אמא אחת צעקה על הילדה שלה: "יותר סקסי!"
מתנת בת המצווה האופנתית ביותר בישראל 2008 היא "בוק" מקצועני, כמו של דוגמנית, שמצולם ומופק בסטודיו לפי כל כללי הסטייל וכוכבתו היא בעלת השמחה - כולה ילדה בת ,12 להזכירכם. "הייתה לי ילדה שבאה עם אאוטפיטס מכף רגל ועד ראש. לקארי ברדשו אין כאלה בגדים," מספרת צלמת מופתעת. אז מה זה אומר עלינו?
צחי כהן
פורסם: 30.06.08, 15:16
השמש קופחת מעל, וגלעד שלו בת ה12- שוכבת פרקדן על גב סוס, תוך שהיא מנסה לבצע שתי פעולות בו-זמנית: לשמור על שיווי משקל פן תיפול, ולעטות על פניה הבעה מחויכת פן יבחינו שהיא חרדה. אביה שלומי עומד על הקרקע ואוחז ברסן הסוס, בעוד המעצבת הגרפית ליאת פורטוגלי מתרוצצת סביב הנערה, הסוס והאבא כשהיא חמושה במצלמה.
אנחנו נמצאים בחצר האחורית של בית משפחת פורטוגלי במושב בן-שמן, המתפקדת כסט צילומים עבור "בוק בת-מצווה" – אלבום תמונות מהודר ומושקע, שבו בנות מנציחות את עצמן כמזכרת מקו התפר שבין ילדות לנעורים. הבוק מצולם על-ידי צלם מקצועי ומוצג לראווה במסיבת בת המצווה, שם הוא נחשף לקהל היעד של המוצר: בנות שיתקנאו בכלת האירוע, יתקשו לעמוד בלחץ החברתי ויבקשו בוק נאה שכזה גם לעצמן.
רוב הבנות במחזור של אחותה בת ה14- של גלעד הצטיידו בבוק בת המצווה לפני שנתיים ועכשיו שוטף הנחשול אותה ואת חברותיה. פורטוגלי גובה בין 2,000 ל3,000- שקל עבור המלאכה".אין פה סטייליסט ואין מאפרת," היא אומרת. "אנחנו לא עובדים על יצירת משהו שהוא לא אמיתי. אני נורא רוצה שילדה בת 12 תישאר ילדה בת ,12 ולא תהפוך ללוליטה. לכן, הצילומים הם נורא טבעיים. יש ילדות, שבגלל שהן ביישניות צריך להגיד להן איך לזוז," פורטוגלי מפרטת. "אבל אין את הסוללה הסביבתית שמאיימת. אני מוצאת בהימצאות של שלל עוסקים במלאכה משהו לא נכון. אצל ילדה שרוצה להיות דוגמנית, זה בסדר. אבל לא כל ילדה שיש לה בתמצווה רוצה להיות דוגמנית. נכון, היא רוצה ספר שירשים את האורחים, והיא רוצה להיות הכי יפה. אני לא פוסלת את זה. אבל היא לא רוצה להיות משהו שהיא לא".
הופכת לאובייקט מיני - כבר מגיל צעיר. אילוסטרציה. צילום: אינדקס אופן
מות הצניעות
"לדעתי, בוק הבת-מצווה אינו תופעה שמאפיינת רק את השכבה המבוססת, אלא גם את המעמד הבינוני החדש – הנובורישים," אומר הסוציולוג פרופ' עוז אלמוג מאוניברסיטת חיפה. "ללא צל של ספק, יש פה השפעה של הטלוויזיה. הדור המדובר צמח עם תוכניות הטלוויזיה, שמאדירות את המראה החיצוני ומעבירות מסר שזה הדבר הכי חשוב, שזה המפתח להצלחה. יש בתוכניות האלה מסר, שאתה יכול להפוך לסלב ביום אחד. כל מה שצריך זה להתגלות.
