותפוקת החורף שלה קטנה). גם אפשרויות אגירת האנרגיה שייצרו במשך היום יקרה מדי עדיין. ישראל אמנם משופעת בשמש, ובקרוב יוקמו בנגב תחנות כוח סולארית ראשונות, אולם המומחים מעריכים שהן יתקשו לעמוד בביקושים הגדלים והולכים לחשמל, ויוכלו רק לסייע ולגוון את סל מקורות האנרגיה - לא להיות מעמודי התווך שלו. תחנת כוח פחמית לעומת זאת, תוכל לעשות זאת בצורה אמינה כל השנה.

 

(ארגוני הסביבה טוענים כי תוכנית חיסכון באנרגיה במקביל להקמה של תחנות סולאריות (שתארך כשנתיים) תאפשר חיסכון חשמל וכסף רב באופן מיידי - בתפוקה שעולה על ההספק של התחנה). 

 

עמדות ארגוני הסביבה:

 

• תחנת כוח פחמית תגרום לזיהום אוויר מסוכן לבריאות: זהו הטיעון המרכזי של מתנגדי התחנה. תחנות כוח פחמיות, הם אומרים, הם אחד ממקורות זיהום האוויר הגדולים ביותר, ופולטות לאוויר חלקיקים נשימים, תחמוצות שונות ורעלים הפוגעות בבריאות. ארגוני הסביבה ומשרד הבריאות טוענים כי הוכח קשר סיבתי גם בין עלייה מזערית בזיהום האוויר לעלייה בתחלואה הנשימתית. הם מתבססים בין היתר על מחקר שמתבצע בבית החולים "ברזילי" באשקלון מזה מספר שנים וזיהה מגמה של ריבוי פניות למוקדי החירום בשל בעיות נשימה בהתאם לעלייה ברמת זיהום האוויר.

 

(בתשובה אומרים בחברת החשמל כי תחנת הכוח החדשה תוקם על פי סטנדרטים בינלאומיים מחמירים, ובטכנולוגיה חדישה ונקייה, שפולטת הרבה פחות זיהום. עוד הם אומרים כי החברה נמצאת בעיצומו של תהליך התקנת סולקנים - מתקנים להפחתת הזיהום - על פתחי הארובות בתחנות הכוח שלהם. הם מסבירים שזוהי עוד סיבה שבעטייה יש הכרח בהקמת התחנה, כי כדי להתקין את הסולקנים נדרש להפסיק את פעילות תחנת הכוח, וזה יתאפשר רק אם תהיה תחנה אחרת שתמשיך בינתיים לייצר את החשמל).

 

• תחנות כוח פחמיות גורמות לזיהום סביבתי רב נוסף: ארגוני הסביבה מסבירים שתחנות כוח פחמיות מחוייבות להיבנות ליד הים - כדי להוזיל את שינוע הפחם - ובישראל מדובר במשאב קרקע יקר המציאות. עוד הם טוענים כי בתהליך הייצור מופק לא רק חשמל אלא גם אפר פחם מזהם, ונגרם גם זיהום של מי הים ומי התהום.

הפגנה נגד התחנה (צילום: איל מורג)

 

• ניתן לייתר את הקמת התחנה על ידי תוכנית התייעלות אנרגטית: מומחי אנרגיה טוענים כי בעזרת תוכנית לאומית להתייעלות אנרגטית וחיסכון בחשמל ניתן להימנע מהקמת התחנה, לתת למדינה "אורך נשימה" עד שתחנות הכוח הסולאריות יתחילו לספק חשמל ולחסוך עלויות בטווח הארוך.

 

החלפת מכשירי חשמל ישנים ובלתי יעילים בחדשים, עידוד יבוא ושיווק של מוצרים חסכוניים, חקיקה והסברה יכולים לטענת המומחים לחסוך למשק חשמל רב - בשיעור של עשרות אחוזים מהתפוקה העתידית של התחנה.

 

לאור העובדה שהתחנה תוקם רק בעוד מספר שנים, צעדי התייעלות שכאלה - אם יופעלו כעת - יכולים לייתר את התחנה כליל תוך שנים ספורות. מחקר חישב ומצא שרק החלפת המזגנים הישנים יכולה לחסוך למשק מיליארד דולר, ולדחות את הקמת התחנה ב-15 שנה. מחיר ההתייעלות אמנם גבוה בהתחלה, מודים המומחים, אך הוא יחסוך הקמה של תחנה שמחירה לפחות 2 מיליארד דולר - ועוד עלויות נלוות בתחום בריאות הציבור.

 

(בחברת החשמל ומשרד התשתיות מסכימים כי נחוצה תוכנית התייעלות למשק החשמל, ותוכנית כזו אכן תצא לפועל בקרוב - מבטיחים במשרד. אולם בה בעת הם מבהירים כי גם חיסכון מירבי לא יתן מענה לביקושים הגדולים, ואין מנוס מלהגדיל את כושר הייצור על מנת לשמור על אספקת חשמל רציפה. הגדלת כושר הייצור בצורה היעילה והמהירה ביותר, לדבריהם, היא בעזרת התחנה הפחמית).

 

• התחנה תפלוט גזי חממה וישראל תאלץ לשלם על כך: ישראל נמצאת על סף כניסה למועדון המדינות המפותחות - גם בארגון ה-OECD וגם ביחס לפליטת גזי החממה. בוועידה בבאלי אשתקד הוחלט שישראל תצטרף לאמנה בינלאומית שתיחתם בשנה הבאה, ותיכנס לתוקף ב-2012 הקוראת להפחית בשיעור פליטת גזי החממה בעשרות אחוזים. הקמת תחנה פחמית, שפולטת גזי חממה רבים, אינה עולה בקנה אחד עם ההתחייבות הזו, אומרים ארגוני הסביבה. המשמעות מרחיקת לכת: אם ישראל תחוייב להפחית פליטות ולא תעמוד בכך, אפשר שתיקנס במיליארדי דולרים.

 

אלה העמדות בעד ונגד. מה אתם חושבים? השתמשו במנגנון התגובות - בעד אם אתם סבורים שאכן יש לאשר את הקמת התחנה ונגד - אם אתם סבורים שיש להתנגד למהלך.