ורדה רזיאל-ז'קונט: "מעריכה קדושת החיים, לא גוויה"
"אם התורה היתה נכתבת היום, לא היה שום איסור על תרומת אברים", אומרת שדרנית הרדיו הוותיקה. "לא יאומן שבהשראת אלוהים אנשים מתנגדים להצלת חיים"
גיל בן נון שטרן
פורסם: 18.06.08, 00:59
החתימה
חתמתי על כרטיס אָדי בשנת 1992.
הגורם
באותה שנה, הייתה לאמנון (ז'קונט, בעלה. ג.ב.ש) ולי תוכנית בערוץ 3 בכבלים. הזמנו לתוכנית את חברתי מתנועת הנוער, רות, שהייתה בעלת תפקיד באגודת אָדי והיא דיברה על הנושא. אז, במעמד התוכנית וכאות הזדהות והערכה, חתמתי על הכרטיס.
ההתלבטויות
אני בכלל לא מבינה את השאלה. לא היו לי מחשבות או התלבטויות משום סוג לפני החתימה על הכרטיס. אמנם היום בגילי המופלג המתקרב לשבעים, לא ברור לי מי יצטרך את אברי הבלויים. החיים והבריאות של בני אדם זה הדבר הגדול ביותר, ואם אוכל להועיל למישהו אחרי מותי – אז בשמחה.
התגובות
לא היו תגובות לחתימה שלי, לא מבית ולא מחוץ.
כולנו שווים
אני חושבת שזה גועל נפש להפלות בין אדם לאדם כאשר מדובר בבריאות או הצלת חיים. התרומה צריכה להיות בלתי מוגבלת, בלי קשר לדת, עדה, שבט או כל דבר אחר.
חותמים עכשיו:
פרויקט תורמים לחיים:
התרומה והדת
כאדם חילוני יש לי הרגשה שאלוהים, אם הייתה לו אפשרות להביע דעה, היה אומר: 'תצילו חיי אדם, תצילו את בריאותו של אדם'. אם התורה הייתה נכתבת היום, בשנת 2008, לא היה שום איסור על תרומת אברים. זה נשמע לי ארכאי ולא יאומן שבהשראתו של אלוהים אנשים מתנגדים להצלת חיים. זה נראה לי מעוות.
מילה לספקנים
אני מעריכה את קדושת החיים ולא את קדושת הגוויה. בעיני זאת מצווה גדולה מאוד לתרום אברים ולהציל חיים. כששומעים באמצעי התקשורת על אדם שחייו ניצלו כתוצאה מתרומת אברים, אני מאמינה, שכמוני, אי אפשר להישאר אדיש לכך. אין דבר חשוב יותר מאשר הצלת חיים, זה רעיון קדוש. כולנו אוהבים לחיות ולהיות בריאים.
רוצים לראות מי עוד חתם על כרטיס אדי ומפציר גם בכם להציל חיים? לחצו כאן