"סלב זה לא רק בן-אדם שכולם סוגדים לו, זה גם בן-אדם שמתעשר. איך? אתה לא צריך ללמוד עשר שנים באוניברסיטה או לעבור מסננות של ארגונים מקצועיים. אתה יכול לעשות את זה בקיצורי דרך. דרך קול יפה שיש לך או דרך זה שאתה רוקד היטב, אבל הכי – בסימן קריאה – זה אם אתה נראה טוב. התוכניות האלה משדרגות את היופי שלך. המסר המאוד חזק הוא שגם אם את לא ברבורה טבעית, אם תתגלי את יכולה עדיין להפוך לברבורה. היופי הוא מסלול מוביליות מאוד קצר. הבוק הוא דרך לשמר את האשליה ולטפח אותה." בספר ההלכה "בן איש חי," שחובר על ידי הרב יוסף חיים מבגדד, מוטעם שביום שבו נערה יהודייה מתחייבת בקיום מצוות, עליה להיות שמחה וללבוש בגדי שבת. "ואם יש לאל ידה, תלבש בגד חדש ותברך עליו שהחיינו." הרב הנערץ היה ודאי מופתע לגלות כיצד התפתחו המנהגים מאז אותה הצעה צנועה. בחברה שבה המטרה הסופית והמקדשת את כל האמצעים הייתה להיות יפה, היה זה רק עניין של זמן עד שבוק בת המצווה יהפוך לפריט חובה, לפחות כמו הדי.ג'יי הנכון בחגיגה. כשהצלם ממוקד בך, מחמיא לך ומהנדס אותך.
"המילה, שמגיעה מעולם הדוגמנות, מרמזת 'אני דוגמנית"' אומר פרופ' אלמוג. "אני יכולה להיראות בבוק כמו שאני מדמיינת את עצמי. בבוק אני לבושה יותר יפה. אני יכולה לגדול מהחיים דרך הבוק. אני יכולה להפוך לפרינצסה. באיזשהו מובן, הבוק הוא ניסוי כלים ראשון, וגם דרך שתאפשר לי להתגלות. שכן ברור שהיום בשביל להתגלות אני צריכה בוק. המילה 'בוק' מעידה על חיקוי זול של עולם הדוגמנות, של אמריקאיות, של הפופוליזם הגלובאלי."
"אני משוכנע שהבנות שואבות מכל הדרעק שהן חשופות אליו, כמו התוכנית 'הדוגמניות' והפסטיגל". תמונה מתוך התוכנית "הדוגמניות"
מילדות לנערות
גם הצלמת נעה זני, בעלת סטודיו "אוצרת רגעים" במושב בני-ציון, משמשת כתובת לנערות בת-מצווה המבקשות בוק. היא גובה 1,200 שקל ובתמורה מספקת אלבום מאסיבי בטעם של פעם, כזה שמדביקים בו את התמונות ונייר פרגמנט חוצץ בין הדפים. על קירות הסטודיו תלויים צילומים של יהודה לוי והילה נחשון, שעמדו מול העדשה של זני. התמונות האלו הן המקבילה הטינאייג'רית לתעודת כשרות מהרבנות. "יש כאלה שזה עושה להן את זה," מעידה זני. "והאמת שהן צודקות. מה לעשות, זה מעיד על סוג של מקצועיות. אני לא באה מהרחוב."
את ההורים, שמביאים את הילדה לסטודיו, זני משלחת לדרכם, "כי כשהם עומדים פה הילדה בחיים לא תשתחרר," היא מבהירה. "ההורים מופתעים, 'מה, באמת'? והילדה נדהמת, 'מה, אתם הולכים.'? אני אומרת לה בפסקנות: 'כן, הם הולכים, כי זה מפריע.' בגיל 12 הן הופכות מילדות לנערות. לי, בתור צלמת, יש עניין לתפוס את זה. יש פריימים שבהם הן נראות כילדות קטנות ויש כאלה שבהם הן נראות כמו בנות .16 ובגיל הזה הן מאוד אוהבות להיראות יותר מבוגרות ממה שהן."
רמי לוי, מנהל ב"נטפים" ותושב גן-יבנה, הביא את בתו פלג לצילומי בוקמצווה אצל נעה זני. "הדוד שלה, אחי, שאל את פלג אם היא רוצה בוק כמתנת בתמצווה ממנו. התשובה הייתה 'ברור! כאילו, דא.' לא ידעתי שיש דברים כאלה. אני לא זוכר שהיה כזה דבר כשאני הייתי בגילה של בתי. יש אפשרות להילחם בזה, שזה לא טוב. ויש אפשרות לזרום עם זה עד גבולות מסוימים. אז אמרנו, 'את רוצה? בכייף. אבל לא עם איפור.' כאבא, יש מצבים בוטים ומפוקפקים, שאתה לא רוצה שילדה שלך תובל אליהם בצילומים. אני לא בטוח שהייתי מסכים שהיא תצטלם עם בגד-ים, כי זה כבר מתחיל להתקדם למקומות הלא נכונים. צריך לתת לילדים למצות את עידן התום. מה יש לרוץ?
