Lego Star Wars, שיצא ב- 2005, הציג התפתחות של משחקי הרפתקאות הפעולה לכיוון מאוד לא צפוי. אחרי שכבר ראינו כמה משחקי הרפתקה תלת ממדיים בינוניים, ומספר רב של משחקי מלחמת הכוכבים (טובים וגרועים), הגיע משחק ששילב את
שני הז'אנרים האלה למשהו חדש, צבעוני ומוזר – וכולו בנוי מלגו.
העובדה שמדובר בעולם ובדמויות עשויים מלגו הוסיפה ממד קומי לכל הסיפור, ואכן זה התאים שמפתחי המשחק לא לקחו את עצמם ברצינות רבה מדי, אלא בקלילות. המשחק היה מגניב וחמוד בטירוף, ולמרות שהוא לא ממש סיפק אתגר לשחקנים מנוסים, הוא הכניס משב רוח רענן לז'אנר הפעולה כולו, ולגישה למשחקי מלחמת הכוכבים בפרט.
Lego Indiana Jones הוא ממשיך דרכו הרוחני של Lego Star Wars, והוא מבוסס על סדרת סרטי אינדיאנה ג'ונס המקוריים משנות השמונים ומגיע בדיוק בזמן לכבוד יציאת הסרט החדש בסדרה. מה שהוא לא מביא לנו זה חידוש כלשהו על המשחק הקודם.
המשחק נותן לנו לשחק בכל אחד משלושת הסרטים הראשונים של הסדרה, כשבכל אחד מהם נזכה לשחק באזורים הלקוחים ישירות מסצנות המפתח של הסרט, אך לרוב לא בסצנות עצמן. את זה המשחק שומר לקטעי המעבר, שהם גירסאות קומיות ונטולות דיבור של המקור.
Lego Indiana Jones בנוי למשחק בזוגות. כשמשחקים לבד, המחשב ישתלט על הדמות השנייה, וניתן לעבור בין הדמויות בלחיצת כפתור. מניסיון, המשחק הרבה יותר מהנה עם שותף בשר ודם. אז מתאפשר שיתוף פעולה מוצלח יותר – ושיתוף
פעולה בין שתי הדמויות במשחק הוא אחד מהאלמנטים העיקריים של המשחקיות.
כראוי להרפתקת פעולה המיועדת לילדים ולילדים ברוחם, המשחקיות די פשוטה: כל שעליכם לעשות הוא להגיע מנקודה א' לנקודה ב' דרך אי-אילו מכשולים ופאזלים שאותם תצטרכו לפתור בדרכים שונות.
כראוי ממשחק פעולה-פלטפורמה שמכבד את עצמו, בדרך תצטרכו לאסוף מטבעות שמפוזרות בכל רחבי המסך, 'להרוג' אויבים ('להרוג' זאת מילה חזקה, אתם פשוט מפרקים אותם – אחרי הכל, הם בנויים מלגו) ואפילו תוכלו למצוא כל מיני בונוסים בכל מיני חפצים שתבנו או שתהרסו.
בלגו כמו בלגו, חלק גדול מהמשחקיות מתבסס על בניה והריסה. לדוגמה, אם אתם צריכים להגיע למקום גבוה ואין סולם בסביבה, תצטרכו לשלוף חלקים מהאדמה ולבנות מהם משקולת, אותה תניחו על גבי פלטפורמה כדי לפתוח דלת שמאחוריה נמצא חלק של סולם, אותו תרכיבו על גבי הסולם החסר. אתם מבינים את העקרון.
הבעיה הכי גדולה במשחק, רודפת כמעט כל הרפתקת פעולה מאז הוכנס התלת ממד לתמונה: המצלמה. זוויות המצלמה לפעמים בלתי אפשריות - במקרים מסוימים לא ברור אם עלינו לקפוץ קדימה או אחורה, וככל שהמצלמה זזה ומשנה זווית כך עלינו לשנות את כיוון ההליכה של הדמות, מה שקשה מאד לעשות במקלדת. עם הסטיק האנלוגי של הקונסולות ההתמודדות
עם המצלמה קלה יותר, אך עדיין רחוקה מלהיות מושלמת.
תורמת לתסכול העובדה, שהמשחק מנסה בכל הכוח להשאיר את שתי הדמויות על המסך, עם עדיפות לשחקן מספר 1. כתוצאה, אם שחקן מספר 1 הולך ימינה ושחקן מספר 2 מחכה על פלטפורמה משמאל, המצלמה תזוז עם שחקן מספר 1 והשוליים של התמונה "ידחקו" את שחקן מספר 2 אל תוך המסגרת, עד שהוא ייפול מהפלטפורמה אל מותו, או מה שזה לא יהיה שמחכה לו למטה.
אולי התופעה לא נוראית כשמשחקים לבד עם המחשב, אבל במשחק זוגי היא מעיקה עד כדי תסכול. חמור מכך, כשאחד השחקנים יוצא מהפריים ומת, לפעמים המשחק פשוט 'יחליף' בין הדמויות, ואז מי ששלט עד עכשיו בדמות אחת פתאום ישלוט בדמות השנייה ולהפך.
למרות הבעיות, Lego Indiana Jones הוא חוויה מהנה ומשעשעת. קטעי המעבר מספקים אין ספור בדיחות ומחוות לסרטים
המקוריים, ואפילו ל-'מלחמת הכוכבים', כמיטב המסורת של כל משחק שאי פעם יצא מלוקאס ארטס.
המשחק מתאים לילדים ומבוגרים כאחד, במיוחד כאלה שזוכרים את אינדיאנה ג'ונס כנוסטלגיה. אם אתם רוצים להעצים את החוויה, אנחנו ממליצים לראות קודם את הסרטים, ולשחק בזוגות. אפשר אפילו עם הילדים. למרות שמדובר במשחק שקהל היעד העיקרי שלו הוא בני הדור הצעיר – יש סיכוי טוב מאד שתהנו ממנו אפילו יותר מהם.
Lego Indiana Jones: The Original Adventures
הטוב: מהנה וקומי, כיף במיוחד עם עוד שחקן אנושי, נוסטלגיה היא ערך עליון.
הרע: זוויות מצלמה מעצבנות, שליטה מבלבלת, קצר מדי ופשוט מדי, אפילו את הסצינות הדרמטיות והחשובות הצליחו להפוך לבדיחה.
והמחווה: רגע השיא בשבילנו היה לראות את הפסל מתחילת הסרט הראשון - מוחלף בראש של C3PO ואת הרעים עושים פנטומימה של רובוט.