פעילות גופנית, עניין מבורך כשלעצמו, כרוכה לעיתים בכאבים מסוגים שונים. חלקם נורמליים, חלקם מחייבים התייחסות. שי גרינברג, פיזיותרפיסט ופיזיולוג של מאמץ, מציע דרכים לאיתור 'תקלות' קטנות סביב האימון הגופני ולהתמודדות איתן:
כאב ברכיים שמופיע בתחילת ההליכה וחולף מעצמו. לרוב נובע הכאב משחיקת הסחוס בברכיים (אוסאוטריטיס.( במפרק הברך יש נוזל תוך מפרקי, שתפקידו 'לשמן' את המפרק. בתחילת ההליכה הנוזל לא מגיע לכל חלקי המפרק, ולכן באזורים שבהם קיימת פגיעה בסחוס יופיע כאב. עם ההליכה, כתוצאה מהלחץ ומתנועתיות הברך, מתפזר הנוזל התוך מפרקי ומגיע לכל חלקי המפרק, והכאב חולף.
כאב גב שמופיע בעת ישיבה ונעלם בהליכה. בזמן ישיבה, כשהאגן מקובע, מופעל לחץ גדול על חוליות הגב התחתון. הדבר גורם לעומס גדול על השרירים ועל הדיסק הבין חולייתי. הליכה גורמת לביצוע תנועות קטנות ומחזוריות של חוליות ושרירי עמוד השדרה, שגורמות לשחרור הלחץ שמופעל על הגב ולהפחתת הכאב.
כאבי גב בעת או בעקבות ביצוע תרגילים לחיזוק שרירי הבטן. תרגול לחיזוק שרירי הבטן מתרחש בדרך כלל על ידי ביצוע עלייה משכיבה לישיבה. בפעילות כזו הגב מבצע כפיפה. במצב הזה חוליות הגב לוחצות על הדיסק הבין חולייתי. אצל אנשים שסובלים מבעיות גב הדבר עלול לגרום לכאבים או להחמיר אותם.
סחרחורת בעת מעבר מפעילות אירובית לפעילות בשכיבה או בהפסקה מהירה של המאמץ. קיימות סיבות רבות להופעת סחרחורת, והנפוצה שבהן היא ירידה בלחץ הדם. הירידה מתרחשת כיוון שבזמן אימון אירובי – כשהדופק גבוה – העורקים בגפיים הפעילות מתרחבים. התכווצות השרירים בעת המאמץ ברגליים מזרימה את הדם בוורידים חזרה ללב. בסיום האימון יורד הדופק מהר יותר לעומת מהירות ההתכווצות של כלי הדם. כשמבצעים מעבר מהיר לשכיבה, הדבר גורם לכך שרוב הדם זורם לעורקים המורחבים ברגליים, בעוד הזרימה הוורידית (כתוצאה מהפסקת הפעילות השרירית) פוחתת. כשפחות דם חוזר ללב, התוצאה תהיה ירידת לחץ דם שתתבטא בסחרחורת.
הופעת כאבי שרירים למחרת האימון. הסיבה לתופעה השכיחה היא היווצרות של קרעים מיקרוסקופיים בשריר. היא מתרחשת בעיקר אצל מתאמנים מתחילים, בתגובה להגברה של עומס האימון וביצוע מאמצים אקסצנטריים (שבהם השריר מתארך תוך כדי כיווץ.( הקרעים האלה נקראים 'קרעים פיזיולוגיים,' ובתגובה להם השריר בונה את עצמו מחדש בצורה חזקה יותר.