"הצלמת עזרה לנו מאוד כשהתלבטנו אילו בגדים להביא לצילומים. היא הנחתה אותנו להביא בגדים שקשורים להוויה של הילדה, כמו מדי תנועת הנוער. זה לא היה 'תביא נעלי עקב וסטרפלס,' זה שמר על צביון נעים. אתה רוצה שיהיה כיף לילדה, וזהו. אני מרוצה מהתוצאה: יש בתמונות שצולמו תום, אבל לא סקסיות. את המשיכה לעמוד מול מצלמה אני משוכנע שהבנות שואבות מכל הדרעק שהן חשופות אליו, כמו התוכנית 'הדוגמניות' והפסטיגל. אין לנו מטרות לקחת את הבוק בהמשך לסוכנויות דוגמנות."
אבל לפלג יש רעיונות אחרים, כמובן: "למי אין מטרה לקחת את זה בהמשך,"? היא מתערבת. "לך אין מטרות לקחת את זה בהמשך. אם הייתי מרגישה מכוערת, לא הייתי מרשה לעצמי לעמוד מול מצלמה, אבל אני כן מרגישה טוב עם עצמי. אם מישהי שלא נראית טוב תראה לי את הבוק שהיא עשתה, אגיד לה שזה יפה. אני לא יכולה להגיד לה שזה מכוער. אם היא הרשתה לעצמה להצטלם, זה אומר שהיא מרגישה טוב עם עצמה – אז יש בה משהו יפה."
"בסך-הכל, הייתי הנהג של מיס דייזי," מודה רמי בהכנעה.
"יש כאלה שהן מכוערות, אבל הן מאוד פוטוגניות," מפגינה יעל שטיינמן (12) ממושב חרוצים בקיאות מופלגת. אמה מיכל היא אחות במקצועה, והיא קצת מופתעת מהבוק שצילמה בתה אצל זני. "רק בשנה האחרונה התחלתי לשמוע על התופעה הזאת, שבנות הולכות בגיל 12 לצלם מקצועי," סחה האם בפליאה" .להצטלם בתמונות משפחתיות, מדבר אליי יותר. בת המצווה היא אמנם אירוע שבו הילדה נמצאת במרכז, אבל יש גם את המשפחה. המילה 'בוק' מתחברת לי לעולם של דוגמנות ורדיפה אחרי זוהר, ואני חושבת שהצורך פה הוא לאו דווקא זה. אני לא חושבת שרוב הבנות שעושות בוק בת-מצווה חושבות ללכת עם זה אחר-כך לסוכנים. ברמה הזאת, מתחברת לי התפיסה המשפחתית. זה מחבר, זה לא משהו שממוקד רק בילדה עצמה."
פרופ' אלמוג נחרד מהכניעה המוחלטת של ההורים. "העובדה שההורה בכלל לא מרסן היא מראה לדור שכלל לא עובר חינוך לאיפוק, להבלגה ולצניעות, להיפך אפילו. הוא דור מפונק שדורש ומקבל כל מה שהוא רוצה. ההורים היו צריכים לווסת. יש בזה משהו נובורישי. בוק הוא ביטוי לחיקוי של וואנאביז.
אילוסטרציה. צילום: אינדקס אופן
"למה ההורים משתפים פעולה עם זה? ראשית, בגלל שהפסיכולוגיה ההומניסטית שטפה להם את המוח, שהילד צריך לקבל כל מה שהוא רוצה. שנית, הילד בשבילם הוא הרחבה של האני הפרטי. הבוק של הילדה הוא קצת הבוק של האמא שלה. אני רואה את עצמי כפי שהייתי רוצה להיות בילדותי, ולא היה לי. אם הילדה כל-כך יפה, אז גם אני כל-כך יפה. אם היא תהיה מפורסמת, זה יגשים גם את המאוויים הפרטיים שלי. אני מגשים את עצמי דרך הילד. זה מאוד טיפוסי לוואנאביז. כמו שאב מצלם את בנו משחק כדורסל כדי להכין קלטת שתוגש לסוכנים, האם מכינה את הילדה באמצעות הבוק לסוכן דוגמנות או למגלה הכישרונות".
פוזות בביקיני
"תראה, זה לא הכי תמים, אה,"? נעה זני עוצרת על תמונה של ילדה. "זה נראה לך תמים? כולם אומרים לי שהן קצת עצובות, ושיש בהן קטע טיפה סקסי כזה. אבל הוא לא מוחצן. אם תקליקו "בוק בת-מצווה" במנוע חיפוש ברשת תמצאו ילדות עושות פוזות בביקיני על חוף הים. אני מזהירה את ההורים, שהבנות מעלות את התמונות שלהן לאינטרנט. זה נראה לי על הפנים לפרסם כזה דבר. הילדות, בתמימות, מעלות את התמונות וגברים יכולים לרייר עליהן. אני נותנת לילדה להיות מה שהיא. לי יש הזדמנות לתת לה חוויה שהיא לא פרחית. אני נותנת לבנות להיות יפות בלי איפור ובלי פוזות. אני נותנת להן הזדמנות להביע את עצמן. האג'נדה שלי היא לתת להן ביטחון, לחזק להן את האגו. כפמיניסטית, היו מקרים שלא הסתדרתי עם הדרישות של האמא: שהבת תצטלם עם ביקיני ותעשה תנוחות מסוימות. הייתה לי אמא אחת שצעקה על הילדה שלה 'יותר סקסי.'! לא יכולתי לסבול את המראה של ילדה בת ,12 שעושה פוזות 'יותר סקסיות."'
מטבע הדברים, הסטודיו של זני מלא עד גדותיו בסיפורי פולקלור וצבע. "הייתה לי ילדה מסביון שבאה עם אאוטפיטס מכף רגל ועד ראש. לקארי ברדשו אין כאלה בגדים. היו לי שתי בנות של שופטת, שהתנגדה בנחרצות, 'מה פתאום שהבנות שלי יעשו בוק,'? זה נראה לה הדבר הכי מזעזע שיכול להיות. חברה של האמא הביאה אותן להצטלם אצלי. הן היו הילדות היחידות שהגיעו בלי ההורים."
לפני שנתיים, במסיבת בת המצווה שלה, שאנל שימר מסביון הופיעה במחול – היא רקדה עם אורון דהאן מ"רוקדים עם כוכבים," ובזמר – היא שרה שיר של מירי מסיקה. האורחים חתמו את שמותיהם בבוק בתמצווה מפואר. הילדה ואמה אתי הגיעו לצלמת עם מזוודה שבתוכה שבע תלבושות שונות. "הבאנו מלא אקססוריז," נזכרת אתי. "שרשראות מדליקות וסיכות. אתה חייב לראות את הבוק, יצא משהו מדהים. עשינו בוק ענק, זאת פשוט חוויה לראות את האלבום. יש תמונה שבה שאנל לבושה בבגדי הריקוד שלה, עושה שפגאט, מחזיקה את הסנטר ויש לה סרט בשיער. זה מעלף."
הנחית את בתך כיצד להצטלם?
"אני צריכה לתת לה הוראות? הילדה נתנה לי הוראות. אני הייתי על תקן המאפרת. הכל זה מהטעם שלה. היא מאוד דעתנית. היא יודעת מה היא רוצה ואיך היא רוצה את זה. היינו בסט כמה שעות וראיתי שהילדה פשוט נהנית מכל רגע. היא יצאה לגמרי כמו דוגמנית. אחרי הבת-מצווה של שאנל, חברה שלי מבלגיה עשתה בת-מצווה. היא הביאה את הילדה לארץ ועשתה לה בוק. כלומר, היא לקחה את הטרנד הזה לבלגיה."
פרופ' אלמוג רואה בתופעת הבוק-מצווה את קץ הילדות. "מה שנורא בסיפור הזה זה לא רק הסגידה ליופי, אלא העובדה שילדים מגיל צעיר כבר מתרגלים להסתכל על עצמם כיצורים מיניים. בטוח שתזהה אלמנטים מיניים בחלק מההעמדות שבבוק. הילדה נעשית אובייקט מיני בלי שהיא אפילו מודעת לזה, בגיל צעיר מאוד, דבר שהוא כשלעצמו פסול".